לראשונה: ניסוי בתרופת דמה - בידיעה
מתקיים בבית החולים "שלוותה" בקרב סובלים מדיכאון - חלקם מטופלים במקביל בתרופות אנטי־דיכאוניות וחלקם קיבלו רק את הפלצבו, שאינה מכילה חומר רפואי • ממצאי ביניים הצביעו על הקלה בדיכאון בקרב כל המטופלים
חשיפה: לראשונה בישראל מתנהל בימים אלה בבית החולים הפסיכיאטרי "שלוותה" בהוד השרון ניסוי רפואי חסר תקדים, שבמסגרתו מקבלים עשרות חולים תרופת פלצבו - ללא כל חומר רפואי - וזאת בידיעתם ובהסכמתם המלאה לפני התחלת המחקר.
מטרת המחקר היא לבדוק אם עצם מתן תרופה שאין בה כל חומר רפואי, וכאשר החולה יודע זאת מראש, יכול להביא לריפוי ולהטבה לחולים. השימוש בתרופת הפלצבו (דמה) נפוץ מאוד במחקר הרפואי בעולם, אבל במחקרים הרפואיים המקובלים הנבדקים לא יודעים מראש אם הם מקבלים את התרופה המחקרית או את תרופת הפלצבו.
קרדיט: ישראל היום
המחקר החדשני, שפרטיו נחשפים כאן לראשונה, מתנהל בחצי השנה האחרונה בשלוותה, שבבעלות קופת חולים כללית, בקרב כ־30 חולים הסובלים מדיכאון. החולים מקבלים את תרופת הפלצבו במקביל לטיפול התרופתי השגרתי שלהם בתרופות אנטי־דיכאוניות, וחלקם אף מקבלים אותה ללא כל טיפול תרופתי נוסף.
ל"ישראל היום" נודע כי מממצאי ביניים לא סופיים של המחקר עולה כי עצם מתן תרופת הפלצבו אכן הביא כבר להקלה בסימני הדיכאון אצל כל המטופלים. הנתונים עולים מהשוואה של הנבדקים שקיבלו את הפלצבו לתקופה שבה השתתפו באותו מחקר מבלי לקבל את הפלצבו, ומתבססים הן על הדיווח של הנבדקים עצמם על מצבם הנפשי והן משאלונים שמילאו הרופאים במחקר. בימים אלה עורכי המחקר מנסים לגייס אליו עוד עשרות נבדקים חדשים.
את המחקר מנהלים ד"ר אורי ניצן, מנהל המחלקה לטיפול בדיכאון ומשברי חיים בשלוותה ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' פסח ליכטנברג מבית החולים הפסיכיאטרי "הרצוג" בירושלים ופרופ' טד קפצ'וק מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, שנחשב מומחה בעל שם עולמי בחקר תופעת הפלצבו וכבר מצא שמתן תרופה ללא כל חומר רפואי למטופלים יכול להועיל לכאבי גב, לתסמונת המעי הרגיז, לכאבים כרוניים, להפרעות קשב ועוד.
המחקר נערך לאחר שהתקבל אישור של "ועדת הלסינקי", המאשרת ניסויים בבני אדם בשלוותה. בדברי ההסבר למחקר כתבו הרופאים כי במסגרתו "נבדקים המאובחנים כמי שסובלים מדיכאון יוזמנו ליצור קשר עם צוות המחקר במעבדה ולקחת חלק בטיפול חדשני שבו ינוצל אפקט הפלצבו כטיפול בדיכאון". עוד נכתב כי המחקר נערך במשך חודשיים על כל מטופל והוא מיועד לבני 18 עד 80, וזאת על בסיס "מחקרים רבים בעולם המצביעים על כך שאפקט הפלצבו הוא בעל יעילות בטיפול בדיכאון". על פי מחקרים בעולם, אפקט הפלצבו יכול להיות אחראי לעד כ־80 אחוזים ממקרי הריפוי וההקלה שמיוחסים לתרופות נגד דיכאון.
"הפלצבו עזר לי"
א' (47) מאזור השרון היא אחת מהנבדקים שהשתתפו במחקר. היא מטופלת זה כמה שנים בשלוותה עקב דיכאון קל, ולדבריה הסכימה להשתתף במחקר "כי רציתי לנסות לעזור לעצמי. קיבלתי את תרופת הפלצבו בנוסף לתרופה האנטי־דיכאונית הקבועה שאני מקבלת, והרגשתי שהפלצבו דווקא עזר לי וקידם לי את הטיפול, אבל קשה לי מאוד להסביר איך זה קורה. נראה לי שעצם ההשתתפות במחקר, הליווי והמעקב הצמוד, עזרו לי לקדם את עצמי ואת הטיפול בדיכאון. בגלל שידעתי שאני רוצה לעזור לעצמי אז כל דבר שיכול היה לתרום לעצמי ניסיתי להאמין בו, ולכן זה הגביר לדעתי את אפקט הריפוי".
"פוטנציאל ריפוי עצמי"
ד"ר ניצן מסביר כי "חשיבות המחקר היא האפשרות למדרג טיפולים רחב יותר בדיכאון עוד לפני הטיפול התרופתי־כימי. יש היגיון רב במיצוי פוטנציאל הריפוי העצמי של המוח, שבחלקו נחשף במתן תרופת פלצבו, עוד לפני שפונים להתערבות חיצונית ולמתן חומרים פסיכו־אקטיביים.
למחקר הזה יש גם משמעות בהקשר התרבותי, מכיוון שאצל מטופלים רבים קיים חשש גדול מתרופות נגד דיכאון, למרות הבטיחות היחסית שלהן, והעיסוק בתרופות מערער לעיתים קרובות את מעמד הפסיכיאטר בעיני המטופל ופוגע ביחסי הרופא־מטופל. פיתוח של התערבות טיפולית יעילה שאינה מערבת חומר כימי פעיל יתקבל בברכה בקרב חולים רבים, יפחית את רמות החרדה של מטופלים מפסיכיאטרים ומתרופות ויאפשר בסופו של דבר לאבחן ולטפל באופן מיטיב ביותר מטופלים עם תסמיני דיכאון".
אקו"ם