המציאות שבחוץ לא נגישה מספיק: חיי החירשים בישראל
"אנשים שואלים אם חירשים נוהגים במכוניות, או איך הם יכולים לדבר אם הם אילמים. קשה יותר לחירשים למצוא עבודה כי הם נדחים על ידי מעסיקים". דורון לוי, יו"ר אח"א, הוא אחד מ-8,000 חירשים החיים בישראל ומנסים להתמודד עם דעות קדומות. מחר יום ההתרמה לארגוני החירשים ולניצ"ן
דקה, 32, יכולה לתקשר בשפת הסימנים ומצליחה גם לקרוא שפתיים. יש ברשותה טלפון נייד, אבל היא משתמשת בו רק בשביל התכתבויות בהודעות טקסט. למרות הקשיים, היא גאה שהצליחה למצוא עבודה מסודרת. לדבריה, "יש בה כוחות רבים לעודד נשים אחרות בכפרים ערביים לצאת מהמסגרת ולהוכיח שגם הן יכולות".
"קהילת החירשים סגורה", היא אומרת. "הבנות די מקופחות ולא מאפשרים להן לצאת ללמוד ולהתפתח. בעצם, החירשים מתחתנים בינם לבין עצמם. לגברים קיימת האפשרות להתחתן עם אישה שומעת, אבל לנשים הערביות החירשות קשה מאוד למצוא בן זוג. אי אפשר להסתיר את החירשות, אבל ישנם כמובן כאלה שמתביישים בזה והיו רוצים לשמוע".
דקה אינה החירשת היחידה במשפחתה, וייתכן שזו הסיבה שבני ביתה קיבלו בהשלמה את המצב שלה. "יש לי משפחה מקסימה והם הגיבו בסדר גמור כשהבינו שאני חירשת", היא מוסיפה. "הוריי הם קרובי משפחה ויש עוד חירשים במשפחה. אבל המציאות בחוץ לא נגישה מספיק לחירשים.
"יש הרבה מאוד מקומות שלא נוהגים בחירשים בסבלנות ובסובלנות, על אף שכיום ישנה יותר פתיחות לעומת שנים עברו. חסרה לי המודעות לחירשים, שלא נמצאת בהרבה מקומות. יש לי חלום, שבכל מקום ציבורי יהיה אדם שיוכל לתקשר עם החירשים בשפת הסימנים".
דקה עובדת כסייעת בבית ספר לילדים חירשים, ובשנים האחרונות היא גם מדריכה במועדוני חירשים בכפר קאסם ובקלנסווה. "עבדתי במקומות רבים במגזר הערבי ומאוד כאב לי שמשפחות של חירשים, ובעיקר נשים חירשות, לא מעודדות אותן לצאת ללמוד, להתפתח ולהתקדם. החלום שלי הוא שהחירשות הערביות יוכיחו לכולם שלמרות החירשות יש בהן עוד הרבה דברים טובים ומיוחדים חוץ מהאוזניים.
"אני מודה למשפחתי שתמכה בי תמיד, וממשיכה לתמוך ולהאמין בי. אני מודה גם לחברות היהודיות החירשות שלי, שמעודדות
בעיה נוספת נוצרת כשבכל זאת צריך לתקשר עם אנשים אחרים דרך דיבור. "החירשים נעזרים רבות בשירותי תרגום, שמלווים אותם לכל מקום שהם צריכים", היא אומרת. "משרד הרווחה מקציב לכל חירש 40 שעות שנתיות בלבד של תרגום, ולכן אנחנו צריכים לחשוב טוב מאוד לפני שאנחנו מזמינים מתורגמן".
עד כמה קשה למצוא זוגיות במצב הזה?
"החירשות באמת מקשה עליי למצוא בן זוג, אבל זה נובע גם מהסיבה שאני ערבייה מודרנית. עם זאת, אני אופטימית וחושבת חיובי בנושא הזה. בחברה הערבית לא נותנים כבוד ולא מתייחסים בסובלנות לחירשים, אבל עדיין לא מדובר ביחס שמגיע לנידוי".
דורון לוי, יו"ר אח"א (אגודת החירשים בישראל), מסכים שגם עתה מלוות את החירשים דעות קדומות. "אף על פי שישנה יותר מודעות, יש בכל זאת תגובות שמצביעות על סטריאוטיפים לא נכונים על חירשים", מסביר לוי.
"אנשים שואלים דברים כמו אם חירשים נוהגים במכוניות, או איך הם יכולים לדבר אם הם אילמים. חירשים מזוהים כטיפשים, וכבדי השמיעה כחכמים יותר בגלל יכולות הדיבור, שמזוהות עם אינטליגנציה. קשה יותר לחירשים למצוא עבודה כי הם נדחים על ידי מעסיקים. לדעת החירשים, חירשות היא מונח חיובי ולא שלילי, אך זה אינו ברור לשומעים. במגזר הדתי והערבי היחס לחירש הוא יותר סטיגמטי".
לוי, 44, הוא חירש מלידה. הוריו היו חירשים וגם אחיו. גם אשתו ומשפחתה חירשים. לזוג שתי בנות חירשות. "סבתא וסבא שלי מצד אבא היו בני דודים וזו הסיבה היחידה שאפשר למצוא לחירשות", הוא מסביר.
לדברי לוי, חירשות מוגדרת כמצב של ירידה חמורה בהיבטים הרפואיים של השמיעה, לעומת כבדות שמיעה שהיא ירידה בינונית. לקות שמיעה הוא מונח כללי, שמציין ירידה כלשהי בשמיעה שמפריעה לתפקוד התקין בעיני האוכלוסייה השומעת.
"ההגדרה של חירשות וכבדות שמיעה מורכבת משלושה מדדים: אודיולוגית, חברתית ותפקודית", אומר לוי. "אודיולוגית היא מה שהאודיוגרמה (תרשים מצב השמיעה) מראה שאתה מסוגל לשמוע. חברתית - יכול להיות שאני חירש, אבל אני תופס את עצמי ככבד שמיעה, או להפך. ישנו גם המדד התפקודי - ייתכן שאדם חירש לגמרי יתפקד היטב בסביבה שומעת וגם יתבטא היטב. יכול להיות שאדם שהוא כבד שמיעה יתפקד כחירש".
לדברי לוי, "במצבי קושי, למשל באסיפות הורים, מזמינים מתורגמנית. קשה לנו מאוד להתחבר לדברים כמו ימי גיבוש כיתתיים בגלל בעיית התקשורת. הבנות שלנו נולדו חירשות והשתילו להן שתלי שבלול.
"הן עברו שיקום בדיבור ובשמיעה בצורה אינטנסיבית ומתפקדות מהבחינות האלו כמעט כמו שומעים. לכן הן לומדות בבית ספר רגיל, בכיתה עם אקוסטיקה ומערכת שמאפשרת להן לשמוע טוב את המורה. יש להן חברים והן מצליחות בלימודים".
מהי מטרתה של אח"א?
"אגודת החירשים בישראל נלחמת לקדם את הנגישות לחירשים במדינה, אבל עדיין ישנן בעיות כמו חוסר תרגום במצבי חירום בבתי החולים, ומוקדי החירום של המשטרה ומכבי האש כלל אינם נגישים לחירשים.
"לעומת זאת מד"א נגיש. מוסדות אחרים שאינם נגישים הם התחבורה הציבורית או רכבת ישראל. גם חירשים שמגיעים עם מתורגמנים למוסדות ציבוריים, כמו הביטוח הלאומי וקופות החולים למשל, נאלצים להמתין בתור. לא ניתנת להם עדיפות, וכך החירש נאלץ לבזבז שעות תרגום על המתורגמנית שממתינה איתו".
מחר (ג') יתקיים יום ההתרמה הארצי לארגוני החירשים ולניצ"ן. מטרתו היא שדרוג בנק מכשירי השמיעה, כדי להקל על חייהם של 650 אלף חירשים, לקויי שמיעה ובני משפחתם בישראל. המכשירים כוללים מכשירי הגברה לתלמידים, אוזניות, טלפונים ייחודיים ועוד. בין הארגונים המתנדבים למענם של החירשים ולקויי השמיעה בישראל נמצאים אח"א (אגודת החירשים בישראל), מיח"א (מחנכי ילדים חירשים), שמע (ארגון הורים לילדים חירשים וכבדי שמיעה) והמכון לקידום החירש.
לתרומה של עשרה שקלים שלחו את הספרה 10 למספר 3388
לרגל יום ההתרמה הודיעה חברת שטיינר מכשירי שמיעה על בדיקות שמיעה חינם שתקיים בכל הסניפים שלה ברחבי הארץ. נוסף על כך, על כל נבדק תתרום החברה עשרה שקלים לטובת ארגוני החירשים וכבדי השמיעה בישראל.
"אנחנו קוראים לכל מי שחושב ששמיעתו אינה תקינה לבוא ולהיבדק", הכריז אריק שטיינר, סמנכ"ל שיווק ותפעול בחברת שטיינר. "כך תרומתו ותרומתינו כפולה - הבדיקות ללא תשלום וכמו כן נתרום בשמו של הנבדק עשרה שקלים לטובת אוכלוסיית כבדי השמיעה, ללא קשר לתוצאות הבדיקה".
בדיקת השמיעה ללא תשלום ביום ההתרמה השנתי מיועדת לכל המעוניין, החל מגיל ארבע, וכרוכה בתיאום מראש. לרשימת הסניפים ולקביעת תור: 1-700-500-315, או באתר החברה: www.steiner.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם