 |
זה אמנם יהיה פורמלי בלבד, אבל מחר (רביעי) בערב יודיע עודד קטש, הכישרון הגדול ביותר שהיה לכדורסל הישראלי, על פרישה סופית ממשחק. בגיל 29 וחצי, אחרי כמעט 4 שנים בהן ניסה לחזור מפציעה קשה בברך, קטש יתלה
את הנעליים וישים על הצוואר את משרוקית האימון של הגליל העליון. עדיין לא ברור איך ייקרא התפקיד של קטש, שאינו מחזיק בתעודת מאמן ואינו רשאי לאמן, אבל בפועל הוא יהיה הסמכות המקצועית הקובעת בגליל.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
עם פוסטר U2 בחדרו בגליל. צילום: משה שי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
כוכב גם מחוץ למגרש
|
 |
|
 |
 |
 |
|
קטש היה סוג של כוכב גם מחוץ למגרש. הוא חתם על חוזה פרסום עתק עם 'אסם', את שיחות הטלפון שלו סיננה עבורו בת משפחה, הוא נהג לאחר לכל פגישה ותמיד אפפה אותו הילה מיוחדת. למרות זאת, נחשב לבחור צנוע, חבר אמיתי ואדם חם ולבבי. במשך השנים הוא עבר מספר ניתוחים כדי לשקם את הברך הפגועה, אבל אחרי כל תקופה אופטימית חלה שוב נסיגה וכך גם בפעם האחרונה לפני מספר חודשים, כשעבר ניתוח נוסף בבולוניה. קטש ניסה, התאמן, עבד, אבל הברך שוב התנפחה והוא הרים ידיים באופן סופי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
עם אייל ברקוביץ'. שניים מהגדולים שהיו כאן. צילום: אילן קולקס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
לראשונה בזמן האחרון: מאמן שהיה שחקן-כוכב
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בליגה בישראל אין בשנים האחרונות מאמן שהיה שחקן-כוכב כמו קטש. מרבית המאמנים, גרשון, אדלשטיין, ג'ינו ודרוקר, היו שחקנים בינוניים ומעניין לראות כיצד איך שחקן ברמתו יהפוך למאמן. בכל מקרה, עם קטש כמו עם קטש, אף פעם לא יהיה משעמם.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | עם פטאר נאומוסקי האגדי מפילזן בדצמבר 97'. צילום: עדי אבישי | |
|