מחיר הפער: תושבי המרכז חיים שנים יותר
דוח של משרד הבריאות בנושא פערים במערכת הבריאות מדגיש את הפער העצום שבין מרכז לפריפריה
החמישון התחתון מוציא פחות על בריאות צילום המחשה: דודו גרינשפן (למצולמים אין קשר לידיעה)
אחד הפערים הבולטים שהתגלו היא תוחלת החיים לפי איזור מגורים - אלו שגרים בפריפריה (מחוזות צפון ודרום) חיים בממוצע פחות שנים לעומת תושבי מחוזות המרכז וירושלים. בבחינת הפערים בערים הקטנות, הפער מחריף ומגיע עד לכדי הבדל של שמונה שנים בתוחלת החיים.
עוד נמצא, כי החמישון העליון מוציא פי שלושה על בריאות לעומת החמישון התחתון. בעלי השכלה נמוכה סובלים יותר ממוגבלויות פיזיות, סוכרת והפרעות נפשיות. כמו כן, התגלה כי באוכלוסיה הערבית ישנה תמותה גבוהה יותר ממחלות לב וסוכרת.
לעומת זאת, שיעור התחלואה מסרטן גבוה יותר בקרב האוכלוסיה היהודית. מבין עולי ברית המועצות לשעבר נמצא הסיכון הגבוה ביותר לתמותה מסרטן, ובייחוד סרטן הקיבה והמעי הגס. עוד נרשם בדוח, כי שליש מכלל מקרי ההתאבדות בישראל מתבצעים על ידי עולים מברית המועצות ומאתיופיה.
מעט רופאים בפריפריה
עולים מאתיופיה מאופיינים גם בסיכון מוגבר לחלות בסוכרת לעומת שאר האוכלוסיה. לדת גם כן תפקיד בפערים שנמצאו. על פי הדוח, שיעור גבוה של נשים חרדיות מאובחנות כחולות בסרטן השד בשלב מאוחר של המחלה. הן מאובחנות גם לסוכרת, השמנה ואנמיה.
בכל הקשור לפריסת שירותי הבריאות, נמצא כי במחוזות הצפון והדרום ישנם הכי מעט רופאים ביחס לכמות האוכלוסיה, והפער רק הולך ומחריף בשנים האחרונות. פער דומה נמצא גם בשיעור המיטות לאשפוז. גם במחוז ירושלים נרשמה ירידה
בכמות המיטות במספר אגפים לעומת מחוז תל אביב, שם נרשמה עלייה בכמות המיטות בכל האגפים שנבדקו.
מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, התייחס לדוח וציין כי "אי השיוויון בבריאות נובע במידה רבה מהפערים החברתיים-כלכליים הקיימים בחברה. מערכת הבריאות נמצאת במצב שבו מחד היא צריכה להתמודד עם התוצאות הבריאותיות של פערים אלה ומאידך, לפעול באופן שלא יתרום להרחבתם של הפערים הקיימים ואף להביא לצמצומם, במונחים של בריאות ונגישות לשירותי בריאות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם