 |
 |
|
|
| קבוצת NBA ביום, סיאטל סוניקס: כלום על קולי |
|
| ספורט NRG גאה להציג, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA הממשמשת ובאה, את פרויקט "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: ארבעת השחקנים הטובים ביותר של סיאטל יושבים, רוב הזמן, על אותן שתי בלטות. בלי רכז דומיננטי וסנטר נורמלי, ההווה שלהם לא נראה מבטיח מדי |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
15/10/2004 11:00 |
|
|
|
|
|
|
|
נוסדה: 1967, כסיאטל סופרסוניקס.
אולם: קי ארינה.
אליפויות: אחת (1979).
בעונה הקודמת: 37 נצחונות, 45 הפסדים, 45.1 אחוז הצלחה, לא הגיעו לפלייאוף. שובצו לבית הצפון מערבי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הקיץ הזה
|
|
|
 |
|
|
|
קיץ שני ברציפות שהרכז של סיאטל נוטש לטובת הזדמנות לזכות באליפות. ברנט בארי הלך לסן אנטוניו שם הדשא, הדולרים והסיכוי לתואר ירוקים בהרבה מאשר במדים הירוקים של סיאטל. נותר רק לאחל לו מכל הלב שלא יחקה את ההצלחה העצומה של גארי פייטון, שסיים את השנה שעברה בתור השטיח בכניסה לבית של צ'ונסי בילאפס. היה שלום, ברנט.
איתו, היה לסוניקס קו אחורי סביר ומעלה. בלעדיו, קצת פחות. פליפ מוריי פתח את העונה נפלא בהיעדרו של ריי אלן, רק שאז אלן חזר, מוריי דעך (מ-20.8 נקודות לערב בנובמבר ל-8.4 בפברואר), ועד שהמאמן נייט מקמילן למד להשתמש בשניהם ביחד, הפלייאוף כבר ברח. השנה, אגב, ישחק מאחוריהם גם איברהים קוטלואי, שעשוי בהחלט לקבל כמות נאה של דקות והזדמנות להשליך שלשות מכל טווח אפשרי, לאחר שהרשים את ראשי הכדורסל האמריקני במשחקי האימון נגד הנבחרת האולימפית.
רשארד לואיס, הסמול פורוורד שנראה שעל החולצה שלו נתפרה התווית "לעולם לא יגיע לשום מקום", עדיין שם ועדיין נחשב לאבן פינה במועדון. כולם זוכרים שבתחילת העונה שעברה הוא קלע 50 נקודות באחד המשחקים, רק שכולם גם זוכרים שבהמשך העונה, כמעט בכל חודש ממוצע הנקודות שלו ירד. ארבע עונות הוא משחק באותה רמה, וכנראה שזה המקסימום עבורו. אולי זו עדיין הטראומה מאז ישב ב-1998 בגרין-רום של הדראפט (המיועד לבחירות הגבוהות) עד למקום ה-32, וכמעט בכה כשהסוניקס סוף סוף לקחו אותו.
אלן דורש כבר הרבה זמן הארכת חוזה של 100 מיליון דולר, סכום שהסוניקס כרגע מעדיפים להוציא על מהדקי נייר דקורטיביים, לא על כוכב ממורמר שלא מצליח לקחת את הקבוצה שלו לשום מקום. אנטוניו דניאלס ולוק רידנאוור, שנפצע בקיץ בשרירי הבטן אבל חזר, יחלקו יחד את אחת מעמדות הרכז הפחות מרשימות בחוף המערבי. ולאדימיר רדמאנוביץ' כנראה יהפוך לגירסה הסרבית של רשארד לואיס במקרה הטוב, דני פורטסון ורג'י אבאנס ימשיך לעשות הכי טוב את מה שהם עשו בשנה האחרונה (שזה אומר, 'שום דבר', ולפעמים גם 'כלום', ובמקרה הטוב 'לקחת 12 ריבאונדים ולקלוע 3 נקודות').
הפאוור-פורוורד ניק קוליסון ממכללת קנזס ינסה לעשות עונת רוקי מוצלחת באיחור קל של שנה אותה החמיץ בשל פציעה ורוברט סוויפט, בחירת הדראפט, הוא, אה, בחור די גבוה (2.13). בינתיים לא נראה שהרבה יותר מזה. 4.3 נקודות לערב בליגת הקיץ ביוטה. אה, כן, הוא גם ג'ינג'י. ג'ינג'י וגבוה. או גבוה וג'ינג'י, אם תרצו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ריי אלן. כוכב ממורמר. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות וחסרונות
|
|
|
|
|
|
|
פלוסים
יש להם ארבעה שחקנים (אלן, פליפ, רשארד ורדמאנוביץ') שיכולים לקלוע 30 נקודות ומעלה בכל ערב נתון. די, נו, למה אתם קטנוניים ואומרים שהם משחקים על שתי עמדות? אנחנו בדברים הטובים פה. אה, כן, ובקיץ הבא כנראה שהרכז שלהם לא יעזוב כדי לקחת אליפות במקום אחר.
מינוסים
האנשים שמשחקים מתחת לסל אלמוניים יותר מהמוקדניות ב-144 וכריזמטיים פחות מערוץ הטלטקסט. שני הרכזים היחידים של הסוניקס, דניאלס ורידנאוור קלעו ביחד בשנה שעברה 13.5 נקודות לערב. ביחד.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ולדימיר רדמאנוביץ'. עומד על בלטה צפופה. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
מה יש
|
|
|
|
|
|
|
שימו לב
ניק קוליסון. בעונה האחרונה שלו במכללת קנזס הוא הגיע לגמר טורניר ה-NCAA שם נעצר רק בידי כרמלו אנתוני וסירקיוז, והראה הרבה כוח ויכולת לעשות נקודות מתחת לסל. בהנחה שקוליסון החלים, חי ונושם, הוא אולי האופציה הטובה ביותר של סיאטל לצבירת נקודות מתחת לסלים, וזה עול די רציני על כתפיים שלא שיחקו דקת NBA מעולם.
מאמן
נייט מקמילן. רכז העבר ושחקן הנשמה האולטימטיבי של סיאטל בעבר מתחיל עונה חמישית בכור מחצבתו, כשעד עכשיו רשומים במאזנו 160 נצחונות ו-153 הפסדים.
אני זה רק לשאול שאלה
מתי תנסה סיאטל לעשות טרייד של יוצאי קונטיקט, ותעביר להפועל ירושלים את ריי אלן תמורת דורון שפר?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ראשארד לואיס. עדיין נחשב לאבן פינה. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
מה יהיה
|
|
|
|
|
|
|
אופטימי
הליגה מעבירה חוק שקובע שמעכשיו מותר לשחק עם שני כדורים ושני שוטינג גארדים, וסיאטל מצליחה איכשהו לדלג מעל רף 35 הנצחונות.
פסימי
המאמן מקמילן קולע יותר משני הרכזים שלו. ביחד.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
איברהים קוטלואי. נחת בסיאטל. צילום: עדי אבישי
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
