בשורה חדשה ולא מפוקחת בארה"ב: טיפול בהתמכרות למין
סלבריטאים שהסתבכו בבגידות עזרו להוביל אופנה חדשה בארצות הברית: טיפול גמילה ממין. אז מה גורם ליותר ויותר אנשים לשלם אלפי דולרים על תוכניות להתמודדות עם התמכרות שמומחים בתחום אומרים כי אין לה כל הוכחה מדעית?
סלבריטאים הפכו להיות נושאי הבשורה הגדולים ביותר לטיפול בהתמכרות למין. "המרפאה שלי לא הייתה קיימת בלעדיהם", אומרת קתחאקיס. התחום פורח, בעיקר הודות לטייגר וודס ומפורסמים אחרים, שהביקורים התכופים שלהם במרפאות גמילה כאלה הפכו את ההתמכרות לסקס - דיאגנוזה שנויה במחלוקת שאינה מוכרת על ידי הממסד הרפואי - לחלק מהמיינסטרים. מספר הולך וגדל של אמריקאים מתחילים להסיק שהם, או במקרים רבים בני זוגם, זקוקים לטיפול.
עדות לדרישה הגוברת לשירותים מסוג זה ולפוטנציאל הכספי הטמון בנתינתם היא כניסתו של התאגיד בבעלות פרטית, שלו שייך פרומיסס, מרכז הגמילה מסמים היוקרתי ממאליבו הידוע בלקוחותיו ההוליוודים.
חברת "סריטוס, אלמנטים התנהגותיים בבריאות", רכשה את מרכז הטיפולים "ווסטסייד, המכון להחלמה מינית" כחלק מתהליך התרחבות שיכלול תנאי אשפוז מפנקים, כמו שפרומיסס נותן למכורים למין עשירים, ורשת ארצית של תוכניות בנות שבועיים למטופלים מן החוץ בעלי אמצעים צנועים יותר.
החברה לא חשפה את סכום הרכישה, אבל המנהל דיוויד סאק אמר כי אלמנטים עושה השקעה משמעותית מתוך אמונה כי האינטרנט, עם הגישה הקלה שהוא מאפשר לפורנוגרפיה ויחסים מזדמנים, יצר מגפה של התמכרות למין שלא מטופלת באמריקה, ושחוויות הגמילה של וודס, השחקנים ראסל ברנד ודיוויד דוכובני ואחרים הראו לציבור שהיה עד כה בור בנושא, את קיומן של תוכניות הטיפול.
"יש הצטברות של אנשים שצריכים את הטיפול הזה, ולפתע, באמצעות סלבריטי, הם הופכים מודעים לזה שאפשר לעשות משהו", אומר סאק, פסיכיאטר.
לא ברור כמה אנשים מחפשים טיפול בהתמכרות לסקס. ההתרחבות המהירה של תוכניות הגמילה ממין מתרחשת בלי רגולציה ממשלתית, שקיימת בתחום של גמילה מסמים ואלכוהול. רשויות הרפואה הציבורית, חברות ביטוח וגורמים אחרים שאוספים מידע לצורך טיפולים מסוגים שונים, לא עוקבים אחרי תחום ההתמכרות למין כיוון שאינו כלול במדריך לאבחנה וסטטיסטיקה של הפרעות נפש, התנ"ך של אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית.
ד"ר מרטין קפקא, פסיכיאטר שנחשב למוביל בתחום המחקר של התנהגות מינית כפייתית, אומר שישנן מחלוקות רציניות בקרב הקהילה המדעית לגבי השאלה אם בני אדם יכולים להתמכר למין כמו שמתמכרים לסמים או לאלכוהול.
הוא אומר שהיה מחסור בנתונים שמוכיחים כי מכורים למין מפתחים עמידות עם הזמן או עוברים תהליך של נסיגה
בלי הגדרה רפואית של התמכרות למין נשארת משימת ההגדרה בידי התעשייה, והיא נותנת לכך הגדרה רחבה. התמכרות למין היא "כל התנהגות כפייתית הקשורה למין, אשר מפריעה לאורח החיים התקין וגורמת למתח ניכר למשפחה, חברים, וסביבת העבודה של היחיד", זאת, לפי קבוצה שמעניקה תעודות למטפלי מין, המכון הבינלאומי למקצוענים בטראומה ובהתמכרות.
אנשים בתחום מעריכים כי שלושה עד חמישה אחוזים מהאוכלוסייה בארצות הברית מכורים למין, בעוד יש האומרים כי המספרים גדולים יותר. שערוריות הצהובונים בשנה האחרונה מסביב לפרשות הבגידות של וודס וג'סי ג'יימס, בעלה לשעבר של סנדרה בולוק, עם להקות המאהבות ונשותיהם היפהפיות והנבגדות גרמו לכמה פרשנים להכריז על התמכרות למין כעל תירוץ זמין במקרה של בגידה.
מטפלים מכירים בכך שהאיום על חיי הנישואים, הסיכון באובדן העבודה או הסכנה לבריאות הם שבדרך כלל מעוררים את הצורך בטיפול. הם גם אומרים שמי שניהל רומן אחד או שניים מחוץ לנישואים לעולם לא יאובחן כמכור למין. "כשהם מגיעים לפה, בדרך כלל יש מאחוריהם מאות מגעים מיניים ושנים על גבי שנים של חיים כפולים", אומר רוב וייס, מייסד ומנהל "המכון להבראה מינית", מרכז מרפאת חוץ ליד בוורלי הילס.
איך שלא תוגדר התמכרות למין, יותר ויותר אנשים חושבים שהם לוקים בה. מספרם של מטפלי המין שקיבלו הסמכה מהמרכז הבינלאומי הוכפל לכמעט 900 מאז שנת 2007, והיועצים אומרים שהדרישה לשירותם עולה מדי חודש.
וייס אומר שהעסקים במכון להבראה מינית עלו ב-50% לעומת השנה שעברה. זה שהתמכרות למין לא נחשבת אבחנה פסיכיאטרית לגיטימית אינו רלוונטי בעיני הלקוחות. לדברי וייס, הם מוצאים מרכזי גמילה ותוכניות טיפולים בעזרת חיפוש באינטרנט יותר מאשר דרך המלצות מרופא המשפחה.
למרות עלות הטיפול במין, שיכולה להגיע לעשרות אלפי דולרים, הטיפולים הופכים ליותר ויותר פופולריים. מרכז "טוני סיירה טוסון", למשל , מרכז באריזונה לגמילה מסמים, מין והתמכרויות אחרות, הוא המקום שאליו הגיע ג'יימס לטיפול אחרי פרידתו מבולוק, בתוכנית שעלותה 40 אלף דולר לחודש. המכון להבראה מינית גובה 7,500 דולר לתוכנית לטיפול יום בת שבועיים.
יש כיום מגוון אפשרויות טיפול להתמכרות ממין, כולל אשפוז לשישה שבועות, תוכניות שלושה ימים למטופלים מהחוץ וייעוץ זוגי. סוג הטיפול משתנה ממקום למקום, אבל רוב התוכניות עובדות לפי עקרונות הטיפול של פטריק קארנס, הכהן הגדול של תחום ההתמכרות למין והמנהל של תוכנית Gentle Path.
הטיפול כולל לפעמים חשיפה מלאה של כל המפגשים המיניים של המטופל בפני בן הזוג הנבגד, כולל שמות, תאריכים ומקומות. במהלך הטיפולים גם עוסקים בחיפוש של בעיה הקיימת מתחת לפני השטח, כמו טראומת ילדות או דיכאון, שעשויה הייתה להוביל להתמכרות.
אין מחקרים עצמאיים של הישנות הבעיה בקרב מכורים למין, אבל יועצים בתחום מעריכים שהמספרים גבוהים. עבור אלכוהוליסט, להיות פיכח משמעותו להימנע מאלכוהול, אבל המטרה העומדת בפני מכור למין היא אמורפית: חיי מין בריאים.
חלק מהטיפול מטרתו להגיע להגדרה אישית של מה היא פיכחות. "ממש קשה להגדיר מה היא הצלחה במונחים של אנשים שמנסים להתמיד בגמילה. נפילה אחורה היא הנורמה", אומרת בריג'יט לאנק, פסיכולוגית ממחוז מרין שמטפלת במכורים למין.
באינטרנט - שהוא המנוע המרכזי מאחורי המכונים לגמילה - המטפלים מתייחסים לתוכניות הגמילה שהם מציעים כ"ניתנות להשגה מבחינה כספית" וכ"שוות את הכסף". האתרים של תוכניות הגמילה ומכוני הטיפול מושקעים מאוד. אף שהרוב הגדול של המטופלים הם גברים, האתרים לפעמים מכוונים דווקא לנשים, עם תמונות של זוגות השקועים בשיחה עמוקה ונשים עם הבעה כאובה על פניהן.
לפי מרכזי הטיפול, לעתים קרובות נשים הן אלה שיוצרות קשר ומנהלות את השיחה הראשונית. לרוב המטפלים בתחום יש תוכניות גם עבור בן הזוג. מטפל אחד מיוסטון, מילטון מגנס, מבטיח פולו-אפ לבדיקות פוליגרף כדי שנשים תדענה אם הבעל אכן שינה את אורח חייו.
מגנס גם מנהל אתר אינטרנט נפרד בנושא, celebritysexaddict.com, שמבטיח דיסקרטיות מוחלטת לאנשים מתחום תעשיית הבידור במשך שלושת ימי התוכנית. "אם אתם מעדיפים, נעבוד מול הסוכן שלכם בתיאום כל הסידורים הטכניים", הוא אומר. השיווק האגרסיבי הזה מעורר דאגה בקרב חלק מהמטפלים בהתמכרות למין. "לרוע המזל, יש כמה ספקים ואתרים מפוקפקים שמנסים לגרוף רווח ממה שהם מתייחסים אליו כאל הפרעה אופנתית", אומר מגנס.
בלי פיקוח, יש הדואגים שהמטופלים הם שיסבלו. "יש פה פוטנציאל למצב שבו הטיפול ניתן מנקודת מבט עסקית במקום מתוך האינטרס של מה שהכי טוב למטופל", אומרת לאנק. היא מוסיפה שלפי ניסיונה, ההחלמה מהתמכרות למין לוקחת שנתיים עד שלוש.
לדבריה, אנשים רבים צריכים סוגים שונים של טיפול, ולאחר מכן צריך להתייצב באופן קבוע בקבוצות תמיכה. "תוכנית של שבועיים אפילו לא מתחילה לגרד את פני השטח", היא אומרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם