 |
/images/archive/gallery/167/302.jpg ברונו הייס וג'ון פנסטיל.
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| ג'ון פנטסיל וברונו הייס יוותרו ביום רביעי הקרוב על התפוח בדבש והקרפיון ויילכו לאכול דשא. מכבי תל אביב תפתח בערב החג את הופעותיה בליגת האלופות במשחק נגד ביירן מינכן, ושני הזרים שלה מדברים ב"סופשבוע" על מוזיקה גנאית, כדורגל ברזילאי, הדת היהודית והמציאות הישראלית |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
יניב טוכמן
9/8/2004 23:20 |
|
|
|
|
|
|
|
פעם, כשברונו הייס עוד היה חדש בארץ, הוא היה בוכה אחרי הפסדים. בעונה הראשונה שלו במכבי תל אביב לפני שנתיים, היא הפסידה לבואבישטה מפורטוגל בגביע אופ"א. הייס מירר בבכי בחדר ההלבשה. גם באוטובוס בדרך למלון לא היה אפשר להרגיע אותו. מאוחר יותר, כשראה בלובי שחקנים ישראלים צוחקים, הבין שצריך לקחת את הכדורגל יותר בקלות, בוודאי כל עוד הוא משחק בישראל.
"אפשר להגיד שהיום אני יותר בוגר", מסביר הייס, קשר ברזילאי בן 26. "יש לי אישה וילד, ואני לא יכול להרשות לעצמי להתפרק, כי אני יודע שהם יסבלו מזה. אם אשתי תשמע שבכיתי אחרי משחק, היא תהיה עצובה מאוד. היום אני יכול לבכות מהתרגשות, אבל לא בגלל הפסד".
את ההתרגשות הזו שמביאה איתה לחלוחית, הייס יודע שהוא
עומד לחוות ביום רביעי הקרוב, ערב ראש השנה. הוא יעמוד על הדשא באיצטדיון רמת גן, קרוב קרוב לשחקני ביירן מינכן מגרמניה, וישמע את המנון ליגת האלופות מנוגן לכבודו בפעם הראשונה בחייו. "זה לחן שעושה לי עור ברווז. החבר'ה הביאו הקלטה לחדר ההלבשה באיזה אימון לפני שבוע, ואני ישבתי והתרגשתי מאוד. ממש רעדתי. זה חלום שהתגשם. בטוח שיהיו לי דמעות בעיניים".
לידו על הדשא יתרגש לא פחות, אבל כנראה יחצין פחות, ג'ון פנטסיל. רק בן 23, מגן קשוח מגאנה. "אני עדיין לא קולט שאנחנו הולכים לשחק נגד המועדונים הכי גדולים בעולם. אולי לפני המשחק אתפוש את זה. בינתיים אני חושב על ביירן כמו שאני חושב על בני סכנין. אין הבדל מבחינתי, בכל משחק אני משקיע אותו דבר".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ג'ון פנטסיל. מחכה למשחק מול ביירן. צילום: דוד פליגל
|
|
|
 |
|
 |
|
ללכת עם קלינגר עד הסוף
|
|
|
 |
|
|
|
כן , ובכל זאת, עם כל הכבוד לסכנין, יום רביעי הקרוב יהיה ערב חג לא רק לעם היהודי, הוא יהיה ערב חג היסטורי לכדורגל הישראלי. בפעם הראשונה תשחק קבוצה ישראלית בשלב הבתים של ליגת האלופות כשהיא מארחת משחקים בארץ. מכבי חיפה, שהצליחה מאוד באותו שלב לפני שנתיים, אירחה את משחקיה בקפריסין, מכבי תל אביב תיהנה מההחלטה להחזיר סוף סוף את המשחקים הבינלאומיים לישראל.
למכבי תל אביב הגיע הייס כמעט בחפיפה למאמן ניר קלינגר. כשקלינגר קיבל את אחת ההחלטות הכי קשות שלקח מאמן כדורגל בישראל אי פעם והוריד את אבי נמני לספסל, הייס היה אחד האנשים עליהם סמך שיוכיחו לו כי צדק. זה נגמר באליפות למכבי תל אביב. מאז יש בין השניים קשר שהוא הרבה מעבר ליחסי מאמן-שחקן. שחקנים אומרים שהייס ימות בשביל קלינגר על המגרש. "בשבילי, ניר הוא חבל על הזמן", אומר הייס בעיניים בורקות. "שיחקתי אצל הרבה מאמנים בברזיל שנחשבים לטובים ביותר, והוא יותר טוב מהם. אני אוהב אותו לא רק בגלל שהוא מאמן טוב, אלא בגלל שהוא חבר שלי. הוא יודע עלי הכל. הוא יודע מה אנחנו חושבים כי גם הוא היה שחקן רק לא מזמן, והיה ווינר כמוני. הוא נתן לי מההתחלה את התחושה שהוא סומך עלי ושהוא מאמין בי. הוא לא מאמן שמדבר בולשיט ופקה פקה. אני אלך איתו עד הסוף, עד שאחזור לברזיל. כשאעזוב את ישראל יהיה לי קשה מאוד בלעדיו. אני אתגעגע מאוד".
הקרבה הזו לא מפריעה להייס לשגע את קלינגר בחדר ההלבשה, בצלצולים לסלולרי של פנטסיל במהלך אסיפות שחקנים בדיוק כשקלינגר מדבר. ההשתטות הזו באמצע העבודה היא יוצאת דופן כשמדובר בפנטסיל. הרצינות איתה הגיע הייס לכדורגל הישראלי, ושבינתיים קצת נעלמה, עדיין טבועה היטב במגן האסרטיבי. פנטסיל הצטרף למכבי תל אביב כמה חודשים אחרי הייס, וגם הוא אחד השחקנים הבטוחים בהרכב של קלינגר. שניהם אנשים פתוחים, כאלה שתמיד יגידו באמת מה הם חושבים ויימנעו מקלישאות. הם חביבי העיתונאים, שיודעים כי תמיד יוכלו לקבל מהם כותרת עסיסית לעיתון של מחר. הייס תמיד ידבר על כך שמכבי תל אביב יכולה לנצח כל קבוצה באירופה, ופנטסיל תמיד ישווה את הכדורגל למלחמה ויעצים עוד יותר את המשחק. "אנחנו חייבים להרוג את היריב", הוא יגיד. השבוע הם ישבו ביחד ב"ספורטן" בפתח תקווה, דיברו לטייפ והעבירו עוד כמה שעות בציפייה מתוחה לשריקת הפתיחה ביום רביעי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מאמינים בו. ניר קלינגר. צילום: דוד פליגל
|
|
|
|
|
|
|
פנטסיל מתחמם
|
|
|
|
|
|
|
בזמנו הפנוי יושב ג'ון פנטסיל עם קלטות וידאו בבית וצופה במשחקים של מכבי תל אביב מלפני שנתיים. כשחבר לקבוצה מתוקל על ידי שחקן יריב בצורה ברוטלית, פנטסיל יהיה הראשון שיגיע לזירה כדי להסביר לפוגע, לפעמים במילים קשות מאוד ובתנועה מאיימת, כי לא כדאי לו לעשות את זה עוד פעם. זו אולי הסיבה שהוא היה בוחר להיות שוטר אם לא היה כדורגלן.
"הוא יכול להשתנות בשנייה", אומר הייס, "הדם שלו חם ולא רק במגרש". לפני שנה פנטסיל לא אהב שהייס משחק קלפים בחדר ההלבשה לפני האימון ולעיני השחקנים צעק עליו: "אתה לא מקצוען". השניים החליפו דחיפות ורק בהתערבות שחקנים אחרים זה לא התפתח לתגרה גדולה יותר. "אני נדלק מהר", מודה פנטסיל, "אני לא אוהב שמישהו מתעסק איתי ומנסה לטפס עלי. אין לי בעיה שיעבירו עלי ביקורת במגרש ויעירו לי על טעויות,אבל אני לא יכול לסבול שמישהו מרים את האף שלו ומנסה לשחק אותה כאילו הוא יותר טוב ממני מחוץ למגרש. אני לא אוהב פרובוקציות ולא אוהב להפסיד. ההורים שלי חינכו אותי כך מגיל קטן: 'ג'ון, אל תיתן לאף אחד לטפס עליך.תהיה גבר', אני לא אתן למישהו לעבוד עלי.כדורגל זה משמעת ומי שאין לו את זה, לא יכול לשחק כדורגל מקצועני".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הפיגוע בבאר שבע. הייס קיבל טלפונים מברזיל. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
"ישראל צריכה להיות חזקה"
|
|
|
|
|
|
|
במהלך הראיון איתם החלה הטלוויזיה לשדר את התמונות מהפיגוע הכפול בבאר שבע. בברזיל רק עלה הבוקר והייס החל לקבל טלפונים מודאגים מהמשפחה ומהחברים. "זה תמיד ככה כשקורה כזה אירוע כאן. גם התקשורת הברזילאית מצלצלת לבדוק איתי אם יש איזה שחקן ברזילאי שנפגע". לפני שהייס הגיע למכבי תל אביב, הוא קיבל הצעה מבית"ר ירושלים וחשש לחתום כי היה בטוח שכל הפיגועים קורים שם. "היום אני יודע שזה יכול לתפוס אותי גם בתל אביב, אבל יש הרבה ימים של שקט. ותאמין לי שכשיש שקט ואין פה טרור, תל אביב זה המקום הכי יפה לחיות בו בעולם. יש פה הכל. יש אנשים חמים שמחבקים אותי מהיום שהגעתי לפה, יש שמש, ים ומסעדות מצוינות. כשאני מבקש מישראלי עשרה שקלים, הוא ייתן לי תמיד 20 ויגיד 'לא צריך שתחזיר לי'".
פנטסיל: "רק ביטחון יכול להביא שלום. אם ישראל תהיה חזקה, הערבים לא יחשבו לפגוע בה, כי הם יידעו שאי אפשר לנצח אתכם. אני חושב שמערכת הביטחון כאן היא מהטובות בעולם. עם כל הפיגועים האלה, אני בטוח שיש עשרות אחרים שמסוכלים מדי יום. מספיק לי לראות מה אני עובר בשדה התעופה".
הייס: "אין לי מושג מה קורה בפוליטיקה שלכם. אני רק יודע שהטרור זה המכה של העולם. אין היום מקום אחד בטוח על הגלובוס".
פנטסיל: "אני יודע שיש פה דעות שונות והן קיצוניות, אבל חייבים לזכור שהטרוריסטים רוצים לרצוח את כל היהודים ולא משנה אם מישהו ימני או שמאלני. אם תעמדו יחד נגדם, תנצחו בסופו של דבר". לא במקרה פנטסיל מעורה כל כך. כשאביו שלח אותו לשחק במגרשים הרעועים בגאנה, אמו עמדה על כך שימשיך ללמוד. הילד הצליח לשלב היטב בין השניים. "אני יכול לכתוב ספרים על ההיסטוריה של ישראל ומצרים בתקופת התנ"ך", הוא אומר בגאווה. "אני יודע הכל על בני ישראל שהיו עבדים במצרים ובנו שם פרמידות. גם היום אני ממשיך לקרוא על התקופה ההיא. אני הכי נמשך לספרי היסטוריה וספרים על גוף האדם. בשניהם יש הרבה קסם".
על יום הכיפורים, מוסיקה מזרחית, החגיגה עם דגל ישראל והעובדים הזרים, בכתבה המלאה במוסף "סופשבוע" ובעיתון האלקטרוני
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
