 |
 |
|
|
| קבוצת NBA ביום, דאלאס מאבריקס: קיובן רוצה סיגר |
|
| ספורט NRG גאה להציג, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA ב-2 בנובמבר, את פרויקט "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: מארק קיובן ממשיך לפתוח את הכיס כדי להביא לדאלאס שלו אליפות. הקיץ הוא אפילו הצליח להשיג סנטר רציני, אבל ההגנה עדיין תעשה את ההבדל |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה,
26/10/2004 14:12 |
|
|
|
|
|
|
|
נוסדה: 1980, כדאלאס מאבריקס (בקיצור,
מאבס)
אולם: אמריקן איירליינס סנטר (לא לבלבל עם האמריקן איירליינס ארינה של מיאמי היט)
אליפויות: אין.
בעונה שעברה: 52 נצחונות, 30 הפסדים, סיימה במקום החמישי במערב, הפסידה לסקרמנטו 1-4 בסיבוב הראשון בפלייאוף. שובצה לבית הדרום-מערב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
פינלי, מסוגל לנפק 20 נקודות לערב בלי להניד עפעף. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
הקיץ הזה
|
|
|
 |
|
|
|
אימרה סינית עתיקה, או שאולי לא סינית ולא עתיקה, אומרת "אף פעם אל תצחק על אנשים שיש להם הרבה הרבה כסף". לא הקשיבו. צחקו על מארק קיובן. לאיש יש בכל רגע נתון בכיס האחורי של המכנסיים תקציב של חצי מיבשת אפריקה, אבל צחקו עליו. הבחור הקים את חברת broadcast.com, שנמכרה ל-yahoo, אבל צחקו עליו. הבחור לקח את דאלאס מאבריקס מפח הזבל של הליגה ועשה ממנה אטרקציה מהלכת, אבל צחקו עליו. ולמה צחקו עליו? כי הוא לא הצליח להשיג את שאקיל אוניל.
מספר ימים אחרי שהשאק התלבט בין מיאמי ודאלאס, והלך בסופו של דבר לחופי השמש של פלורידה (בעיקר כי הלייקרס רצו את דירק נוביצקי וקיובן לא היה מוכן לוותר על ה-face of the franchise שלו), החתים קיובן את קלווין בות'. סנטר מסיאטל, עם ממוצעי קריירה של 4.6 נקודות ו-3.6 ריבאונדים. אז צחקו, כי חשבו שבכך מסתיימות רכישות שחקני הפנים של המאבס לקיץ הזה. אריק דמפיר, הסנטר הבא אחרי שאקיל בשוק, נראה כאילו הוא הולך לניקס או לאטלנטה, והמאבס נידונו, לכמה רגעים, לעוד עונה נטולת סנטר דומיננטי.
רק שכמו שכתבנו בקטע על גולדן סטייט, הווריורס נחלצו לעזרת המאבס. טרייד בו הועברו לווריורס אדוארדו נאחרה, כריסטיאן לייטנר ועוד כל מיני אופציות עתידיות, שלח לטקסס את דמפיר, ופתאום כולם הפסיקו לצחוק. פתאום, לראשונה בעידן מארק קיובן, לדאלאס יש סנטר רציני. אחד שבעונה שעברה רשם 12 נקודות ו-12 ריבאונדים למשחק, ומביא איתו מאסה, כוח ויכולת חסימה. פתאום מתברר שדאלאס הופכת ממכונת ירייה לדבר הקרוב ביותר, אולי בתולדותיה, למועמדת רצינית לאליפות. פעמיים הם הגיעו לגמר המערב, ב-1988 (הפסידו ללייקרס בשבעה משחקים) וב-2003 (לסן אנטוניו בשישה), עכשיו הם רוצים לעלות עוד שלב.
יתר האיכויות של המאבס מוכרות וידועות. למרות אובדנו של סטיב נאש, הלב והנשמה, שהפתיע וברח לפניקס כשהוא משאיר מאחוריו נוביצקי מאוכזב, המאבס הצליחו לתפוס שתי ציפורים בטרייד אחד: גם להשיג עוד מוביל כדור אנרגטי שיכול לקלוע בצרורות – ג'ייסון טרי שהגיע מאטלנטה – וגם להיפטר מאנטואן ווקר, שהתפרעויותיו בהתקפה וחוריו בהגנה עשו למאבריקס הרבה בעיות בעונה שעברה. לטרי, רכז-סקורר בעיקרון, חובר בעמדת הרכז דווין האריס, שנבחר במקום החמישי בדראפט והגיע בטרייד מוושינגטון, בו ויתרו המאבס על אנטואן ג'יימסון. הרכז ממכללת וויסקונסין, עושה רושם, מוכן ויכול לשחק ולתרום כבר עכשיו, וצריך להיות אחד הרוקיז היותר טובים מהמחזור הנוכחי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
נוביצקי (מימין), הכלי המשחית העיקרי של דאלאס. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
דמפיר, המפתח להצלחה
|
|
|
|
|
|
|
הכלי המשחית העיקרי של דאלאס ימשיך להיות דירק נוביצקי, הג'רמנייטור או דירק-דיגלר בשבילכם, האיש שאין זריקה שהוא לא אוהב או לא יכול לקלוע. האיש אמנם מחזיק בממוצע פלייאוף נפלא של 25.6 נקודות למשחק, אבל ברגעי הכרעה, עדיין אי אפשר להיות בטוח שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה. למזלו, הוא מוקף גם העונה בארטילריה כבדה. מלבד טרי והאריס שהזכרנו נמצאים שם גם שחקני השנה השניה ג'וש הווארד ומרקיז דניאלס הנהדרים, מייקל פינלי וג'רי סטקהאוז שמסוגלים לנפק 20 נקודות לערב בלי להניד עפעף, ועל הספסל יישבו וימתינו להזדמנויות גם ג'ייסון סאסר, אלן הנדרסון ופליפה לופז.
דמפיר הוא עדיין סימן שאלה, ואולי זה שסביבו תיפול ותקום הקבוצה. הוא עשה את העונה הגדולה שלו ב-contract year ובקבוצה נמוכת פרופיל כמו גולדן סטייט. הסיבה המרכזית שבגיל 30 הבחור בא לדאלאס, היא שלדבריו, הוא רוצה לשחק בקבוצה שיש לה סיכוי לזכות במשהו. כרגע המעמסה מוטלת על כתפיו, בעיקר. יצליח למשוך תשומת לב מהגנות יריבות, לפנות מקום ליצירתיות של שחקני החוץ ולהתמודד בפלייאוף עם האנשים הגדולים של המערב, מדאנקן דרך יאו ועד לבראד מילר, המאבריקס יכולים לקחת אליפות ראשונה. לא יצליח, קיובן יחשוב לעצמו: נו שוין, אז בזבזתי עוד 70 מיליון דולר, ביג דיל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אריק דמפיר חוסם את אנטואן ג'יימסון. אחד הגיע לדאלאס, השני הלך. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות וחסרונות. מה יש
|
|
|
|
|
|
|
פלוסים
זו קבוצה שמסוגלת תיאורטית לקלוע גם 150 נקודות לערב, ועדיין שני שחקנים יקלעו בה מתחת לממוצע שלהם. אי אפשר להשאיר פנוי אף אחד מהשחקנים הבכירים שלה, כי כל אחד שם – נוביצקי, פינלי, דמפיר, הווארד, דניאלס, טרי, סטקהאוז, אפילו האריס – מסוגל להתפוצץ ל-30 נקודות בערב נתון, ורובם גם מסוגלים לשחק ביותר מעמדה אחת. קיובן בעצמו טוען ש"זו הקבוצה החזקה והעמוקה ביותר שהיתה לנו כאן אי פעם".
זו קבוצה שנוהגת לרוץ כמו מטורפת ולנצח משחקים בשיטה הישנה שעליה חשב ג'יימס נייסמית': בואו נקלע יותר נקודות מהקבוצה השניה. אם אפשר, אפילו הרבה יותר. אין אף קבוצה בליגה שמסוגלת להעמיד כזו ארטילריה, וגם השנה זו תהיה המעלה העיקרית של דאלאס. הנוכחות ההגנתית של דמפיר, בות' והרוקי הקונגולזי דידייה אילונגה-מ'בנגה, שהרשים את המאמן נלסון, צפויה לסתום במשהו את החור ההגנתי מתחת לסל, ולהוות את החוליה החסרה.
מינוסים
בעונה שעברה זו היתה קבוצה שתיאורטית, מסוגלת לחטוף גם 150 נקודות לערב. רוב שחקניה הבכירים ידועים ככאלה שמתייחסים להגנה כאל המלצה במקרה הטוב, ולמרות השמועות על כך שבדאלאס למדו לשחק הגנה – עד שזה לא יקרה בפלייאוף, או במשחק גדול, זה ימשיך להיראות הגיוני בערך כמו "מרדכי ואנונו מתגייס לדובר צה"ל".
חסרונו של נאש, המנוע של הקבוצה גם מחוץ למגרש, עלול להשפיע מבחינה חברתית; טרי, סטקהאוס ודמפיר, המצטרפים החדשים, מעולם לא שיחקו בקבוצה שהתקרבה לאליפות. בפלייאוף, כשהמשחקים הופכים ממטווחים בסגנון חופשי לזירת היאבקות, המאבס נוטים להיעלם, ועד שלא יוכיחו אחרת, זה הדבר היחיד שהם עדיין לא יודעים לעשות.
שימו לב
מרקיז דניאלס וג'וש הווארד. שני שחקני שנה שניה שנעלמו מעיני הקבוצות בדראפט 2003: אחד לא נבחר כלל, השני נלקח רק בסוף הסיבוב הראשון, ושניהם הוכיחו את עצמם כבוגרים מנטלית, וכחסרי אלוהים לחלוטין. דניאלס, גארד גבוה שיכול לשחק בעמדות 1 ו-2, והווארד, סמול פורוורד בבסיסו שיכול גם הוא לזוז עמדה לפה או לשם, הם שחקנים מגוונים, שתורמים גם בהגנה ובריבאונד, ונותנים למאבס עוד שני זוגות של רגליים צעירות ומהירות.
מאמן
דון נלסון הוותיק, שמאמן ב-NBA כמעט ברצף מאז 1976. בדאלאס הוא פותח את עונתו השמינית עם מאזן של 297 נצחונות ו-229 הפסדים, 56.1 אחוזי הצלחה.
אני זה רק לשאול שאלה
אם גם השנה זה לא יעבוד, יש מצב שמארק קיובן יקנה גם את דייויד סטרן?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
דניאלס, רב-גוני ומגוון. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
מה יהיה
|
|
|
|
|
|
|
אופטימי
קיובן מככב בסיום העונה בסדרת דרמה תיעודית חדשה, ובה בעלים של קבוצה מוציא מאות מיליוני דולרים וזוכה באליפות.
פסימי
קיובן מבין שזה לא יצליח, ופורש כדי לקנות את בית"ר ירושלים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
נאש (מימין), הלב והנשמה שעזבו. נוביצקי נשאר. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
