 |
 |
|
|
| קבוצת NBA ביום, יוסטון רוקטס: ביג, מאק |
|
| ספורט NRG גאה להציג, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA הממשמשת ובאה, את פרויקט "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: סנטר צעיר וגדול מימדים שרוצה לשלוט בליגה, וגארד עם ארסנל התקפי בלתי מוגבל ומנהיגות מוטלת בספק, עולים השנה על מגרש אחד ביוסטון. יחד, ינסו יאו מינג וטרייסי מגריידי לכבוש את העולם |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה,
23/10/2004 9:34 |
|
|
|
|
|
|
|
נוסדה: 1967, כסן דייגו רוקטס. מ-1971 ידועה
בציבור כיוסטון רוקטס.
אולם: טויוטה סנטר.
אליפויות: 2 (1994-1995).
בעונה הקודמת: 45 נצחונות, 37 הפסדים, 54.9 אחוז הצלחה, סיימו במקום השביעי במערב, הפסידו 4:1 ללייקרס בסיבוב הראשון. שובצו לבית הדרום מערב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מגריידי. נמאס לו מהמג'יק, נחת ביוסטון. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
 |
|
 |
|
הקיץ הזה
|
|
|
 |
|
|
|
שניים – סיני עם כינור גדול, ואחד עם יד גדולה – ישבו בצד הרחוב ופטפטו בקול גדול, על מטרות גדולות. בא שוטר אדיר כמו מגריידי לעיר הטילים, ולראשונה מאז שלהי שנות התשעים, הרקטות של יוסטון מכוונות הכי רחוק שאפשר, הישר אל מאבק האליפות. כל המושבים היקרים באולם נמכרו למשך כל משחקי העונה הקרובה וזה לא מפתיע, כשעל חולצותיהם של שני כוכביך הגדולים מופיעות שלוש ספרות, וכולן "1". זה לא מפתיע, כשיש לך את יאו מינג באמצע, וטרייסי מגריידי שם מעבר לקשת.
טימאק חיפש קבוצה עם מטרות קצת יותר נעלות מאורלנדו מג'יק, שם לא רווה נחת. הוא הוביל את המג'יק לפלייאוף 2003 שם נעצר על ידי טיישון פרינס האלמונימי דאז, ומאז אותה סדרה, בה איבדו המג'יק יתרון של 3:1 בסיבוב הראשון, מגריידי לא חזר להיות אותו שחקן. המוטיבציה נעלמה ובעיות הגב הפריעו לו להציג את יכולתו האמיתית, כששורת כשלונות מקצועיים בפלורידה הביאה את המג'יק למצב בו העונה תמה עוד לפני שהתחילה, כשניצחון במשחק הפתיחה לווה ב-19 הפסדים רצופים. משהו בתוך מגריידי מת.
ועכשיו, המשהו הזה מתעורר מחדש: אמנם מגריידי נודע בימיו באורלנדו כשחקן שממעט לבזר סמכויות וזריקות, ומאמנו החדש ג'ף ואן גאנדי ידוע כחובב מאוד קטן של סוליסטים – אבל כרגע האינטרס הוא של מגריידי, להוכיח אחת ולתמיד העונה שהוא יכול להיות שחקן גדול בקבוצות גדולות, ולא רק מלך סלים שהאופציה השניה בהתקפת הקבוצה שלו היא כל מיני אנשים בשם קית' בוגאנס. כבר במשחקי טרום העונה הראה מגריידי שהעובדה שפתאום היריבות לא מתרכזות רק בו, עושה לו רק טוב. הוא מנצל את יכולת החדירה שלו גם כדי לפזר מתנות אדיבות לחבר'ה, ומבין טוב מאוד שסוף סוף יש לו מישהו לשחק איתו.
סטיב פרנסיס וקאטינו מובלי מסרו ליאו מינג רק תחת איומים בסמטה אפלה, והשנה יאו אמור לקבל הרבה יותר כדורים ממגריידי ומהרכזים הוותיקים צ'רלי וורד ובובי סורה, שני יוצאי מכללת פלורידה סטייט ששבים לשחק יחד אחרי יותר מעשור. סורה פותח את העונה פצוע וטירון לו וריס גיינס, שהגיעו מאורלנדו באותו טרייד על פרנצ'ייז וקאטינו, ינסו לסייע בהעברת הכדור לשני הסטארים.
פרט לטרייסיאו, הקבוצה נבנתה על הרבה שחקנים מנוסים ולא מבריקים, אבל כאלה שכבר הוכיחו את יעילותם בליגה: וורד וסורה בפוינט; הסנטר הישיש (38) דיקמבה מוטומבו, שעדיין מסוגל להפחיד זבובים ושאר יצורים שעוברים בסביבתו; והפורוורדים ג'ואן הווארד, מו טיילור, קלארנס ווית'רספון וסקוט פאדג'ט שיוסיפו בשר לארוחה הסינית. ג'ימי ג'קסון, בושטיאן נאכבר וראיין באוון יתנו לרוקטס הרכב מאוד גבוה ובהתחשב בכך שגם ג'קסון מסוגל להוליך כדור, ייתכנו ליינאפים בהם השחקן הנמוך ביותר יהיה שני מטר. אבל הבסיס, כאמור, הוא יאו ומגריידי. לטימאק אין בעיה ליצור לעצמו זריקות, השנה הוא יצטרך ליצור אותן גם עבור הסיני הענק. הרווח, בעיקר בעמודת הנצחונות, אמור להיות כולו שלו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מינג וטימאק, בזכותם הרקטות של יוסטון מכוונות לאליפות. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות וחסרונות
|
|
|
|
|
|
|
פלוסים
עומק, גובה (מרחקם הממוצע מהקרקע של 14 השחקנים הבכירים הוא 2.03 מטר), עובי, נסיון, מאמן חסר פשרות שיודע להוציא מהקבוצה שלו את המקסימום ומהקבוצה היריבה את המיץ. הסנטר הכי טוב בליגה בפוטנציה, כנראה, אחרי שאקיל אוניל; הסקורר הכי גדול בליגה, כמו שזה נראה, אחרי קובי בראיינט.
מינוסים
עמדת הרכז לא משופעת בכישרון מהרמה הראשונה, כנ"ל מחלקת הקליעה מבחוץ, וגם ההגנה מתחת לסל עשויה להיות בעייתית כל עוד יאו לא יהפוך לכוח הגנתי. פרט לכך, להגיד שבסגל של יוסטון רואים יותר מדי מחשבה קדימה – הגיל הממוצע של 14 הבכירים הוא 29.3 – זה בערך כמו להגיד שיאו מינג הוא גמד שחיף. הסגל הזה, פרט לטימאק ואולי סורה בימים בהם הוא בריא, לא בנוי לכדורסל מהיר ומשחק מעבר, אלא לכתישת היריבים במשחק עומד, בשעה שוואן גאנדי עומד בצד ומחכך כפיו בהנאה.
כל נסיון להאיץ את הקצב נגד הרוקטס עלול לגרום למוטומבו, וורד ו-ווית'רספון להבין שבגיל 593, הרגליים שלהם הן כבר לא מה שהיו במאה ה-16. בואו נגיד שהבחור הקירח על הקווים היה מעדיף שעון של 24 דקות, ולא שניות, לכל התקפה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מוטומבו, הרגליים כבר לא מה שהיו במאה ה-16. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
מה יש
|
|
|
|
|
|
|
שימו לב
בושטיאן נאכבר. הסלובני הצעיר מחזיק במצרך נדיר ביוסטון – זוג רגליים שטרם עברו קילומטראז' של מטוס קונקורד. הוא עוד לא מספיק טוב כדי לתת ליוסטון ערך מוסף משמעותי, אבל הוא יכול לירות ולקלוע מכל טווח. הוא אמנם שיחק רק 8.2 דקות לערב בעונה שעברה, אבל אם יצבור ביטחון וידפוק שלשה פה ושם, מגריידי ויאו בטח ישמחו לקבל מדי פעם חמש שניות נשימה רצופות מהיריבה.
מאמן
ג'ף ואן גאנדי, הבחור שבגיל 34 כבר קיבל פיקוד על הניקס בעידן פטריק יואינג, הוביל אותה לפלייאוף בלתי נשכח בעונה המקוצרת של 1999, ונעצר רק בגמר נגד סן אנטוניו. עזב את התפוח הגדול בתחילת עונתו השביעית שם, ומתחיל כעת עונה שניה בקלאץ' סיטי, עם מאזן של 45 נצחונות ו-37 הפסדים בעונת הבכורה.
אני זה רק לשאול שאלה
רק אני שמתי לב שהקבוצות של האחים ואן גאנדי מחזיקים כרגע בשני הסנטרים הכי טובים בעולם? איפה הממונה על ההגבלים העסקיים כשצריך אותו?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ג'ף ואן גאנדי. לא אוהב סוליסטים, יסתדר עם מגריידי? צילום:אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
מה יהיה
|
|
|
|
|
|
|
אופטימי
יאו וטי-מאק הופכים לשאקובי version 2.1, מינוס בעיות האגו. משגרי הטילים במפקדת NASA עוברים הסבה לירי של זיקוקי דינור.
פסימי
ג'ף ואן גאנדי מתעצבן על מגריידי אחרי כל פעולה אנוכית, ומשגר אותו לספסל, בטיל כמובן; הרוקטס מסתפקים באליפות ליגת הוותיקים (באדיבות וילי וילינגר).
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הווארד, יוסיף בשר לארוחה הסינית. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/158/211.jpg
 |
|
|
מינג. יתחיל לקבל יותר כדורים
|
|
 |
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/166/723.jpg | | | מוטומבו. מפחיד זבובים ושאר יצורים העוברים בסביבתו | | | ![]()
|
|
|
|
|
