דו"ח: 8,000 מתים מעישון מדי שנה בישראל
מנתוני משרד הבריאות עולה כי כ-700 בני אדם מתים כתוצאה מעישון פאסיבי. עוד עולה כי אחד מכל חמישה ישראלים מגיל 21 ומעלה מעשן
עישון גורם ל- 8,000 מקרי מוות בשנה, כ-700 מהם – בקרב לא מעשנים שנחשפו לעישון כפוי. כך עולה מנתוני משרד הבריאות שפורסמו היום (יום א') לרגל "היום הבינלאומי ללא עישון". עוד מעלים הנתונים כי אחד מכל חמישה ישראלים מגיל 21 ומעלה (20%) מעשן, אחד מכל שלושה מעשן פסיבי. כמו כן, העלות הכוללת של הנזקים הנגרמים כתוצאה מעישון - 12.8 מיליארד שקלים.עוד כותרות ב-nrg:
- אזעקות ואלפי טילים: תרגיל העורף הגדול יוצא לדרך
- תדמור: דאעש פוצץ את כלא העינויים של אסד
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
בהתייחס למגדר הנתונים חושפים כי גברים מעשנים פי שתיים יותר מנשים ובאחוזים: 27.3% גברים מעשנים לעומת 12.6% נשים. בחלוקה מגזרית עולה כי ערבים מעשנים יותר מיהודים כך ש-26.3% מקרב הערבים מעשנים לעומת 18.4% מקרב היהודים. למעלה ממחצית מהגברים המעשנים דיווחו על צריכה של 20-10 סיגריות ליום, הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים. לעומתם בקרב הנשים המעשנות, אחוז הנשים הצורכות פחות מ- 10 סיגריות ליום הינו גבוה (כ-40%) ודומה בשתי האוכלוסיות.
אחד מכל שלושה מתגייסים לצה"ל מעשן ואחת מכל ארבע מתגייסות מעשנת. בהשוואה עולמית, שיעור העישון בקרב גברים בישראל (27.3%) נמוך במעט מהממוצע (28.5%) של מדינות האיחוד האירופי. גם שיעור העישון בקרב נשים בישראל (12.6%) נמוך ביחס למדינות האיחוד 17.7%.
כ- 35% מהמרואיינים הלא-מעשנים דיווחו, כי הם חשופים לעישון כפוי: כ- 30% מהיהודים ולמעלה ממחצית מהערבים. המקומות המועדים ביותר לחשיפה לעישון כפוי הם: בית המגורים (נשים) ומקום העבודה (גברים). על פי הערכות מומחים בישראל העישון אחראי לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, כ-700 מהם בקרב לא מעשנים שנחשפו לעישון כפוי.
העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות הן בסביבות 1.7 מיליארד שקל בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי תפוקה עקב אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכים בכ-1.9 מיליארד שקל, וערך אובדן חיי האדם (בחישוב ממוצע של כ-10 מיליון שקל לכל אדם כפי שמקובל במדינות ה-OECD) מגיע לכ-8 מיליארד שקל לשנה. ובסך הכל עלויות העישון הישירות והעקיפות למשק הישראלי מוערכות בכ-12.8 מיליארד שקל לשנה.
כמה זה עולה למעשנים? בנוסף לסכום זה, משקי הבית בישראל הוציאו בשנת 2014 מעל ל-8.2 מיליארד שקל על רכישת מוצרי טבק ועישון. להמחשת גובה הסכום, ניתן לציין היקפי מכירות של מוצרי צריכה שונים במהלך שנת 2014: שוק החלב (חלב לשתייה, גבינות וכדו') היה 7.5 מיליארד שקל. מכירות הגבינות הצהובות הסתכמו בכמיליארד שקל. שוק החיתולים לתינוקות גלגל כ-600 מיליון שקל בשנה. שוק דגני הבוקר הסתכם בכ-619 מיליון שקל.
במשקי בית השייכים למעמד סוציואקונומי נמוך מדובר לעיתים על הוצאה העשויה להגיע לכרבע מכלל ההכנסה החודשית של משק הבית. בין היתר גורם הדבר לפגיעה בביטחון התזונתי ולהגדלת הפערים בבריאות ובחברה בכלל.
הדו"ח מגלה, כי עובדי מכס של מעבר אלנבי סיכלו ב-2014 ניסיונות הברחה של כ-40 טון של טבק לגלגול ולנרגילות בשווי של כ-24 מיליון שקלים דרך מעבר הגבול לשטחי ישראל והרשות הפלסטינית. הם תפסו גם כמיליון ו-300 מאות חפיסות סיגריות, הממלאות כשש מכולות. במעבר הגבול עם מצרים, המיועד למעבר מטענים בלבד, תפסו עובדי מכס ניצנה כ-950 ק"ג טבק ששווי השוק שלו עומד על כ-600 אלף שקלים. בנתב"ג נתפסו כ-380 אלף חפיסות סיגריות.
על פי הערכות, בשנת 2013 הפסידה המדינה כ-130 מיליון שקל כתוצאה מפערים במיסוי מוצרי טבק שונים ובגלל הברחות וחמיקה מתשלום מס כנדרש, בשנת 2014 הפסד המדינה ממיסוי על מוצרי טבק עלה ומוערך בכ-250 מיליון שקל.
סחר לא חוקי בטבק הוא מקור למימון ארגוני טרור (למשל חיזבאללה, דעאש ואחרים), פוגע במדיניות הבריאות והמיסוי של המדינות בכך שהוא מאפשר זמינות של מוצרי טבק זולים בשוק ומעודד את העישון ופוגע בהכנסות המדינה ממיסים. בנוסף, סחר לא חוקי בטבק מסייע בהלבנת הון ומהווה מרכיב חשוב בפשיעה בין לאומית, ולכן שותפים למאבק הזה משרד הבריאות, רשות המיסים, המשרד לביטחון פנים, משרד החוץ, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, הרשות להלבנת הון וגורמים נוספים.
מחקר שפורסם לאחרונה בחן ועקב אחרי התחלת עישון בקרב צעירים בישראל, במשך תקופה של 24 שנים. צוות החוקרים בראשות ד"ר לאה רוזן מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים מאוניברסיטאות חיפה והאוניברסיטה העברית בשיתוף חוקרים מחיל הרפואה בחנו את נושא העישון בקרב 50,254 מתגייסים לצה"ל מעשרים וארבע השנים האחרונות.
מהמחקר עולה, כי 31% מהבנים ו-25.7% מהבנות עישנו בעת הגיוס לצה"ל. הגיל שבו הסיכון הגבוה ביותר להתחלת עישון בקרב בנים ובנות הוא גיל 17, כשגיל התחלת העישון הממוצע הוא 15.7 בקרב בנים ו-16 בקרב בנות.
בקרב בנים ובנות שהתחילו לעשן מוקדם נמצא קשר מובהק לרמת השכלה נמוכה, רמת השכלה נמוכה של ההורים, מוצא רוסי ודתיות. בנוסף, גיל התחלת עישון נמוך בקרב בנים נמצא קשור לכושר גבוה ומצב סוציואקונומי נמוך או בינוני. גיל התחלת עישון נמוך בקרב בנות נמצא קשור גם למוצא מערבי ושימוש באמצעי מניעה.
בהתאם לסל שירותי הבריאות, כל קופות החולים מציעות סדנאות גמילה מעישון בפריסה כלל ארצית ובהנגשה שפתית ותרבותית למגוון קבוצות באוכלוסייה, ללא עלות כלל, ובחלק מקופות החולים מוצעים למבוטחים בנוסף או כחלופה גם ייעוץ טלפוני לגמילה מעישון וכן ייעוץ אישי.
כל מי שמשתתף בסדנה לגמילה מעישון זכאי לרכוש בהנחה של 85% תרופות מרשם לגמילה מעישון או לרכוש תחליפי ניקוטין במחיר מלא. במידה והנגמל אינו יכול להשתמש בתרופות המרשם, ההנחה ניתנן לו על רכישת תחליפי הניקוטין.
רבים בישראל ובעולם מנסים להפסיק לעשן ללא הכנה מוקדמת, תמיכה מקצועית או תמיכה תרופתית. סיכויי ההצלחה של הפסקת עישון בדרך זו הם באחוזים בודדים, ולכן מומלץ לכל מעשן לקבל תמיכה וייעוץ בהליך הפסקת עישון דרך הצטרפות לסדנה מתאימה. בשנת 2014 מספר הפונים לגמילה מעישון בארבע קופות החולים הגיע ל-26,818, כ- 40% מהם שמרו על ההישג ולא עישנו שנה לאחר הסדנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם