ירידה חדה באישורים לטיפול בקנאביס רפואי
בניסיון לצמצם את מספר המתחזים לחולים הזקוקים לקנביס הרפואי, מפחיתים הרופאים הישראלים את מס' האישורים לשימוש בסם
על פי נתוני משרד הבריאות, כ-9,000 ישראלים רשאים להשתמש בקנאביס רפואי, מתוכם 40 אחוז מעל גיל 60. " יש יד מכוונת באישור", אומר ד"ר ברוך. "בדרך כלל ניתן אישור דווקא לאנשים מבוגרים שמצד אחד סובלים יותר ומנגד גם יותר יציבים בחייהם ואחראיים, לעומת הצעירים שמקבלים קנאביס". עדות לכך ניתן למצוא במספרם הנמוך של 17 אנשים בלבד מתחת לגיל 20 שזכאים להשתמש בקנאביס.
עד שנת 2002 אושר השימוש לחולה אחד בלבד, ואז הורחב האישור לטובת חולי סרטן סופניים שלא הגיבו למורפיום, לחולי קרוהן, לחולי איידס, למי שסובלים מכאבים כרוניים ולסובלים מגלאוקומה (קבוצת מחלות שבהן קיים נזק בלתי הפיך לעצב הראייה).
בשנת 2004 הנפיק משרד הבריאות אישור לשימוש בסם הרפואי ל-66 חולים. נקודת המפנה בשימוש בקנאביס הייתה בשנת 2006, כאשר ישראל יישרה קו
לדברי גורם בפרויקט הקנאביס, הירידה המשמעותית באישורים לשימוש בסם נובעת מתחושתם כי מנצלים אותם. "מספר האישורים ירד גם בשל מידת היעילות של הסם, וגם בשל התחושה של הרופאים שמאשרים את השימוש שמנצלים אותם ושחלק מהחולים באים רק כדי לקבל קנאביס ולא טיפול", אומר הגורם.
לדברי ד"ר ברוך, המחלות מתחלקות לשני סוגים: מחלות שיש בהן קריטריונים שעל פיהם מאושר השימוש בסם, ומחלות ללא קריטריונים ברורים.
"בחלק מהמחלות יש קריטריונים ברורים לקבלת ההיתר לשימוש בקנאביס, כמו איידס שבו כדי לקבל את הסם צריך לאבד מעל עשרה אחוז ממשקל הגוף או אצל חולי סרטן שאצלם המחלה צריכה להיות פעילה", אומר ד"ר ברוך.
הבעיה הופכת מהותית יותר מול אנשים הסובלים מכאבים כרוניים, שאינם עונים לקריטריונים קבועים. "כאב זה משהו סובייקטיבי. אם אדם אומר שכואב לו, אני לא יכול להגיד שלא כואב לו. אין מדד ברור לבדיקה של זה", הוא מסביר. לדברי ד"ר ברוך, השימוש בסם מאושר רק בהתאם לחוות דעת ולמסמכים רפואיים שמרפאות הכאב מוציאות להם. עם הכאבים הכרוניים השונים נמנים כאבי גב בגלל דיסק פרוץ, כאבים נוירופתיים בגלל סוכרת, וכאבים על רקע אובדן גפה - כאשר החולה מרגיש כאבים ביד או ברגל שנקטעו מכיוון שהמוח לא הפנים את הקטיעה.
"לרוב הכאבים הכרוניים אין קריטריונים, ואפשר לעבוד עלינו בקלות", אומר ד"ר ברוך. "יש חולים שמגיעים אלינו כדי לקבל את האישור אחרי שעברו כמה מרפאות כאב כי בחלקן סירבו להמליץ עליהם, ואז אני מקשה עליהם יותר. אני לא רואה את החולה. אני בודק אותם על סמך השאלונים השונים שהם ממלאים לאורך תקופה ארוכה. הבדיקות שהם עברו והידע המקצועי שלנו אמורים לעזור לנו להשיג את התוצאה הטובה ביותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם