 |
/images/archive/gallery/183/427.jpg בוסטון סלטיקס.
 |
|
|
| קבוצת NBA ביום, בוסטון סלטיקס: אין מושג ירוק |
|
| ספורט NRG גאה להציג, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA הממשמשת ובאה, את פרויקט "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: דני איינג' מנסה לעשות משהו בבוסטון סלטיקס, עם שילוב מוזר של צעירים וותיקים. האוהדים לא ממש מבינים מה זה בדיוק, והם עלולים להנות מזה, או עשויים לסבול מאוד |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
13/10/2004 9:09 |
|
|
|
|
|
|
|
נוסדה: 1946, כבוסטון
סלטיקס.
אולם: פליט סנטר.
אליפויות: 16 (1957, 1959-1966, 1968-1969, 1974, 1976, 1981, 1984, 1986).
בעונה הקודמת: 36 נצחונות, 46 הפסדים, 43.9 אחוז הצלחה, הגיעו לפלייאוף והודחו בסיבוב הראשון בידי אינדיאנה 0-4. שובצו לבית האטלנטי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
פירס צובר הנקודות, מכוכבי בוסטון. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
הקיץ הזה
|
|
|
 |
|
|
|
דווקא התחיל נחמד עבור הסלטיקס. דראפט מוצלח למדי, דבר נדיר בבוסטון של השנים האחרונות לאור התוצאות, הניב שלושה שחקנים שעשויים להפוך לחלק חשוב בעתיד הירוק, שפתאום נראה ורוד קצת יותר. אל ג'פרסון, תיכוניסט מקומי ממסצ'וסטס שטרף ריבאונדים והפגין אתלטיות מרשימה בליגת הקיץ, עשוי להתברר כאחת הגניבות היותר גדולות של הדראפט, ואותם דברים אפשר לומר אולי גם על הגארדים דלונטה ווסט מסנט ג'וזף וטוני אלן מאוקלהומה סטייט, שתיים מהמכללות היותר מצליחות בעונה שעברה.
דווקא שני הצעירים הללו, שנבחרו ממש לקראת סוף הסיבוב הראשון, הרשימו בליגת הקיץ ויצרו תקווה שהם עשויים ליצור לסלטיקס קו אחורי מוצלח למדי – מה שלא הצליחו לעשות שם עם בחירות גבוהות יותר בשנים האחרונות. אלה חוברים למרקוס בנקס וייז'י וולש, בעמדת הסווינגמן מחכים פול פירס וריקי דייויס, וכאמור, לשמע השילוב הזה, זיק של תקווה נדלק בעיני האוהדים הירוקים.
אה, ויש עוד גארד שהגיע לשם, קוראים לו גארי פייטון, רק שלפני שהופיע במחנה האימון של הסלטיקס, הוא ירד למחתרת, ניתק מגע וכמעט עשה לקבוצתו החדשה התקף לב. אתמול כבר הודיע הכפפה בן ה-36 ש"ככל שאני מתקרב יותר לשחקנים כאן, אנחנו הופכים למשפחה אחת, ואני אוהב את זה", רק שפייטון עדיין צובר תסכול ומרמור יותר מהר מרוב השחקנים בליגה במהלך העונה. הוא עבר לבוסטון יחד עם ריק פוקס, שפרש, תמורת כריס מיהם, צ'אקי אטקינס וג'ומיין ג'ונס שזזו הוליוודה. בהתחלה הלך לכיוון לייקרס גם מרקוס בנקס, אבל העובדה שפייטון לא התייצב לבדיקות רפואיות השאירה את בנקס בירוק ושלחה ללייקרס את ג'ונס. העיסקה הזו, כמו שזה נראה, הוסיפה ללייקרס קצת עומק, ולסלטיקס הרבה כלום.
הקו הקדמי, פרט לג'פרסון, לא ממש השתנה, אלא אם אתם קוראים להשארתו של מארק בלאונט בחוזה של 40 מיליון דולר שינוי. בלאונט, שעד לפני שנה אף אחד לא ממש ידע מי זה, הגיע משום מקום והרשים לקראת סוף העונה, במארס ואפריל. לשיאו הגיע עם תצוגות סטייל 28 נקודות ו-21 ריבאונדים נגד אורלנדו, 27 ו-12 נגד אטלנטה וכו'. 12 ו-9.3 היו הספרות הסופיות שלו, אבל במארס הן כבר הגיעו ל-14.1 נקודות, 11.6 ריב' ו-1.6 חסימות לערב, באחוז שדה נדיר של 60.5. בקיצור, הסלטיקס מצאו פתאום סנטר, ולא שהם ידעו אי פעם שהוא כזה.
מאחורי בלאונט מגיחים קנדריק פרקינס, סוג של הכלאה בין אדם לחבית, ראיף לה-פרנץ שכבר שנים מחכים כולם סביבו לרגע בו יחליט להפסיק עם הדאחקות ולחזור לשחק כדורסל, וולטר מקארתי המעופף וגם טום גוגליוטה, שחקן כלבויניק כלבבו של הג'נרל מנג'ר דני איינג', שינסה לשקם את עצמו מפציעותיו החוזרות ונשנות. לא ממש מתכון לאליפות, אבל לראשונה מזה שנים, כששחקני הפנים של הסלטיקס עולים על המשקל, הוא זז ממחוג האפס. באופן כללי, אם אתם מחפשים מסקנות סופיות לגבי גורלם של הירוקים העונה, לכו לקוראת בקפה הקרובה למקום מגוריכם, היא תעשה את העבודה לא פחות טוב משום פרשן אחר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בנקס, חבר בקו האחורי הצעיר של הסלטיקס. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
טוני אלן. מהגניבות הגדולות בדראפט? צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות וחסרונות
|
|
|
|
|
|
|
פלוסים
כבר בסוף העונה האחרונה שחקנים כמו בלאונט ו-וולש הראו סימני ווינריות כשהצליחו להביא את הסלטיקס לפלייאוף, אם כי זו לא חוכמה בהתחשב בכך שגם מועדון-כדורסל כפר-שלם היה מתמודד על הפלייאוף במזרח. פירס הוא עדיין אחד מצוברי הנקודות הטובים בליגה, ושני הגארדים שניצחו הרבה במכללות, מביאים איתם אטיטיוד חיובי לקבוצה של איינג' וריברס.
מינוסים
גארי פייטון, כאמור, עוד יכול להפיל את הקבוצה יחד איתו כמו שעשה ללייקרס בגמר, ואם יורידו אותו לספסל, הוא יישב שם ויילל עד שלשאר השחקנים יתחשק לקפוץ לאוקיאנוס ולחזות מקרוב בספינות היוצאות לשייט לוויתנים. חוץ מזה, בבוסטון אוהבים לספר בקיץ על ילדים מופלאים, שבחורף מתבררים כשייכים לארץ הילדים האבודים, או סתם מאבדים כל שריד של מוטיבציה / יכולת / ביטחון עצמי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פייטון, יפיל איתו עוד קבוצה? צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
מה יש
|
|
|
|
|
|
|
שימו לב
אל ג'פרסון. נכון שתיכון זה לא אינדיקציה לכלום, אבל שורה סטטיסטית של 42.6 נקודות, 18 ריבאונדים ו-7 חסימות לערב לא פשוט להשיג גם כשאתה משחק נגד אחותך הקטנה. הילד עושה רושם של חיית ריבאונד וניחן כבר בגיל 19 במבחר מובים נאה מתחת לסל. אוהדי בוסטון, שהתרגלו לאנטואן ווקר, ישפשפו את עיניהם בתדהמה כשיראו פאוור פורוורד שבאמת משחק מתחת לסל ולא משליך 10 שלשות לערב, אבל זו כנראה המציאות.
מאמן
דוק ריברס, נצפה לאחרונה מתאמלל באורלנדו ומפסיד כל-כך הרבה פעמים שהוא כבר שקל לרוץ מול שמעון פרס לראשות מפלגת העבודה. מתחיל עונה ראשונה בבוסטון.
אני זה רק לשאול שאלה
"אילו אוהדים יתגעגעו פחות לשחקנים שלהם מהעונה שעברה - אלה בבוסטון לכריס מיהם
וצ'אקי אטקינס, או אלה בלוס אנג'לס לגארי פייטון?"
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ריברס. ירוץ מול פרס לראשות העבודה? צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
מה יהיה
|
|
|
|
|
|
|
אופטימי
אל ג'פרסון ומארק בלאונט הופכים ל"קו הקדמי המאיים ביותר בליגה שאף אחד ברחוב לא יצליח לדעת מי האנשים בו, אפילו אם אלה יעמדו לבד במסדר זיהוי לצד הגיבן מנוטרדאם ושמפנון מגינאה המשוונית". פייטון מנצח את איינג' בספרינטים. ווסט ואלן משחקים כל כך טוב, שאוהדי בוסטון חושבים שהם חייזרים.
פסימי
אל ג'פרסון ומארק בלאונט הופכים לאותו דבר, רק תחליפו את המלים "המאיים ביותר" ב"היחיד". איינג' מנצח את פייטון בספרינטים. ווסט ואלן נחטפים באמצע העונה על ידי חייזרים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בלאונט, חבר בקו הקדמי האלמוני של הסלטיקס. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
דלונטה ווסט. בחירה טובה בדראפט
|
|
 |
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/182/862.jpg
 |
|
|
ריקי דייויס
|
|
|
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/182/862.jpg | | | דני איינג'. | | | ![]()
|
|
|
|
|
