אינטליגנציה רגשית כעזר במניעת סוכרת
התגברות מחלת הסוכרת בעולם המערבי נובעת מהלחץ העצום בו מצויים רוב בני האדם. השימוש באינטליגנציה רגשית יכול לעזור להכיל טוב יותר את הלחצים האלו
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
סוכרת
שאטרסטוק
כדי להסביר כיצד הלחץ משפיע על התבגרות הסיכון לסוכרת אומר ת פרופסור קידר כי "האינסולין ממלא תפקיד של הנעת מקורות האנרגיה בגוף לצורך שימוש בהם בחיי היומיום. במצבי לחץ מועבר מסר של "צבע אדום", סוג של אזעקה, להפסיק לאחסן אנרגיה. מסר זה מועבר באמצעות הורמון הקורטיזול ואז נוצרת תגובת שרשרת לתאים המבינים שיש "להפסיק להגיב לאינסולין". ממצב של אחסון בתאים הם עוברים למצב של הפרשה. בעקבות מעבר זה, תאי הכבד משחררים סוכר נוסף, מתווספים שומנים לתאים, החלבונים שבשריר מתפרקים על-מנת לספק חומצות אמיניות ההופכות לסוכר על-ידי הכבד. תהליכים אלה הינם מסרים ברורים למערכת הגופנית להתנהל לצורך הישרדות - Fight or Flight".
לדבריה "תהליך זה איננו מסוכן אם הוא קורה לעיתים רחוקות. מאידך, הוא הופך למשמעותי כאשר מצב הלחץ והמתח הוא עניין מתמשך ההופך לנורמה בחיי היומיום. מחקרים רבים מוכיחים את הקשר הישיר בין לחץ, מתח ומחלת הסוכרת כבר מגיל צעיר".
מה ניתן לעשות כדי לעצור את התהליך הזה?
אחד הכלים היעילים והאפקטיביים ביותר לשינוי זווית הראייה, למציאת היבטים חיוביים בסיטואציה ולשינוי דפוסי התגובה הרגשית וההתנהגותית של הפרט הוא האינטליגנציה הרגשית (EQ-Emotional Quality, EI-Emotional Intelligence). האינטליגנציה הרגשית הינה יכולת האדם לחבר באופן מודע מחשבות ורגשות להתנהגות והתנהלות אפקטיביות אישיות ובינאישיות. התנהלות רגשית באמצעות חשיבה רציונאלית מאפשרת לאדם לפתור בעיות אישיות ובינאישיות מתוך מודעות וראייה רחבה יותר של תוצאת התנהגותו ותגובותיו. חיבור מושכל בין מחשבה ורגש מאפשר לאדם להגיע למצב אופטימאלי עם עצמו וסביבתו.
פרופסור קידר מוסיפה כי "באמצעות "גיוס הרגשות" וחיבור נכון בינן לבין התהליך המחשבתי הרציונאלי, נוכל ליצור הרמוניה בין המחשבה, הרגש וההתנהגות ולכוון ריאקציות מתוך בחירה ולא מתוך תגובה אוטומטית ואימפולסיבית. במקביל, היכולת להיות "מחובר" לרגשות ולהיות מודע להן יכולה להעשיר את החשיבה ולתת ממד ומידע נוספים לתהליכים רציונאליים". לדבריה "מילדות מלמדים אותנו לחשוב ולא מלמדים אותנו להרגיש. הרגשות המלווים והמתלווים לתחושות פיסיות הן "החיישן" שלנו לסביבה והאירועים המתרחשים בה. מודעות לרגש מעשירה את יכולת הניווט הרציונאלי. כתוצאה מכך, חיבור בין מחשבות ורגשות ירחיב את רפרטואר תגובותיו של האדם. שימוש במיומנויות אלו יביא את הפרט לכוון, ליצור, להוביל ולנהל את תגובותיו ותגובות הזולת לאפיקים רצויים ומלאים יותר מבחינה אישית ובינאישית בכל תחומי החיים, בזוגיות, הורות, עבודה, חברה, חינוך ועוד".
עוד היא מוסיפה כי "חינוך לאינטליגנציה רגשית, ככלי חינוכי, פרקטי יומיומי, מאפשר התנהלות אפקטיבית מול מגוון האירועים בחיי היומיום. פיתוח מיומנויות של "שימוש" נכון במוח לשם ניתוב מחשבות, רגשות, והתנהגויות יאפשרו הורדה משמעותית של לחץ ומתח ומתן פרספקטיבה אחרת לאירועים בחיים.
כתוצאה מכך, יתאפשר לאדם לנווט את חייו בצורה יעילה יותר, תוך הורדת מתחים ולחצים, מה שיתרום יותר מכל לבריאותו הפיסית, הרגשית, הקוגניטיבית וההתנהגותית וליצירת איכות חיים.
כלים ומיומנויות המעוגנים באינטליגנציה הרגשית והניתנים ללמידה, מהווים בשורה חשובה לגבי יכולתו , בחירתו ואחריותו של האדם לבריאותו".
דניאלה קידר היא פרופסור למדעי החינוך. ראש המחלקה לתקשורת אנושית, בריאות ואתיקה במרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה, אוניברסיטת חיפה; מרצה במכללה האקדמית צפת, בהסתדרות המורים ועמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך ובמוסדות אקדמיים בארץ ובעולם. מומחית בתקשורת אנושית - מוח, רגש והתנהגות (אינטליגנציה רגשית) ושימושיה היישומיים בתחומי החינוך, הרפואה, המשפט והחברה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם