 |
/images/archive/gallery/169/729.jpg עודד קטש.
צילום: חיים אזולאי  |
|
|
| קטש: "המהלך שלי נועד לחזק את מעמד השחקן הישראלי" |
|
| עודד קטש, בראיון ל"שם המשחק", מדבר על החזון שלו בגליל, שמתבססת העונה על סגל כחול-לבן: "אנחנו מגיעים למקום שני עם נבחרת העתודה ופתאום נעלמים כי מביאים איזה בוסמן, שעם כל הכבוד לא אמור להיות על המגרש" |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
אודי הירש
19/10/2004 0:01 |
|
|
|
|
|
|
|
הקיץ הוא העונה האופטימית ביותר בשנה עבור כל מאמן: הוא עדיין לא הפסיד באף משחק, לא ביצע טעות, אף עיתונאי זב חוטם לא מתח עליו ביקורת. אבל עודד קטש בהחלט כבר התחיל לטעום את הצדדים הפחות סימפטיים של האימון ושל הכדורסל הישראלי. לאור העובדה שאין לו תעודת מאמן, עבודתו היתה מותנית בקבלת אישור מאיגוד הכדורסל . "מי שצריך להעביר את זה, צריך להרגיש מאוד נוח ולעמוד מול אנשים אחרים או ילדים צעירים שעוברים קורס מדריכים ושואלים למה הוא כן ואני לא, ולהגיד: זה מקרה חריג", אומר קטש. "אם לא נוח לאנשים להגיד את זה, אני גם לא רוצה לעבוד".
עד שהאישור הגיע, נתקל קטש בקשיים בבניית הקבוצה. יממה לפני משחק האימון הראשון מול הפועל ירושלים, בסגל של קטש לא
היה אף זר. למונט ג'ונס התאמן במטרה לשמור על כושר, אבל הוא לא יהיה בקבוצה, ושלושת עמודי התווך של הגליל עדיין לא אותרו. ירושלים, מנגד, התייצבה בהרכב מלא, עם שני זרים ושני בוסמנים, פרי קשריו הענפים של שרון דרוקר עם סוכני שחקנים. קטש עדיין איננו חלק מהעולם הזה.
גם כששלושת הזרים יגיעו, הבסיס של הגליל יהיה ישראלי. בשנים האחרונות היה השחקן הישראלי הגורם המושמץ ביותר בקרב המאמנים וההנהלות בארץ: ביקרו את דרישותיו הכספיות המופלגות, את מוסר העבודה הירוד שלו ואת האופי הקלוקל. כל זה לא הפריע לקטש לבנות את הקבוצה סביב בוגרי נבחרת העתודה האחרונה, ליאור אליהו, אבי קזרנובסקי ואבי בן שימול, יחד עם משה מזרחי, אבישי גורדון ואוריאל מרקו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
קטש על הקווים. נתקל בבירוקרטיה. צילום: עודד קרני
|
|
|
 |
|
 |
|
"יש כאן תסכול גדול של שנים"
|
|
|
 |
|
|
|
"מראש המודל היה בסיס ישראלי", אומר קטש. "ישראלי, צעיר, רחב ואולי אפילו רחב מדי. היה שלב שהיינו קצת בלחץ, ואין ספק שגם פה מתבטא חוסר הניסיון שלי. יש מקומות שהסגל שלנו רחב מדי. כל המהלך שלי נועד לחזק את מעמד השחקן הישראלי. לא היתה לי שום כוונה לקחת איזשהו שחקן ישראלי ולעכב את ההתפתחות שלו. מפחיד אותי רק שבסגל הרחב הזה מישהו ישלם מחיר או ייפגע".
- מאמנים אחרים מאמינים פחות בשחקן הישראלי?
"המאמנים יכולים לומר הרבה דברים על שחקנים ישראלים, ושוכחים שהאחריות היא קודם כל עליהם. לא מאמין בכל הסיפורים על פינוק. כל ביקורת שלא תהיה להנהלות ולאיגוד, חשוב לזכור שהם אחראים לזה. לא סתם עוזבים כל כך הרבה שחקנים לחו"ל. יש כאן תסכול גדול של שנים, החל ממוסר תשלומים ועד דקות משחק שלא מקבלים אחרי הצלחות באליפויות אירופה. מגיעים למקום שני עם נבחרת העתודה ופתאום נעלמים כי מביאים איזה בוסמן, שעם כל הכבוד לא אמור להיות על המגרש על חשבון ישראלים".
- רצית בקיץ עוד שחקן ישראלי, את יותם הלפרין. אתה, בניגוד אליו, לא הסכמת לשבת על הספסל של מכבי ת"א.
"הלכתי לאיגוד עם טופס הסגר, ומכבי עצרו את זה ברגע האחרון. זה היה בגיל 18, לפני שהייתי בבוגרים. ההתרגשות של התחככות בכוכבים, גם במחיר של ישיבה על הספסל, פסחה עלי. אני אף פעם לא הרגשתי ככה. אני ממליץ לכל ילד לא לוותר".
- אתה מדבר על יותם?
"אני ממש לא מדבר על יותם. עכשיו, כשאני מאמן גליל, אני פתאום מרגיש לא נוח לדבר על זה. ראשית, הייתי דוגמה אישית בנושא הזה, אז אני יכול לדבר מניסיון. שתיים, אמרתי את זה בערוץ הספורט כמה פעמים לפני שבכלל חשבתי ללכת לכיוון של אימון. כלומר, אני לא משנה את דעתי בגלל המקום שלי. אני אומר את האמת שלי בצורה הכי עדינה ובצורה שמכבדת את כל הצדדים. אני מאוד מכבד את מכבי תל אביב, דרך אגב. אני מקבל את זה שאם זה מה שטוב להם, זה בסדר שהם יעשו את זה. אם במכבי החליטו שטוב ליותם להישאר, אני מקבל את זה. זו זכותם המלאה, ושלא יגידו "מכבי הורסים את הכדורסל". במחשבה שלהם על מה שטוב להם, הם עושים את הכדורסל טוב יותר. צריך לקחת מהם דוגמא".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קטש ושפר בתקופת מכבי ת"א. "הלכתי לאיגוד כבר עם טופס הסגר". צילום: עדי אבישי
|
|
|
|
|
|
|
"יכול להיות שזה לא בשבילי"
|
|
|
|
|
|
|
אחת המטרות של קטש בגליל היא לגדל שחקנים ברמה אירופאית גבוהה, שאולי יוכלו להגיע לאן.בי.איי. לשם כך הוא מתכנן להקים מסלול מיוחד לטיפוח שחקנים, החל מגיל תיכון, שבו יוענקו לצעירים תנאים מקסימליים, גם על חשבון הקבוצה הבוגרת.
"זה החזון, זו ההתחלה. אם כל החלומות שלי היו מתגשמים ב-30 אחוז, הייתי המאושר באדם", הוא מסביר. "כדי לקיים דבר כזה צריך מימון ולעבור ביורוקרטיות וכל כך הרבה דברים, שגם אם לא אשאר אבל אקים תשתית שתקיים את עצמה, אשיג את המטרה שלי. מעבר לזה, במקום בו ארגיש מיצוי עצמי וגירוי מקצועי, שם אהיה".
- הרבה אנשים אומרים שלא תחזיק מעמד, שיהיה לך קשה לקום לאימוני בוקר, שזה לא בשבילך.
"קודם כל אני מכבד דעה של אנשים, זה לא מפריע לי ואני לא נבהל מזה. אתה יודע מה, יותר מזה: יכול להיות שזה לא בשבילי - אני לא מספיק יודע. אני מכיר את עצמי מספיק כדי לדעת שאם אעשה את זה, אעשה את זה ברמה הכי טובה. כי אמרתי לך, להיות מודע לחולשות שלך זה סוג של כוח. באותה מידה, אם אבין שאני לא במקום הזה, לא אהיה פה".
הראיון המלא מתפרסם בגיליון אוקטובר של "שם המשחק"
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
