 |
 |
|
|
| קבוצת NBA ביום, שארלוט בובקאטס: צעירים חסרי מנוע |
|
| ספורט NRG גאה להציג, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA הממשמשת ובאה, את פרויקט "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: שארלוט בובקאטס, כמו כל קבוצה חדשה, תסתפק השנה בעיקר בלשבת, להסתכל, ללמוד ולהפסיד ברוב המשחקים. מצד שני, אין עליהם שום לחץ, ומי אמר שזה רע |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
9/10/2004 11:26 |
|
|
|
|
|
|
|
נוסדה: תחל לשחק רק העונה כשארלוט בובקאטס. הוקמה על ידי הבעלים
האפרו-אמריקני הראשון ב-NBA, רוברט 'בוב' ג'ונסון.
אולם: שארלוט ארינה.
אליפויות: תנחשו.
בעונה הקודמת: כנ"ל. שובצו לבית הדרום מזרח. ישחקו בלבן וכתום בוהק.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הקיץ הזה
|
|
|
 |
|
|
|
השארלוט בובקאטס לא יתמודדו השנה על הפלייאוף, על האליפות, על שום דבר. יש לקבוצה כרגע מטרה אחת והיא לפתח שחקנים צעירים, עם מטרת צד – להחזיר את הקהל בשארלוט לאהוב NBA. ממש כמו מחלקת נוער (ולא זו של מכבי ת"א), אין עליהם לחץ של נצחונות, וגם באקספנשן דראפט הם סירבו ללכת על שחקנים זקנים בעלי חוזי ענק שיספקו מנהיגות לכאורה (אלן יוסטון למיניהם), אלא לקחו קבוצה ובנו אותה מהיסוד, עם תקרת שכר שנקבעה לשני שליש מהתקרה הרגילה של הליגה, ועם סגל אלמוני.
אבן הפינה הראשונה שהונחה היתה אמקה אוקאפור, הבחירה השניה בדראפט, שעיצבן את ראשי הבובקאטס כשהלך להתאמן עם הנבחרת האולימפית, ובסופו של דבר שיחק בערך נגד אנגולה וזהו. הפורוורד/סנטר מקונטיקט, אלוף המכללות באביב האחרון, אמור להיות השחקן הדומיננטי ביותר בשארלוט השנה, ולספק נוכחות ותרומה מיידית מתחת לסל, אנרגיות מטורפות, לחימה בלתי מתפשרת ותחרות ממשית על תואר רוקי העונה.
סביבו הגיעו עוד מספר כשרונות צעירים שנקברו על הספסל בקבוצות אחרות: ג'ראלד וואלאס המעופף מסקרמנטו, הפורוורד מלווין איליי מהקליפרס, הגארד טאמר סליי מניו ג'רזי, הסנטר הסלובני פרימוז ברזץ' מאינדיאנה (שאפילו כבר הספיק בינתיים לקבל הארכת חוזה), הרכז ג'ייסון הארט שעוד שיחק תחת צביקה שרף במקדוניקוס ואחרים. שני הוותיקים שהוחתמו כדי לעזור ולתת מנסיונם הם הרכז ברווין נייט והשוטינג גארד המזדקן סטיב סמית', והם ישמשו בעיקר כמנטורים לדור הצעיר.
הבובקאטס ירצו בשלב ראשון, כאמור, להחזיר את האהבה לכדורסל מקצועני לצפון קרוליינה, כי מדובר באחד המקומות הקדושים לכדורסל האמריקני אבל בדרך כלל בעיקר לזה של המכללות. פרט לכך, קבוצות אקספנשן בדרך כלל לא מצליחות להשתלב כל כך מהר בליגה: הגריזליז, למשל, היו צריכים לעבור עיר ולהמתין תשע שנים כדי להגיע לפלייאוף בפעם הראשונה. המקרה של מילווקי, שהצטרפה לליגה ב-1968, קיבלה בדראפט הבא את קארים עבדול ג'באר ולקחה אליפות ב-1971, לא יחזור כנראה. על כדורסל מקצועני טוב בשארלוט ארינה, או על הישגים, נדבר בהזדמנות אחרת. נניח, כמה שנים מעכשיו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הגיע מקונטיקט, אמקה אוקאפור. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות וחסרונות
|
|
|
|
|
|
|
פלוסים
בסוף השנה, וזו התחייבות, הם ישברו את שיא המועדון לנצחונות, נקודות למשחק וצופים. כל השחקנים יודעים שמדובר בהזדמנות של פעם בחיים עבורם לפרוח, והכדורסל של הבובקאטס עשוי להיות מגניב למדי. חוץ מזה, הם לא הוצבו במערב. וזה גם כן משהו.
מינוסים
יש מי שיקלע, ימסור וייקח ריבאונדים, רק אין מי שינצח משחקים. אבל כאמור, זו לא המטרה השנה, אז למה להיות קטנוניים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה יש
|
|
|
|
|
|
|
שימו לב
ג'ראלד וואלאס. ידוע גם כמי שמסוגל לרחף גבוה לא פחות מווינס קרטר; כמי שישב וצפה בסקרמנטו בפג'ה סטויאקוביץ' גוזל לו את כל הדקות, יחד עם דאג כריסטי ובובי ג'קסון; כמי שבמשחק היחיד בו פתח, בעונה שעברה נגד דאלאס, רשם 16 נקודות ו-11 ריבאונדים. השנה הוא יכול לפרוץ קדימה.
מאמן
ברני ביקרסטאף, משמש גם כג'נרל מנג'ר בעונתה הראשונה של שארלוט.
אני זה רק לשאול שאלה
זוכרים שבסוף השנה שעברה צחקו כולם על הבית הדרום מזרחי, שהיו בו את מיאמי, שלוש קבוצות עלובות ואת שארלוט? נכון שמאז ששאקיל, פרנסיס, הרינגטון וג'יימסון הגיעו לשם הבית הזה כבר לא נראה עד כדי כך רע?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה יהיה
|
|
|
|
|
|
|
אופטימי
האולם מלא ברוב המשחקים.
פסימי
והקהל מתחיל לעודד את היריבות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
