 |
/images/archive/gallery/130/498.jpg לירן שטראובר.
צילום: עדי אבישי  |
|
|
| שטראובר: "יש היום במכבי ת"א כדורגל נטו" |
|
| הקפטן המיועד של הקבוצה מסכם את מחנה האימון בהולנד, אופטימי מסיום עידן המחנאות ומסמן את המטרה הקרובה: "אנחנו בטירוף להגיע לליגת האלופות" |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
יניב טוכמן
25/7/2004 9:10 |
|
|
|
|
|
|
|
באחד מאימוניה האחרונים של מכבי ת"א במחנה בהולנד, ירה מאמן השוערים שורה אובארוב פצצות מטווח קצר לשערו של לירן שטראובר. אובארוב לימד לפני זמן לא ארוך את רודריגו גולדברג, שעיצבן אותו, שאין לו בעיה לדייק לפנים כמעט מכל מרחק. שטראובר חטף את זה ישר לאף, הפעם זה לא היה מכוון. השוער תפס את פניו, קלט את שורה מתפוצץ מצחוק, והחליט לנקום. הוא תפס את הכדור ורץ באמוק אחרי אובארוב. שורה חטף את הכדור בישבנו, לצהלת השחקנים שעזבו לרגע את האימון כדי לצפות בדו-קרב.
"זה כאב מאוד", סיפר שטראובר, "אבל החבר'ה צחקו והקטע הזה עשה שמח, כמו כל המחנה הזה. עבדנו קשה כמו מטורפים, אבל הכל התנהל
באווירה שלא זכיתי להיות בה במחנה של מכבי או של קבוצות אחרות בהן שיחקתי".
מכבי סיימה אתמול מחנה בן עשרה ימים בהולנד והיום תמריא לפינלנד למשחק הראשון בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות מחרתיים מול HJK הלסינקי. שטראובר יצטרך להיות במיטבו כדי להעביר את ההכרעה והוא סומך גם על החברים שלו. "יש היום במכבי ת"א כדורגל נטו. רואים את זה בקלטות שאנחנו צופים בלילות, אחרי האימונים. מצלמים כל אימון שלנו וכל משחק אימון. אנחנו מנתחים את זה ורואים את השיפור, רואים שיש יד אחת. כולם רוצים להצליח בשביל כולם וכשאין יותר כל מיני דברים שמפריעים בדרך, יותר קל להגיע לתוצאות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
גם במדי הנבחרת, שטראובר. צילום: עדי אבישי
|
|
|
 |
|
 |
|
"בעיקרון אני הקפטן"
|
|
|
 |
|
|
|
מאיפה האופטימיות? הרי הקבוצה כמעט לא השתנתה.
"יש אצלנו שינוי גדול. לא פרסונלי, אלא בכך שהקבוצה התבגרה. הצעירים שידרגו את היכולת שלהם וגם את ההתנהגות".
ראובן עובד.
"הדוגמא הכי טובה זה ראובן עובד. אני חושב שעבר לידו קוסם וכישף אותו. הוא עובד קשה, הוא מזיע, הוא בן-אדם אחר לגמרי".
דווקא דובר על זה שהוא מזייף באימונים.
"אנחנו מתאמנים עם חגורות על הגוף שמודדות את הדופק, אי אפשר לשקר. רואים אצלו גם שיפור בחשיבה. הוא כבר לא מתעסק בשטויות ומכבד את האנשים סביבו. אם נקבל 70 אחוז ממה שיש לו ברגליים, הרווח כולו שלנו".
עבר עליכם מחנה שקט.
"זה לא דומה למה שהיה בעבר. בערב אחד, לדוגמא, יצאנו לאמסטרדם לבלות וצעדנו יחד ברחובות, לא בקבוצות. סיימנו אימון בשירים ומחיאות כפיים וג'ון פנטסיל התחיל לרקוד. באסיפה אחת כיבינו את האור וזרקנו יציאות אחד על השני בכיף. יש המון צחוקים".
שלא יהיו יותר מדי.
"אנחנו יודעים לשים את הגבולות. אני רואה אצל השחקנים חשק וטירוף להגיע לליגת האלופות. כולם פה מודעים לגודל המשימה".
אתה מדבר כמו קפטן.
"בעיקרון אני הקפטן, למרות שניר עוד לא הכריז על זה רשמית. במשחקי האימון אני הייתי הקפטן. זה דבר אדיר להיות קפטן מכבי חודש לפני גיל 30. התרגשתי כשהבנתי שניר הולך למנות אותי".
הבלם האחורי, ג'ובאניני, בקושי מדבר עברית. אתם מתואמים?
"לאט לאט, הדברים משתפרים. ישבנו ערב אחד, אני, ג'ובאניני וברונו הייס, והתאמנו על מילים באנגלית שיעזרו לנו לתקשר במשחקים. קבענו גם שכל ההגנה ואני נדבר רק באנגלית, כי פנטסיל ונדלה לא יודעים עברית. ממשחק למשחק ומאימון לאימון התיאום בהגנה משתפר".
אתה לא מתגעגע לטל בן-חיים?
"בטח שכן. טל עשה איתנו שנים יפות במכבי ת"א. הגעתי איתו לתיאום מושלם, כמו שהיה לי עם גדי ברומר, שגם אליו אני מאוד מתגעגע. שניהם חסרים לי מאוד, אבל ההצגה חייבת להימשך. כיף לשמוע שטל מצליח בבולטון. אני בטוח שאיפה שהוא לא ישחק, הוא יחזיק לנו אצבעות".
|
|
|
|
|
|
|  | | כבר מתגעגעים. בן חיים באימוני בולטון. צילום: מוריס ג'ונס | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
