 |
 |
|
|
| קבוצת NBA ביום, טורונטו רפטורס: טייק מי אאוט |
|
| ספורט NRG גאה להציג, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA הממשמשת ובאה, את פרויקט "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: יש בעיקר שחקן אחד שיכול להעלות את טורונטו לגדולה, קוראים לו וינס קרטר. לצערם הרב של הרפטורס, יש בעיקר שחקן אחד שרוצה לברוח מקנדה, וקוראים לו וינס קרטר |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
11/10/2004 10:09 |
|
|
|
|
|
|
|
נוסדה: 1995, כטורונטו
רפטורס.
אולם: אייר קנדה סנטר.
אליפויות: אין.
בעונה הקודמת: 33 נצחונות, 49 הפסדים, 40.2 אחוז הצלחה, לא הגיעו לפלייאוף. שובצו לבית האטלנטי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הקיץ הזה
|
|
|
 |
|
|
|
אם עברתם במקרה מעל קנדה ונתקלתם באיתותי הצלה שהזכירו לכם שבטים אינדיאניים נידחים, או שבמקרה חלפתם מול חופי צפון אמריקה ויירטתם קריאות S.O.S במורס, אתם לא לבד. לא ברור כמה אזרחים יש בטורונטו, אבל האיש המפורסם ביותר המזוהה עם העיר הזו כבר לא רוצה להיות שם, ודואג להודיע זאת בכל הזדמנות אפשרית.
בפלייאוף של 2000 וינס קרטר והרפטורס נראו כמו הדבר הבא. רק שאז קרטר העדיף להגיע לטקס הסיום שלו במכללה לפני המשחק החשוב ביותר בחייו, משחק 7 נגד פילדלפיה בחצי גמר המזרח. הוא חזר לא בפוקוס, החטיא שלשה מכריעה והרפטורס הפסידו 87-88 לסיקסרס, שהמשיכו לניצחון על מילווקי ולהימעכות בידי שאק-קובי וחבר מרעיהם בגמר.
מאז, הכיוון היחיד של טורונטו הוא למטה. גם של קרטר. אייר קנדה, שהפך לאחד מנושאי הלפיד של הליגה אחרי מייקל ג'ורדן, כמעט ונושל סופית מהמעמד בגלל שורה של פציעות ויכולת חלשה. לבלון של טורונטו יצא האוויר, וקרטר התמרמר. "אני כבר בן 29", אמר לא מזמן, "ואני יכול להישאר כל חיי בקבוצה שנמצאת בבניה ולתת לאחרים הזדמנות". הוא בכה וחזר ומחה על כך שהרפטורס לא מנסים מספיק למצוא לו קולטת אחרת, למרות ששמותיהן של הניקס וההורנטס הועלו לא פעם כאפשרויות.
אפשר להבין את הנהלת הרפטורס, אבל המאמן החדש סם מיצ'ל והממונה על צוות השחקנים, פיט באבקוק, נמצאים במילכוד. קרטר מצד אחד הוא השחקן הכי אטרקטיבי ומושך הקהל של הרפטורס, וסביר להניח שרוב הצופים באייר קנדה סנטר לא מגיעים לאולם בשביל אלווין וויליאמס (בטח לא בשביל אלווין וויליאמס בגבס, מצבו הנוכחי). מצד שני, שאר הליגה הבינה שהוא לא מציאה: בשנים האחרונות הוא נראה כמו ההגדרה הקלאסית של אנדראצ'יבר, שחקן גדול לקבוצות קטנות. ומי רוצה להודות שהקבוצה שלו קטנה. מצד שלישי, מה עדיף, קרטר שמשחק בחוסר חשק בולט?
אם ירצה או לא, מסביבו של קרטר יש צוות צעיר של כמה שחקנים שצריכים, איך לא, לקבל הזדמנות. הקו הקדמי מורכב מכריס בוש, הפאוור פורוורד האגרסיבי שעשה עונת רוקי מצוינת בלי שאף אחד שם לב, ומהסנטר שהגיע בדראפט, הברזילאי רפאל ארוז'ו ממכללת בריגהאם יאנג. דוניאל מארשל הוא כנראה הפורוורד הכי אנדרייטד בליגה, כשגם ממוצעים של 14.7 נקודות ו-9.9 ריב' בעונה שעברה לא גרמו לזה שמישהו ישים לב אליו. הוא יכול לפתוח או לעלות מהספסל, כשסביר להניח שג'יילן רוז יפתח כסמול רוב הזמן וינסה להמשיך ולהוות את הסיידקיק העיקר לווינס. את עמדת הרכז הפותח יאיישו סקיפ אלסטון האטרקטיבי, שהגיע ממיאמי, יחד עם מילט פלאסיו ורוג'ר מייסון, לאחר שהתברר שאלווין וויליאמס יישב בחוץ בערך עד אפריל.
הרפטורס לא איבדו כלום הקיץ, גם לא את מוריס פיטרסון שכמעט עזב לניו אורלינס. מצד שני, מה שהיה להם קודם זה לא הרבה מאוד. זו עדיין קבוצה של פלייאוף בפוטנציה, אבל הכל תלוי ברצון של קרטר, או במה שהרפטורס, אם וכאשר, יצליחו להשיג עבורו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קרטר. אטרקטיבי ומושך, אבל אנדראצ'יבר? צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות וחסרונות
|
|
|
|
|
|
|
פלוסים
אם קרטר נשאר, אז הוא, רוז ופיטרסון מהווים על הנייר קו אחורי נאה בהחלט. זו קבוצה שבמשחק מעבר מהיר עשויה להפוך לעוד יותר אטרקטיבית, עם מעופפים כמו קרטר ומו פיט ודריבליסט מטריף מראקר פארק כמו 'סקיפ טו מיי לו' אלסטון. את בוש ומארשל ימשיכו לא לספור גם השנה כנראה, והם יכולים רק להרוויח מזה.
מינוסים
על קרטר כבר דיברנו, אבל חוץ ממנו לרפטורס יש בעיה גדולה של נסיון ועומק בעמדות 1 ו-5. אלסטון הוא, בואו נגיד, לא מהשחקנים הכי אחראיים ושקולים בליגה, ומילט פלאסיו שמגבה אותו לא יודע לעשות הרבה חוץ מלקלוע פעם בקריירה שלשה מהחצי. ארוז'ו, שנבחר לדעת רבים מוקדם מדי בדראפט, הוא אחת הסיבות שקרטר רוצה לעזוב, מה שבטח יעזור לו לצבור ביטחון עצמי, מה גם שהבק-אפ שלו הוא לורן וודס, שידוע בתור הד-קייס לא קטן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה יש
|
|
|
|
|
|
|
שימו לב
כריס בוש. כן, הוא כבר חי בליגה הזו איזו שנה ואפילו עשה בה 11.5 נקודות ו-7.4 ריבאונדים למשחק, אבל השנה, עם עוד קצת חוצפה חיובית וכמה קילוגרמים נחוצים שהתווספו בחופשה לחגורת הכתפיים, הוא יכול להקפיץ את הממוצעים ולהתחיל להחשיב את עצמו ככוכב לגיטימי בליגה. בטח בהתחשב בחומר האנושי שסביבו.
מאמן
סם מיצ'ל, שחקן עבר מנוסה ששימש כמורה רוחני לקווין גארנט בעונותיו הראשונות בליגה, עושה פרמיירה כמאמן ראשי ב-NBA.
אני זה רק לשאול שאלה
האם וינס קרטר ינצל מסירה להאלי-הופ של אלסטון כדי לעוף עם הכדור מחוץ לאולם, אל מעבר לגבול בין קנדה לארה"ב? כי פיזית אנחנו יודעים שהוא יכול.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה יהיה
|
|
|
|
|
|
|
אופטימי
קרטר מבין שלא יוכל לברוח מטורונטו, מוביל את הרפטורס לפלייאוף ומקבל בסיום העונה את מפתח העיר, תואר יקיר קנדה, פטור מארנונה לכל החיים ולחמניה עם נקניקיה חינם מהמוכרות המגניבות שעומדות מתחת ל-CN טאוור.
פסימי
במקום בו עמד אייר קנדה, נשאר רק אוויר, בלי חמצאאאאאאן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
