אין עוד צלוליטיס: מעתה יש לומר רקמת
הבן סובל מדגנת? לפני שאתם רצים לרופא, כדאי שתציצו בחידושים האחרונים של האקדמיה העברית
שמות עבריים חדשים בתחום הבריאות צילום המחשה: topfer, sxc
עולם הרפואה הוא ככל הנראה התחום שבו השימוש במילים לועזיות הוא הנפוץ ביותר, ויעידו על כך הפציינטים, אבל בעיקר מי שמטפלים בהם.
על כן מרבית המונחים שחידשו מומחי האקדמיה - 40 כלליים ועוד למעלה מ-200 מתחום רפואת עור - הם מקצועיים ואמורים לשמש קודם כל את הרופאים והאחיות בישראל באבחון של שלל מחלות ותופעות גופניות: מי שמודאגת מהיקפי הירכיים לא צריכה יותר להודות שהיא מסתירה את הצלוליטיס, אלא את הרקמת - ותודו שזה נשמע הרבה יותר מעודד.
הוועדה המיוחדת לבחירת שמות עבריים למונחים מתחום הבריאות מצאה שמות עבריים גם למחלות כגון בולימיה, שתיקרא מעתה זללת, או צליאק שזכתה בשם חדש - דגנת, לאור התנגדות החולים לתחליף העברי הקודם - כרסת.
בעזרת הרופאים
האקדמיה החליטה עוד לשים סוף לוויכוח הנצחי בנוגע לשאלה אם יש לומר מח עצם (מנוקד בצירה) או מוח עצם (מנוקד בחולם), וקבעה כי ההגייה הראשונה היא הנכונה. גם המונח אקנה, בעיית העור המוכרת למתבגרים יותר כחצ'קונים הסוררים, מקבלת על פי מומחי הלשון את המילה העברית חטטת.
האקדמיה ללשון עברית מחדשת מדי תקופה מאגרי מילים בתחומים שונים, לא
אחת בעקבות פניות מהציבור הרחב ומאנשי מקצוע. לצורך הפרויקט הנוכחי נערך מיפוי של מושגים שחסרה להם מקבילה בעברית ורק אז נמצא להם תחליף תואם מבחינת התוכן והמבנה.
המטרה כעת היא להטמיע את המילים, כך שבמסדרונות בתי החולים והמרפאות, או אפילו מול המראה בבית, ייבדקו החזר או היגב ולא רפלקס, ויינתן טיפול מתאים לדגנת, לרקמת או לחטטת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם