אמצעי מניעה לאחר לידה: חשוב להכיר את היתרונות והחסרונות
הורים טריים מגלים כי בתקופה שלאחר הלידה משתנים הרגלי החיים – הם מעוניינים בילד נוסף, אבל לא כעת. אחד מאותם הרגלים שיש לאמץ בשנית הוא השימוש באמצעי מניעה. מה מותר, מה אסור, מהו הזמן הנכון ומה בא באופן טבעי
גם אם האבא והאמא הטריים רוצים עוד ילדים בעתיד, סביר להניח שהם לא מעוניינים להיכנס מיד להיריון נוסף. אבל אמצעי מניעה שהיו מומלצים בעבר עלולים לא להתאים בתקופה שלאחר לידה. לכן כדאי להכיר את היתרונות והחסרונות של שימוש באמצעים השונים לאחר לידה.
בדרך כלל אין צורך לחכות עד תום ששת השבועות של משכב הלידה וביקורת הרופא כדי להתחיל להשתמש באמצעי מניעה אחרי הריון. אם לרופא אין התנגדות לכך, ניתן לחדש את יחסי המין כבר שבועיים או שלושה לאחר הלידה.
חשוב לזכור שנשים שאינן מניקות, ובמיוחד אלו שנטלו כדורים למניעת הופעת חלב, יכולות לבייץ כבר שניים-שלושה שבועות לאחר הלידה. בכל מקרה, לפני שימוש באמצעי מניעה, יש לקבל מידע מהרופא על תופעות הלוואי.
למי שמניקה לאחר לידה, הנקה מלאה מעניקה את ההגנה הבטוחה ביותר בשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה. אולם במידה שהאכלת את תינוקך בתחליף חלב אם, גם אם מדובר בכמות מעטה בלבד, עלייך להשתמש באמצעי מניעה נוסף.
בשלושת החודשים הבאים, גם עם הנקה מלאה צריך להשתמש באמצעי מניעה נוסף. לאחר חצי שנה, הנקה אינה מגנה מפני היריון. במידה שמקפידים על הנקה מלאה אין חסרונות לשימוש בשיטה זאת בחודשים הראשונים לאחר הלידה. היא טבעית, נוחה ובלי עלות כספית.
שיטת הימים הבטוחים, שלפיה מאתרים את יום הביוץ המשוער ונמנעים מלקיים יחסי מין שלושה-ארבעה ימים לפניו ואחריו, אינה יעילה לאחר לידה. אצל אישה מניקה הביוץ אינו סדיר ובלתי ניתן לאיתור. מי שבכל זאת רוצה להשתמש בשיטה הזאת צריך לחכות שמחזורי הווסת יחזרו לסדרם ולוודא זאת בשלושה מחזורים סדירים לפחות.
מבין אמצעי המניעה שצריך לרכוש, הקונדום הוא אמצעי בטוח במיוחד ואין בעיה להשתמש בו גם אחרי ההיריון, במיוחד אם חוזרים
גם הדיאפרגמה אינה מכילה הורמונים ואינה פוגעת בייצור החלב אצל האם. מדובר באמצעי מניעה שמוחדר לנרתיק לפני קיום היחסים ושמוצא ממנו שש שעות לאחר מכן. נשים שרגילות להשתמש בדיאפרגמה מדברות בשבחה, אך קשה להשיגה כי היא אינה נפוצה בארץ ויעילותה נמוכה באופן משמעותי מגלולות.
חשוב לזכור כי הדיאפרגמה דורשת התאמת גודל על ידי רופא. אין להשתמש בדיאפרגמה שהייתה לאישה לפני הלידה, מאחר שלא בטוח שגודלה יתאים עקב רפיון שרירי רצפת האגן. ניתן לבדוק את הגודל המתאים רק בביקורת הראשונה לאחר שישה שבועות מהלידה.
הגלולות למניעת היריון מכילות בדרך כלל שני סוגים של הורמונים, אסטרוגן ופרוגסטרון. הגלולות המשלבות את שני סוגי ההורמונים אינן מומלצות לאם מניקה, גם אם באופן חלקי, מאחר שהאסטרוגן יכול להוריד באופן משמעותי את ייצור החלב, בעיקר בשלושת החודשים הראשונים.
בתקופת ההנקה, ניתן לקחת גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד, אותן נוטלים באופן רציף וניתן להתחיל ליטול אותן בשבועיים-שלושה לאחר הלידה לאחר התייעצות עם רופא. לאחר כשישה חודשים מהלידה ניתן ליטול גלולות משולבות, משום שבשלב זה הגלולות לא ישפיעו יותר על ייצור החלב. אם אינך מיניקה, את יכולה להתחיל ליטול את הגלולות הרגילות שבועיים או שלושה לאחר הלידה, לאחר התייעצות עם רופא.
החסרונות של שימוש בגלולות הן שהפרעות במערכת העיכול, כמו שלשול והקאות, עלולות לפגוע ביעילותן. לנשים מיניקות לרוב אין וסת או שיש דמם וסתי בזמנים בלתי צפויים מראש. כמו כן, יכול להופיע דמם לא סדיר.
נשים שאסור להן ליטול גלולות יכולות להשתמש בזריקות נגד היריון. מדובר בזריקה של פרוגסטרון סינתטי, המשתחרר באטיות למחזור הדם. החומר יעיל למשך שלושה חודשים ולאחר מכן צריך לקבל זריקה נוספת. לרוב הנשים אין וסת במשך כל תקופת השימוש. נשים מיניקות יכולות לקבל את הזריקה לאחר שניים-שלושה שבועות מהלידה או בזמן הביקורת אצל הרופא, שישה שבועות לאחר הלידה.
נשים שאינן מיניקות יכולות לקבל את הזריקה חמישה ימים מתחילת הווסת או לאחר הלידה. זוהי שיטה נוחה יחסית בעלת יעילות גבוהה מאוד בדומה לגלולות למניעת היריון. לקבלת הזריקה נדרשים מרשם מהרופא והפניה לאחות מקופת חולים. בזמן השימוש בזריקות לרוב אין וסת או שיש דמם וסתי בזמנים בלתי צפויים מראש. כמו כן, יכול להופיע דמם לא סדיר. חשוב גם לזכור לקבל את הזריקות בכל שלושה חודשים.
אמצעי נוסף הוא הספוגית למניעת הריון. זהו למעשה ספוג קטן שטבול בחומר קוטל זרע שמוחדר לנרתיק ויעיל למשך 24 שעות. ניתן להשתמש בהן רק לאחר שישה שבועות מהלידה. ניתן לרכוש אותה ללא מרשם, להחדירה זמן רב לפני היחסים ולהשאירה בנרתיק במקרה של יחסים חוזרים. אך שיעור הכישלונות בשיטה זו הוא כ-15% ומאמרים אחדים מראים כי בקרב נשים לאחר לידה שיעור הכישלונות עולה ל-28%.
הנובה רינג היא טבעת שעשויה מחומר פלסטי דק וגמיש בקוטר חמישה ס"מ. היא מוחדרת על ידי האישה לנרתיק למשך שלושה שבועות, ולאחר הפסקה בת שבוע מוחדרת טבעת חדשה. זוהי מעין חפיסת גלולות המשחררת אסטרוגן ופרוגסטרון, כמו שמוצאים בגלולות המשולבות הרגילות.
המיקום המדויק של החדרת הטבעת אינו חשוב והשחרור הרציף של ההורמונים לנרתיק מבטיח רמות קבועות ונמוכות של הורמונים, וכנראה גורם לפחות דמם בין מחזורי בהשוואה לגלולות. למעשה, זהו אמצעי המניעה המכיל את רמת ההורמונים הנמוכה ביותר מבין אמצעי המניעה הנפוצים בארץ. אולם, משום שהטבעת מכילה אסטרוגן היא אינה מתאימה לנשים מניקות מחשש לפגיעה בייצור החלב - והן יכולות להשתמש באמצעי זה שישה עד שמונה חודשים לאחר הלידה.
מבחינת האישה, החדרת הנובה רינג דומה להחדרת טמפון לנרתיק. שיטה זו גם מונעת תופעות לוואי שעלולות להיגרם כתוצאה משימוש בגלולות כמו בחילות או פגיעה ביעילות כתוצאה מהפרעות במערכת העיכול. מאחר שמדובר בשיטה חודשית, אין חשש לשכחה כמו שיש בשימוש בגלולות.
גם במקרה שתהיה האפשרות הנדירה שהטבעת תיפלט מהנרתיק, היא תאבד מיעילותה רק אם תהיה מחוץ לנרתיק למעלה משלוש שעות. אני ממליץ להמתין לביקורת אצל הרופא לאחר שישה שבועות מזמן הלידה, כדי לקבל את אישורו לשימוש בטבעת.
לבסוף, אמצעי מניעה שנחשב ליעיל כמו גלולות ואפילו מעבר לכך, ומשמש לתקופה של עד חמש שנים, הוא התקן תוך רחמי. זהו מתקן קטנטן, המוחדר על ידי רופא. את ההתקן אפשר להחדיר כבר לאחר הלידה, אך בארץ מקובל להמתין עד לביקורת השגרתית שלאחר הלידה.
בשוק קיימים שני סוגי התקנים, אחד מפלסטיק ומנחושת, ושני מפלסטיק ומיכל קטנטן המפריש פרוגסטרון בכמות מזערית. ההתקן עם הנחושת זול, אך גורם לווסתות ארוכות וקשות יותר לחלק מהנשים. יתרון ההתקן המפריש פרוגסטרון הוא בכך שהוא מביא לירידה של 97% בכמות הדמם הווסתי ובכאבי הווסת. שני סוגי ההתקנים אינם מפריעים להנקה.
שיטה זו מתאימה לנשים שרוצות הפסקה ארוכה בין הריונות. מדובר בתכשיר שגר ושכח, אשר אינו דורש דבר למעט ביקורות שגרתיות אצל הרופא. גם אם המחיר הראשוני של ההתקן גבוה יחסית, לאורך זמן זהו אמצעי המניעה הזול ביותר בשוק.
הכותב הוא רופא נשים בכיר, מומחה למיילדות וגינקולוגיה וחבר ועד וגזבר האיגוד הישראלי לאמצעי מניעה ובריאות מינית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם