יכולה להתחיל בשיעול קל ולהסתיים במוות: על ה-COPD
כ-300 אלף בני אדם חיים היום בישראל עם מחלת ה-COPD. מדובר במחלת ריאות קשה, שממיתה כ-3,000 חולים במדינה בכל שנה. אחד החולים שממשיכים לחיות איתה הוא מרדכי כהן: "מאז שחליתי אני כל היום לבד בבית וחי על קצבת ביטוח לאומי", הוא מספר. מחר יציינו את יום המודעות הבינלאומי למחלה
מערכת היחסים ביני לבין הדקה עם הפילטר ממשיכה גם בשעות העבודה, כשלא פעם אני צועדת אל פינת העישון שבה אני מגשימה את הפנטזיה שלי על כמה דקות של התייחדות והפוגה.
שם, בחדר צדדי עם קירות מצהיבים ומאפרות עמוסות בדלי סיגריות, נמצא מסך לבן סמיך שמטשטש את הנוכחים בחדר: עשרה אגזוזים אנושיים שפולטים יחד אנחת עשן ארוכה. לפתוח חלון? הצחקתם אותי. אין טעם לעשות זאת כשהנוף ממול הוא ציר תנועה ראשי.
הקשר הקרוב שלי ושל האישה הדקה בלבן התחיל לאחרונה לתת את אותותיו כששיעול טורדני לא הרפה מהגרון שלי, לא ביום ולא בלילה. במסגרת המחשבות והחיפושים אחר פתרון אפשרי לשאלה ממה אני יכולה כבר לסבול, הגעתי לשאלון של ד"ר גרשון פינק, מומחה לרפואת ריאות ומנהל מחלקת ריאות בבית החולים קפלן ברחובות ויו"ר איגוד רופאי הריאות בישראל.
השאלון בא לנסות ולסייע לך לגלות האם אתה, או את, נמצאים בקבוצת הסיכון לחלות ב-COPD: האם אתה מעשן, או שנהגת לעשן בעבר? האם עברת את גיל 40? האם אתה משתעל מדי יום ביומו? האם אתה פולט ליחה בכל יום? האם אתה סובל מקוצר נשימה חמור מבני גילך? אם השבתם בחיוב על שלוש מהשאלות, אתם בסיכון ל-COPD וכדאי שתעברו בדיקה של תפקודי הריאות, אותה אפשר לבצע בכל קופות החולים.
כ-3,000 בני אדם מתים בישראל מדי שנה כתוצאה ממחלת הריאות -COPD, הנחשבת לקטלנית במיוחד. מדובר במחלת ריאות חסימתית כרונית שהיא תוצאה לרוב של גורמים סביבתיים: חשיפה מוגברת לעישון לחומרים בתעשייה ולזיהום אוויר. המרכיב הגנטי מהווה אחוז זעיר בגורמי הסיכון, ובדרך כלל מחלת ה-COPD היא תוצאה של עישון.
בישראל חיים כיום כ-300 אלף חולים במחלה, כשרק עשירית מהם מאובחנים. ולמרות שהיא נחשבת לגורם התמותה מספר ארבע בעולם והגורם השני לנכות, היא לא מוכרת מספיק בקרב הציבור והרופאים בקהילה.
מחר (ב') יארח מכון הריאות בבית החולים קפלן את יום המודעות הארצי למחלת הריאות הקטלנית COPD,
העמותה קמה במטרה לעזור ולספק מידע וייעוץ לחולים, ולהעלות את המודעות למחלה ולנזקיה כדי שמרבית הטיפולים היעילים יהיו זמינים לחולים. כדי להעלות את המודעות הציבורית למחלה הקטלנית נטולת השם הישראלי, החליטה איילת השחר וולף, יו"ר עמותת לנשום, על תחרות לבחירת שם שכזה והוא ייחשף לראשונה בכינוס.
"גורמי הסיכון תלויים בגורמים התנהגותיים וגם סביבתיים כמו עישון או זיהום אוויר. אנחנו קוראים לאנשים שסבורים שהם עלולים להיות חלק מקבוצת סיכון לבוא ולהיבדק בימי האבחון המיוחדים בקפלן", סיכמה וולף.
"מחלת ה-COPD גורמת להיצרות של דרכי הנשימה ולהרס של רקמת הריאה", מסביר ד"ר פינק. "מה שהחולה מרגיש בסופו של דבר זה שיעול, קוצר נשימה וכמות רבה של ליחה בבוקר ולאורך כל היום. המחלה מתקדמת כשקוצר הנשימה מורגש תחילה במאמצים קשים ואחר כך במאמצים קלים. לאחר מוכן הוא מורגש גם במנוחה, אז החולים נמצאים בשלבים הסופיים של המחלה. אלו אנשים שמסוגלים רק בקושי רב להתלבש בכוחות עצמם ולצחצח שיניים. הכל קשה עבורם".
מה הטיפול היעיל ביותר למחלה?
פינק: "התערבות טיפולית שמגיעה בזמן גורמת לעצירת המחלה. ישנן תרופות, אבל לצערי לא כולן בסל הבריאות וחלקן חשובות ביותר לטיפול ב-COPD. התרופות מקלות על החולים ואפילו מאריכות חיים. זוהי מחלה סיסטמית שמשפיעה על כל מערכות הגוף ומקשה על פעילויות בסיסיות.
"נוסף על כך, החולים נוטים לדיכאון בשל מצבם. אנחנו מטפלים בכל המערכות, החל מהטיפול התרופתי, דרך טיפול שיקומי של התעמלות ופיזיותרפיה נשימתית ועד לטיפול כירורגי בשלבים הקשים יותר כמו החלפת ריאות. אנחנו מעניקים גם טיפולים לגמילה מעישון דרך קופות החולים".
האם כל מעשן מוגדר כחולה?
פינק: "בואי נתחיל בזה שאת צריכה להפסיק לעשן. צריך להבין, לא כל מעשן חולה. רבע מהמעשנים חולים ב-COPD, אבל בין 70 ל-85 אחוז מכלל החולים מעשנים. הבעיה העיקרית בכל הקשור למחלה היא חוסר ידיעה של אנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון ל-COPD. אלה לא מגיעים לאבחון במועד, ומחלתם מידרדרת עד שהם מאובחנים בשלב שבו קשיי הנשימה שלהם הופכים לחמורים ואין דרך חזרה".
אחת מהשאלות בשאלון של קבוצת הסיכון מתייחסת לגיל שמעבר ל-40. אני בשנות ה-20 לחיי, זה אומר שאני לא בקבוצת סיכון?
פינק: "כדאי שתיבדקי. הרמז הראשון הוא הפרעה קלה מאוד בגיל צעיר. ירידה קלה בתפקוד הריאה מביאה עימה קוצר נשימה קל, ואנשים נוטים להתעלם מהבעיה. חשוב לגלות את המחלה בשלבים המוקדמים שלה. הרס רקמת הריאה מביא לאי ספיקה נשימתית, קריסה של הריאות ואפילו למצב של השתלת ריאות, מה שלא מתאפשר בחולים מעל גיל 65".
עם יישום החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים העבירו את המעשנים לפינות סגורות. הסגר שכזה יכול להביא להתפרצות המחלה?
פינק: "בוודאי, כי את לא צורכת רק את העשן שלך, אלא סובלת גם מעישון פסיבי. פינות העישון צריכות להיות פתוחות לאוויר. בניו יורק אין דבר כזה פינות עישון, שם את רואה אנשים עומדים מחוץ למקום ומעשנים בכפור. בישראל אין מודעות כמו שיש בחו"ל".
עד לפני כ-15 שנה עבד מרדכי כהן, בן 53 מקריית מלאכי, כמנהל עבודה בתחום הבניין, כשיום אחד הרגיש שהוא מתקשה לנשום בזמן שעלה במדרגות. "חשבתי שאני בכושר גופני לא מספיק טוב ושאולי כדאי לי להתחיל להתאמן, אבל גם אחרי שנרשמתי והגעתי לחדר הכושר הרגשתי שמאוד קשה לי ופניתי אל הרופא".
אחרי שעבר צילום ריאות הבין כהן כי הבעיה שמולה נציב היא חמורה הרבה יותר משחשב. "בצילום התגלה שיש לי אניפזמה על הריאות. הסבירו לי שמדובר בבועות שחורות שנוצרות בעקבות העישון. נאלצתי לעבור ניתוח שבו כרתו לי חלק מהריאה הימנית".
איזה טיפול אתה מקבל כיום?
כהן: "לפני שנתיים הייתי חלק ממחקר בבית החולים קפלן, והם נתנו לי אונברז, מה שסייע לי מאוד. בזכות התרופה הצלחתי ללכת הרבה יותר מבלי להתעייף מהר ונסעתי לטיול בתאילנד. הצלחתי לנשום הרבה יותר טוב, הייתה לי פחות ליחה וצפצופים בריאות. לפני התרופה היה לי קשה לתפקד וכמעט שלא יצאתי מהבית. עכשיו, כשאני לא מקבל את התרופה, המצב מדרדר".
איך המחלה פוגעת לך בתפקוד היומיומי?
"ישנן תקופות שאני מרגיש רע מאוד מבחינה נפשית כי אני בבית וקשה לי ללכת, לזוז, או לשחות בים. זה לא קל. הפסקתי לעבוד ואני עם 84% נכות. החיים שלי השתנו לגמרי. מאז שחליתי אני כל היום לבד בבית וחי על קצבת ביטוח לאומי של 2,400 שקל".
אתה ממשיך לעשן?
"השתגעת? אחרי שכרתו לי חלק מהריאה? אנשים לא מבינים מה הסיגריות עושות. גם מי שמבקר אותי ומכיר את המחלה לא חושב להפסיק לעשן. תראי מה הסיגריות עשו לי".
לעומת כהן, ריקי שמילוביץ, בת 48, דווקא מתקשה להיפרד מהסיגריות.
איך את יכולה להמשיך לעשן?
"אני אגיד לך. אני מעשנת ביד אחת, והיד השניה שלי עם המשאף. אני נחנקת אבל ממשיכה לעשן. קשה לי להפסיק עכשיו. התחלתי לעשן בגיל 16. אחי תפס אותי והלשין לאבא, הבעיה היא שהוא לא עשה לי כלום. חבל שלא עשה, עכשיו אני צריכה להיכנס לגמילה ומקווה שזה יצליח".
איך את חיה עם המחלה?
שמילוביץ נושמת נשימה עמוקה ונאנחת: "אני לא חיה. פעם הייתי עושה הכל. עבדתי בעבודת כפיים. והיום? אני נתמכת של ביטוח לאומי. זה לא קל. קשה לי להתלבש, ללכת, אפילו לדבר איתך קשה לי. אני חצי מעולפת. כל דבר מביא אותי לקוצר ומכניס אותי לחרדות שעוד רגע אני אהיה בלי אוויר. אני רוצה לחזור לחיים שהיו לי. אם אפסיק לעשן ארוויח עשר שנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם