 |
/images/archive/gallery/119/577.jpg איילת אוחיון עם שמואל דונרשטיין, יו''ר חברת 'עץ כרמיאל'.
צילום: יחצנות  |
|
|
| סיוף: איילת אוחיון מהפועל עכו דואגת לעצמה לספונסרים |
|
| "אם מתעקשים, אפשר לחיות גם מסיוף", מספרת סייפת הרומח שגייסה כמעט לבדה ספונסרים, המאפשרים לה להתכונן לאולימפיאדה |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ניר שועלי
15/6/2004 11:00 |
|
|
|
|
|
|
|
הסיפור השיגרתי על הספורטאי האולימפי בענפים האישיים, שמשווע לספונסר ומבכה את מר גורלו, לא נוגע לסייפת הרומח איילת אוחיון מהפועל עכו, שבגיל 30 עומדת להשתתף באולימפיאדה השלישית שלה. למרות שאוחיון תמיד היתה רחוקה ממרכז העניינים, ואולי דווקא בגלל זה, היא למדה להסתדר לבד. כיום, בחודשים הקריטיים שלפני אתונה 2004, אוחיון נהנית מהכנסה חודשית של כ-20,000 שקל .
בהיותה חברת הסגל לאתונה, היא מקבלת 5000 שקל לחודש מהיחידה לספורט הישגי. עוד כ-5000 שקל בכל חודש מקבלת אוחיון מחברת 'עץ כרמיאל', ספונסר שאירגן עבורה הוועד האולימפי הישראלי, 2000 שקל ממכללת אוהלו, שם למדה לתואר בחינוך גופני. 2000 שקל מקבלת אוחיון מחברת 'התאמה' לכוח אדם בקרית-אתא, 2000 מחברת 'יעקב מגן סוכנויות לביטוח',2500 שקל מעיריית עכו ו-1000 ש''ח נוספים מחברת 'טבע ספורט קסטל'.
אוחיון, לצד אימוניה ותחרויותיה המרובות, כולל בחו"ל, כיתתה רגליה ויצרה רשת של ספונסרים פרטיים. "מסתבר שאם מתעקשים, אפשר גם לחיות מסיוף. אבל זה בעיקר כי זו שנה אולימפית, אז זה לטווח קצר. הייתי נחושה והלכתי לאנשים שהם בקטע של ספורט'', מספרת אוחיון, ''שמעתי גם לא, התקשרתי והתקשרתי, ואמרתי שאני חייבת לדאוג לעצמי, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
