התקרחות בגיל צעיר קשורה בסיכון לסרטן?
גברים שמתחילים לאבד משערם כבר בשנות ה-20, מכפילים את הסיכון שלהם לחלות בסרטן הערמונית
בדרך להתקרחות המובטחת צילום המחשה: SXC
המחקר בוצע על ידי צוות רופאים צרפתי וכלל 388 גברים שהחלו בטיפולים נגד סרטן הערמונית. מולם נלקחו 281 גברים בריאים כקבוצת ביקורת. התברר בגברים החולים, כי הסיכון להופעת המחלה היה גדול פי שניים אם החלו להתקרח בגיל 20.
לעומת זאת, בגברים שהחלו לסבול מסימני התקרחות בגילאי 30 ו-40, לא נמצאו הבדלים ברמות הסיכון לפתח סרטן הערמונית, בהשוואה לעמיתים מקבוצת הביקורת.
החוקרים החלו בעבודתם ב-2004 עם החולים. הם נשאלו על תבניות ההתקרחות שלהם ומתי החלה נשירת השיער בארבעה שלבים (תחילת נסיגת השיער הקדמי, הופעת המפרצים שהתרחבה עם הזמן והופעת קרחת במרכז הקודקוד). סרטן הערמונית אובחן אצלם בהיותם בני 84-46.
לאתר בשלב מוקדם גברים בסיכון
הנתונים שהצטברו הצביעו על כך שבגיל 20, רק בשלושה גברים מקבוצת החולים הופיעו סימני נשירת שיער קודקודית (באמצע הגולגולת). לא היה איש עם נשירת שיער משולבת (נסיגה קדמית, מפרצים וקודקודית), אבל כן נמצאו סימני התקרחות ברורים בשלב הנסיגה הקדמי והקודקודי. תופעה זו נקשרה לסיכון של כדי פי שניים לסרטן הערמונית לעומת גברים בריאים שלא התקרחו.
עד היום הרופאים היו חלוקים בדעתם לגבי הקשר שבין הופעת קרחת לבין סרטן ערמונית, בין היתר מפני שהראיות לכך היו מנוגדות לא אחת. המחקר הנוכחי, כך על פי הדיווח לכתב העת, הוא הראשון שמציג קשר אפשרי בין התקרחות שמתחילה בגיל צעיר, לבין הסיכון למחלות בסרטן הערמונית בגיל מבוגר יותר.
עורך
המחקר, פרופ' פיליפ ג'ירו, אונקולוג ומומחה להקרנות באוניברסיטת דקארט בפריס, סיפר כי עד כה לא נמצאו יתרונות מוצקים בביצוע סריקות לאיתור סימני סרטן הערמונית באוכלוסיה הכללית. לדעתו יש צורך לאתר בשלב מוקדם גברים שבסיכון גבוה, ולשלוח אותם לסריקות ולבדיקות מוקדמות, בכלל זה לשקול אפילו טיפולי כימותרפיה למניעה או שימוש בתרופה אנטי-אנדרוגנית כמו פינסטריד.
אלופציה אנדרגונית, או בשמה האחר תבנית נשירת שיער והתקרחות גברית, אחראית ל-95% ממקרי ההתקרחות. מדובר בתופעה נפוצה שמשפיעה על כמחצית מהגברים במהלך חייהם והיא קשורה להורמונים אנדרוגנים. אותם הורמונים ממלאים גם תפקיד בהתפתחות סרטן הערמונית וגדילתו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם