במוקד מאבק הרופאים: תורנויות המתמחים
מהן הטענות המרכזיות של הרופאים, מה מציע יעקב ליצמן והאם הפערים באמת גדולים? כל מה שרציתם לדעת על שביתת הרופאים
מזה כשלושה חודשים שובתים הרופאים במחאה על חוסר ההתקדמות במשא ומתן על הסכם השכר הקיבוצי החדש, שנמשך כבר עשרה חודשים. לרוב נקטה ההסתדרות הרפואית בצעדי מחאה מצומצמים.
רופא מתמחה הוא רופא שסיים את לימודי הרפואה וכעת עובר הכשרה נוספת לטובת התמחות באחד ממקצועות הרפואה כמו פנימית, גניקולוגיה ואורתופדיה. אחד התפקידים של המתמחים הוא לאייש את מחלקות האשפוז במהלך הלילה. ביום של תורנות נשאר המתמחה לאחר יום העבודה בבית החולים עד למחרת בעשר בבוקר. כלומר 26 שעות ברציפות. לאחר תורנות הולך המתמחה הביתה וחוזר למחרת בשמונה בבוקר. ב-1979 נקבע בהסכם העבודה של הרופאים כי המתמחים לא יעשו יותר שש תורנויות בחודש. אלא שבגלל המחסור בתקני רופאים, מעט מאוד מתמחים זוכים בכך.
באופן חריג ישנה הסכמה בין כל הצדדים כי העומס על הרופאים המתמחים אינו סביר. אפילו סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר כמה פעמים בעבר כי אף אחד לא רוצה שרופא שיטפל בו רופא בשעה ה-26 שלו . ליצמן אף הודיע כי הוא בעד הסכם שבו מספר שעות התורנויות לא ירד ל-18 שעות , כלומר יבואו באמצע היום וילכו למחרת בבוקר. אלא שהרופאים טענו כי מדובר ברעיון שרק פוגע עוד יותר בהכשרה שלהם ומחמיר את הבעיה העיקרית-עומס התורנויות. במקום זאת דורשים הרופאים תוספת משמעותית של תקני רופאים שתקל על המתמחים ותחלק את הנטל בצורה שווה יותר. אלא שמשרד האוצר סירב מתחילת המשא ומתן לדון על תקנים.
בית הדין לעבודה הנחה את הצדדים להתמקד בשלב ראשון בפתרון סוגיית תורנויות המתמחים. במהלך השבוע שעבר נרשמה התקדמות משמעותית כשנציגי האוצר והרופאים הגיעו להבנות על הוספת תקני רופאים לטובת הפחתת מספר התורנויות לפחות משמונה בשלב הראשון. אלא שביום חמישי שעבר בא משרד הבריאות וטרף את הקלפים כשהציג תוכנית חדשה ליוזמה של ליצמן להפחתת שעות התורנות. הרופאים עזבו את שולחן המשא ומתן בזעם והכריזו על ההחרפה של השביתה.
השבוע חודש המשא ומתן באווירה מתוחה. במקביל נמשכים הדיונים בבית הדין לעבודה שמנסה לגשר בין הצדדים ולהגיע לפתרון בסוגיה. אחרי שגם משרד הבריאות בעצמו הודה כי ניתן יהיה להתחיל לבצע פיילוט לביצוע התוכנית שלהם רק ב-2013, מסתמנת חזרה לתוכנית המקורית של קיצור מספר התורנויות. אך גם לגבי פתרון זה ישנם לא מעט פערים בין האוצר לרופאים, הדורשים לרדת לשש תורנויות, כפי שקובע ההסכם הנוכחי. כמו כן ישנה מחלוקת על מספר התקנים שיוקצו לטובת העניין. למספר התקנים יש קשר ישיר ליכולת להוריד את מספר התורנויות,
אחרי שיצלחו את המשוכה של תורנויות המתמחים, על פי החלטת בית הדין לעבודה, יעברו הצדדים לדון בנושא החתמת שעון נוכחות. משרד האוצר והמעסיקים דורשים מהרופאים לחתום על שעון נוכחות כמו שאר עובדי המדינה. הרופאים לעומת זאת מתנגדים לכך באופן עקרוני. התנגדות שזוכה להרמת גבה ואף לביקורת ציבורית. אחרי שיעברו גם את סוגיית שעון הנוכחות, מחכים לצדדים לא מעט נושאים מורכבים, בהם תגמול הרופאים בפריפריה, עידוד התמחות במקצועות במצוקה, ושכר השעה של הרופאים.
למרות שהמשא ומתן הוא על הסכם שכר חדש, הרופאים יצאו למאבק על עתידה של הרפואה הציבורית בישראל. לטענתם, אחרי עשרות שנים של הזנחה מערכת הבריאות הציבורית קורסת והם לא מוכנים לתת לזה להמשיך לקרות. למעשה הרופאים דורשים רפורמה, כזו שדורשת תקציבים גדולים ולכן אינה יכולה להיפתר ברמת פקידי האוצר. רפורמה הדורשת שינוי סדרי העדיפויות של הממשלה והחלטה אמיצה של העומדים בראשה. אלא שראש הממשלה, שהוא גם שר הבריאות, נמנע עד כמה מלהתערב במשא ומתן. במידה ותהיה התערבות שכזו המשא ומתן יכול להסתיים בתוך זמן קצר, שכן למרות מה שנראה, עשרת חודשי המשא ומתן עשו את שלהם והפערים בין הצדדים אינם כה גדולים. אפילו בהסתדרות הרפואית מודים כי ישנה הסכמה על רוב הנושאים המהותיים אך חסרים המספרים הסופיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם