למה בישראל אין ירידה במקרי מוות בעריסה?
כנס רפואי שנערך בי-ם חושף שעל אף ירידה בתמותת תינוקות בארץ, כמות המקרים של מוות בעריסה נותר ללא שינוי כבר 12 שנים
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2009 אירעו בישראל 84 מקרי מוות לא מוסברים של תינוקות אולם נערכו רק שתי נתיחות לאחר המוות על מנת לקבוע מוות בעריסה. כתוצאה מכך לא ניתן לקבוע כמה מבין 84 מקרי המוות הפתאומיים מוגדרים כמוות בעריסה. רק לפני כשלושה שבועות דיווח מד"א על חמישה מקרי מוות פתאומיים ללא סיבה נראית לעין של תינוקות בתוך עשרה ימים, אולם מאחר ולא בוצעה הנתיחה לא ניתן היה לקבוע את הסיבה למותם.
יש לציין כי בעולם המערבי ישנה ירידה משמעותית של עשרות אחוזים בכמות מקרי המוות בעריסה, מאז שנמצא כי שינה על הבטן היא גורם סיכון עיקרי לתופעה. בישראל מספר מקרי המוות הלא מוסברים נמוך יחסית לשאר העולם אולם הוא נותר ללא שינוי מזה 12 שנה, זאת למרות שתמותת התינוקות רק הולכת יורדת בהתמדה.
מנתונים שהציגה ד"ר ליזה רובין, מנהלת היחידה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, עולה כי מספר מקרי המוות הלא מוסברים בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה פי שלושה ואפילו ארבעה מאשר באוכלוסייה היהודית. הבדל נוסף שנמצא בין האוכלוסיות הללו הוא שבעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית ובעולם מוות בעריסה שכיח יותר בקרב תינוקות זכרים, באוכלוסייה הערבית מרבית המקרים אירעו בקרב תינוקות נקבות.
מהנתונים שאסף משרד הבריאות בקרב 77 מקרי מוות לא מוסברים עולה כי מרבית המקרים התרחשו כשהתינוק היה בגיל שבין 21 יום לשישה חודשים. 33 אחוז מהם התרחשו במשפחות עם ארבעה ילדים ויותר, והשכיחות הנמוכה ביותר הייתה בילד ראשון. עוד עולה כי
פרופ' אד מיטשל, יו"ר החברה הבינלאומית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות, שהיה זה שהזהיר מפני שינה על הבטן, התייחס בהרצאתו להשפעתה של הטמפרטורה על מוות בעריסה. לדבריו, במחקרים שנערכו נמצא כי בתקופת החורף ישנה עלייה בסיכון למוות בעריסה. זאת לאור השימוש הגדול יותר בגופי חימום הפולטים גזים רעילים ובשכבות בידוד רבות (שמיכות) שפוגעות בחילוף האוויר של התינוק. מכאן, שהתינוק נושם יותר אוויר עמוס פחמן דו חמצני המוביל על פי הערכות למוות בעריסה.
גורם סיכון נוסף שעלה במהלך הכנס היה עישון. על פי ד"ר ענת שץ, יו"ר עמותת עתיד, עישון במהלך ואחרי הלידה, גם של האם וגם של האב, הוא אחד מגורמי הסיכון הגדולים למוות בעריסה. לדבריה, הסיכון של אמהות מעשנות לאבד תינוק כתוצאה ממוות בעריסה גבוה פי ארבע מאמהות לא מעשנות.
לדבריה, אחת הסיבות לכך היא שהניקוטין (המצוי בסיגריות והמועבר לתינוקות) פוגע במנגנון היקיצה הטבעית של התינוק ומונע ממנו להתעורר במקרה של חוסר בחמצן. "אפשר למנוע 60 אחוז ממקרי המוות בעריסה אם יפסיקו לעשן, מדובר על כ- 40 ילדים שאפשר להציל בשנה", אמרה ד"ר שץ. "צריך להמשיך לחנך את הציבור על הסיכונים שבעישון".
מהממצאים עולה כי ישנו גורם שיכול להגן מפני מוות בעריסה: הנקה. לטענת ד"ר רונית לובצקי, סגנית מנהל מחלקת ילדים בבית החולים לילדים דנה, אמנם עדיין לא הוכח באופן מחקרי וחד משמעי הקשר בין הנקה להפחתת הסיכון - אולם ישנן אינדיקציות לכך. לכן, היא מאמינה כי הנקה היא אכן גורם מגן במיוחד כשהוא נעשה לתקופה ארוכה ובאופן אקסקלוסיבי.
פרופ' פרן הוק, מהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים וחברה בכוח משימה לנושא מוות בעריסה, תמכה בעמדת ד"ר לוביצקי. לדבריה, במחקר חדש שטרם פורסם שהקיף 18 מחקרים שבדקו את ההשפעה המגנה של הנקה מפני מוות בעריסה נמצא כי הסיכון למוות בעריסה בתינוקות יונקים קטן ב-50 אחוז מאשר תינוקות לא יונקים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם