 |
/images/archive/gallery/114/185.jpg ספורט וכסף, כדורגל,נעליים מוכספות,כסף,דשא
אילוסטרציה  |
|
|
|
|
| יותר ספורטאים עוברים לאחר הפרישה לעסקים. היזמים מרווחים פרסום, הספורטאים הזדמנות השקעה |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
דרור מרמור
11/6/2004 12:54 |
|
|
|
|
|
|
|
קווי דמיון לא מעטים נמתחים בין הנדל"ן לבין הספורט המקומי. שניהם הבטיחו, שוב ושוב לאורך השנים האחרונות, כי הפריצה ממש מעבר לפינה, אולם בפועל נפלו בכל פעם מחדש במבחן התוצאה. נכון, פה ושם היה מקום לחוש גאווה ישראלית, אבל גם זו מקורה היה בדרך-כלל בהישגים של שחקן מקומי, בין אם בנדל"ן ובין אם בספורט, בחו"ל. באופן פרדוקסלי, גם ההצלחות הישראליות בשני התחומים נזקפות בעיקר לזכותם של עובדים זרים, ממזרח אירופה, מאסיה או מארה"ב. לאור זאת, במחשבה שנייה אולי זה לא מפתיע כל-כך שספורטאים רבים מוצאים עניין חדש בנדל"ן.
לפני פחות משנה הופתעו חובבי הכדורגל מחזרתו לישראל של חיים רביבו, שאחרי קריירה מפוארת בספרד ובטורקיה בחר לבוא ולשחק בקבוצה האפורה של העיר אשדוד. תוך זמן קצר התברר כי ידידותו האמיצה של רביבו עם ג'קי בן-זקן, מי שאחראי על הקבוצה ומתהדר בתואר "מחזיק תיק הספורט בעירייה", מסייעת לו בעיקר להכניס רגל לשוק הנדל"ן המקומי, בעוד שעל מגרש
הכדורגל הרגליים שלו מתאמצות הרבה פחות. בן-זקן ורביבו החלו לרכוש אלפי מטרים של שטחי מסחר באשדוד והסביבה, כשגולת הכותרת היא הקמת מרכז מסחרי (פאואר סנטר) של כ-31 אלף מ"ר באשדוד. בראיון ל"מעריב" העיד בעבר בן-זקן, כי "רביבו התלווה אלי לישיבה עסקית במלון הילטון בירושלים. נפגשתי בלובי עם איש עסקים ודיברנו על פרויקט נדל"ן.
שנינו עישנו סיגרים, וחיים ישב והקשיב. אחרי הישיבה ירדנו לרכב וחיים אמר לי: זה מה שאני רוצה להיות". בימים האחרונים חשף גם שחקן הכדורגל אייל ברקוביץ' את תחום העניין החדש שלו. ברקוביץ', נוסטלגי שכמותו, החל לבחון את האפשרות להשקיע במלון דירות על חוף הים בנהריה, מחוז ילדותו. בעבר, אגב, הוא העדיף להשקיע דווקא בחו"ל, ואף רכש מספר דירות בלונדון. "כשאני אגמור לשחק כדורגל, משהו כמו שלוש-ארבע שנים", מסביר ברקוביץ' את כיוון ההתפתחות החדש, "יכול מאוד להיות שאני גם אמשיך להתעסק בנדל"ן בישראל, תחום שמאוד מעניין אותי".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
רביבו רצה לעשן סיגרים ולעשות עסקים
|
|
|
 |
|
 |
|
תחנה כאובה בהיי-טק
|
|
|
 |
|
|
|
לאמיתו של דבר, החיבור בין ספורטאים לעסקים אחרים לא נולד היום או אתמול. העובדה שהעיסוק בספורט המקצועני הוא קצר מועד מטבעו, הכריחה מאז ומעולם את הספורטאים לתכנן, במוקדם או במאוחר, את מקור פרנסתם בתקופה שיפרשו - מרצון או מאונס. בשנות ה-80, בין היתר בזכות סלבריטאי כדורסל כמו מיקי ברקוביץ', טל ברודי או פיני חוזז, הנטייה היתה לבחור בענף הביטוח כקריירה שנייה. הרווח מזה ברור.
תארו לעצמכם את מיקי ברקוביץ' מתדפק על דלת ביתכם ומציע לכם פוליסה כנגד אובדן כושר עבודה, לא תקנו? אלא שעם כניסת הכסף הגדול לענף, בין היתר בעקבות פתיחת ערוצי התקשורת לתחרות, החלו יותר ויותר ספורטאים, במיוחד בענפים פופולריים כמו כדורגל וכדורסל, להביא הביתה משכורות עתק מדי חודש. כפועל יוצא מכך התגבשה אצלם גם ההכרה, כי מלבד השימוש המושכל בשמם הטוב הם גם מחזיקים בקופת מזומנים אדירה, שמוטב למצוא לה אפיק השקעה אטרקטיבי שיוכל להבטיח תשואה גם ביום סגריר.
תור הזהב של השקעות ההיי-טק בסוף שנות ה-90 הגיע בתזמון מושלם (כך לפחות הם חשבו) עבור רבים ממתעשרי הספורט החדשים. בתחילת 1999 גייסה חברת תקשורת האינטרנט הייפרניקס מאות אלפי דולרים מהכדורסלנים דורון שפר, נדב הנפלד ו גיא גודס. במקביל, על-פי פרסומים שונים, הצליח אתר הספורט ספורטלו, מקבוצת יורודרים, לשכנע שחקני כדורגל כמו אלון חרזי, אלון חזן, אייל ברקוביץ', טל בנין, חיים רביבו ואחרים להשקיע באתר עשרות ומאות אלפי דולרים. הנפלד, גודס וקטש עוד הספיקו גם להפוך לבעלי מניות בסטארט-אפ טגריטי, שעסק בתחום הלימוד מרחוק באמצעות האינטרנט, הודות לחבילת מניות שקיבלו מאיש העסקים אריה פיינגולד, אוהד מושבע של מכבי וממייסדי חברת מרקורי.
|
|
|
|
|
|
|  | | מיקי ברקוביץ: מחלוצי המגמה העסקית בספורט | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
