 |
 |
|
|
| פילדלפיה 76': המהפך של אלן |
|
| ספורט NRG גאה להציג, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA הממשמשת ובאה, את פרויקט "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: פילדלפיה תלויה העונה, כמו תמיד, בעיקר ביכולת ובעיקר במוטיבציה של אלן אייברסון. יכולת תמיד היתה לו, העונה אמורה לחזור גם המוטיבציה
|
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
10/10/2004 10:39 |
|
|
|
|
|
|
|
נוסדה: 1949, כסירקיוז נשיונלס. מ-1963,
פילדלפיה סבנטי-סיקסרס.
אולם: וואצ'וביה סנטר.
אליפויות: 3 (1955, 1967, 1983).
בעונה הקודמת: 33 נצחונות, 49 הפסדים, 40.2 אחוז הצלחה, לא הגיעו לפלייאוף. שובצו לבית האטלנטי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הקיץ הזה
|
|
|
 |
|
|
|
את אלן אייברסון ראו כולם באתונה. מנסה, מתבאס, מתעודד, מעודד, מדוכא שוב, מבקר את כל חבריו שהעדיפו לשבת בבית מול הטלוויזיה. בעונה שעברה, תחת כריס פורד בפילדלפיה, אף אחד לא ראה אותו. הוא התווכח עם פורד, לא סבל אותו, עשה שביתות איטלקיות, נראה כאילו הוא עושה טובה למישהו כשהוא שיחק, ישב על הספסל ובכלל תפס את רוב הכותרות בהקשרים שליליים למדי.
בקיץ אייברסון חזר לעבוד עם מאמן שהיה חביב עליו יותר, לארי בראון. "אתה לא יודע מה יש לך עד שזה נעלם", שרה פעם ג'וני מיצ'ל, ואייברסון הבין את זה בדרך הקשה, כשנאלץ להסתדר עם מאמנים אחרים כמו רנדי איירס או פורד. עכשיו, בראון חזר מהכישלון האולימפי לאלופת העולם שלו, ואייברסון קיבל מאמן שלפחות על הנייר נראה כמקובל יותר עבורו, ג'ים אובראיין שהגיע מבוסטון.
עיקר כוחם של הסיקסרס יהיה בקו האחורי, למרות נטישתו של הרכז הוותיק אריק סנואו אחרי שש שנים. אייברסון ממשיך להעלות ולהוריד את הקבוצה יחד עם עצמו, אבל הפעם הוא יקבל עזרה מווילי גרין, הסקנד גארד המבטיח וצובר הנקודות שהחל לפרוח באביב שעבר (14.6 נקודות לערב באפריל) והמשיך בליגת הקיץ, ומהסווינגמן האקספלוסיבי אנדרה איגודאלה שהגיע ממכללת אריזונה. האנרגיות של השלושה האלה, כמו גם של מחליפיהם קייל קורבר, קווין אולי וארון מקיי הוותיק, אמורות להפוך את פילדלפיה לקבוצה מסוכנת בכל ערב.
אבל לא רק הם. מקדימה יחכו לסיקסרס אופציות טובות לצבירת נקודות, בדמותם של הפורוורדים גלן רובינסון, שנעלם גם הוא מעשית בעונה הקודמת, וקני תומאס. סמואל דאלמברט אמור להמשיך ולהתפתח בעמדת הסנטר, כשקרליס וויליאמסון שבא מדטרויט, בראיין סקינר ומארק ג'קסון נותנים לסיקסרס עומק נדיר בסטנדרטים של המזרח בכמות הבשר מתחת לסל. אייברסון לא יצטרך יותר לקלוע 50 נקודות בערב, למרות שמדי פעם יכול להיות שיעשה את זה סתם בשביל הכיף; העונה יש מספיק אנשים שיתחלקו איתו בנטל, ופילדלפיה יכולה לחזור לעצמה ולהיות הקבוצה הכי חזקה במזרח מתחת לגזרת דטרויט והאונילים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אלן אייברסון. בין היחידים שנלחמו באתונה. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות וחסרונות
|
|
|
|
|
|
|
פלוסים
יהיה קשה מאוד לעבור נגדם את החצי בגלל אייברסון, איגודאלה ומקיי, ויהיה קשה מאוד לקלוע נגדם בגלל דאלמברט, תומאס, סקינר וקרליס. ההגנה של הסיקסרס צריכה להיות מפחידה השנה עבור כל יריב בליגה, הספסל עמוק כמו האוקיאנוס, ובהתקפה יש אופציות מרשימות לצבירת נקודות. ואייברסון שוב רעב.
מינוסים
עם כל הבשר בקו הקדמי, אין להם שם לא את שאק, לא את ג'רמיין ולא את הוואלאסים. אין בפילי אף כוכב על אמיתי, שיוכל להוות איום התקפי רציני על גדולות המזרח או המערב – והיחיד שם שאי פעם באמת החזיק במעמד של כוכב בליגה הוא גלן רובינסון, בחור נחמד כמו אבעבועות רוח וחברותי כמו סדאם חוסיין. חוץ מזה, סכסוך אחד בין אייברסון לאובראיין, והכל יכול ליפול כמו מגדל קלפים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אנדרה איגודאלה בהגרלת הדראפט. צילום: ערן סורוקה
|
|
|
|
|
|
|
מה יש
|
|
|
|
|
|
|
שימו לב
סמואל דאלמברט. הבחור מגיע מהאיטי ואנשים לא יודעים הרבה על המקום הזה חוץ מכל מיני סופות טרופיות שפוגעות בו מדי פעם, אבל הרבה אנשים שניסו לקלוע בצבע של הסיקסרס בסוף העונה שעברה הופתעו להיתקל בסופה הטרופית המקומית. חוסם וריבאונדר נהדר, וגם פינישר לא רע מתחת לסל, שעשוי להפוך לסנטר הגנתי בעל כוח הרתעה מרשים, אולי אפילו עוד העונה.
מאמן
ג'ים אובראיין, נצפה לאחרונה תופס את ראשו אל מול מטחי שלשות חסרי ערך בבוסטון. מונה לתפקיד רק הקיץ.
אני זה רק לשאול שאלה
אז הבנו שלאייברסון יש למי למסור, בטוח שהוא זוכר איך עושים את זה?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קורליס וויליאמסון בחגיגות האליפות של דטרויט. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
מה יהיה
|
|
|
|
|
|
|
אופטימי
"אלן", סדרת מתח בהמשכים. פייט אמיתי עד מוות בחצי גמר המזרח.
פסימי
"אלן", קומדיית טעויות נטולת רייטינג, שנגמרת מחוץ לפלייאוף ועם עוד מאמן שאורז.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
