 |
 |
|
|
| קבוצת NBA ביום, אינדיאנה פייסרס: גראנד פינאלה |
|
| ספורט NRG גאה להציג, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA מחרתיים, את פרויקט "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: רג'י מילר הוא כבר לא הכוכב הראשי של אינדיאנה, אבל בעונתו האחרונה, למרות מכת פציעות מוקדמת, הפייסרס יעשו הכל כדי להעניק לו אליפות כמתנת פרידה |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
31/10/2004 10:17 |
|
|
|
|
|
|
|
נוסדה: 1967 בליגת ה-ABA, כאינדיאנה פייסרס.
ב-1976 עברו ל-NBA.
אולם: קונסיקו פילדהאוס.
אליפויות: ב-NBA אף אחת, אבל ב-ABA הספיקו לקחת שלוש.
בעונה הקודמת: 61 נצחונות, 21 הפסדים, 74.4 אחוז הצלחה, מקום ראשון בליגה. הדיחו את בוסטון 0:4 ואת מיאמי 2:4, לפני שהפסידו לדטרויט 4:2 בגמר המזרח.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מילר, תשאלו את הניקס מה הוא יודע לעשות. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
הקיץ הזה
|
|
|
 |
|
|
|
המטרות של אינדיאנה לא השתנו, הן רק התחדדו. המטרה היתה אליפות, וברגע בו בישר רג'י מילר כי זוהי עונתו האחרונה, הודיע ג'רמיין אוניל: "זה מחייב אותנו לשים אותו בעמדה טובה ככל האפשר לקחת אליפות". ג'רמיין אמר, וחובת ההוכחה על הפייסרס. מילר (שייעדר חודש עד חודש וחצי עם יד שבורה) כבר היה פחות משמעותי בעונה שעברה, עם 10 נקודות לערב בלבד, אבל מדובר בסמל, אולי האחרון שנשאר בליגה: 18 עונות רצופות באותה קבוצה. בקיץ, בחורף, בסתיו ובאביב, בעושר ובעוני, בבריאות ובחולי, רג'י הפגין נאמנות מוחלטת למדים הלבנים-צהובים-שחורים.
הפייסרס נמצאים בחבורת העלית של המזרח עם דטרויט ומיאמי, אבל אם בפיסטונס מדובר בקבוצה אדירה שבנויה היטב, ובמיאמי פשוט ברכז פנומן וסנטר ענק, אינדיאנה נמצאת איפשהו באמצע. יש לה שני כוכבי על – ג'רמיין אוניל ורון ארטסט – אבל סוד ההצלחה שלהם בעונה שעברה היה סגל עמוק, ומאמן גאון (ריק קרלייל) שהפך את הפייסרס לחבורה קשוחה, לוחמת ובעיקר ווינרית. זה הספיק כדי לסיים עם הכי הרבה נצחונות בליגה בעונה הסדירה, ואם ג'רמיין אוניל לא היה משחק פצוע בסדרת הבושידו נגד דטרויט, אולי זה גם היה מספיק ליותר.
אוניל הוא לא טיפוס של כוכב, בניגוד לאוניל השני בצמרת המזרח. נדמה שהוא תמיד יישאר אנדרייטד. גם עונה ענקית, במהלכה רשם 20 נקודות, 10 ריב' ו-2.6 חסימות לערב ודורג בין 16 הראשונים בליגה בשלוש הקטגוריות הנ"ל כמו גם בזריקות עונשין, קליעות שדה ומדד היעילות – וקבוצתו הגיעה למאזן הטוב ביותר – לא סייעה לו להיכנס לחמישיית העונה, אפילו שהוא הגיע למקום השלישי בהצבעה לתואר ה-MVP (מה לעשות, גארנט ודאנקן משחקים גם הם כפורוורדים). בפלייאוף הוא כבר הראה מנהיגות ויכולת לתפקד ברגעים חשובים באמת, אבל הפציעה הכריעה אותו.
ארטסט הוא טיפוס מוזר, באופן כללי. בראיון ל'סלאם' טען שהוא היה צריך לזכות ב-MVP של הליגה הסדירה, כיוון שהיה לדבריו "השחקן הטוב ביותר בקבוצה הטובה ביותר". אחרי שהתנער מבעיות המשמעת שלו, החליף לאחרונה ארטסט, יליד ואוהד שיקאגו, את מספר חולצתו ל-91 כמחווה להד-קייס אחר, דניס רודמן. קודם לכן, אגב, שיחק ארטסט עם 15 (כמחווה לאבא שלו) ו-23 (מחווה לג'ורדן) ובעתיד הוא מתכוון להחליף ל-5 (מחווה לג'ון פקסון) ו-25 (סטיב קר).
למרות הראש המתוסבך, ארטסט מיצב את עצמו כמגן הפרימטר הטוב ביותר בליגה וגם זכה בתואר שחקן ההגנה של השנה. הוא טען באותו ראיון ש"היה רוצה עונה אחת לא לשחק השנה בכלל, ורק לקלוע 30 נקודות כל ערב". לא שבעונה שעברה הוא היה כל כך רע, עם יותר מ-18 נקודות לערב בליגה ובפלייאוף, אם כי נגד דטרויט וטיישון פרינס הוא כבר נחנק וירד ל-14.5 נקודות בפחות מ-30 אחוז מהשדה.
אל הרינגטון המוכשר עבר לאטלנטה תמורת סטיבן ג'קסון, קלעי שכבר עזר מאוד לסן אנטוניו לקחת אליפות ב-2003 עם שלשות גדולות בקלאץ', והפגיז בצרורות בטרום-עונה. ג'ונתן בנדר יצטרך להיות ההרינגטון של עונת 2004/05, בשעה שג'מאל טינסלי ואנתוני ג'ונסון ימשיכו להריץ את ההצגה, ג'ף פוסטר וסקוט פולארד להכות פולשים לצבע, אוסטין קרוז'ר להתעורר פעם בחודש כדי לקלוע כמה שלשות, פרד ג'ונס (ואדי גיל שהצטרף מהנטס) לתת זריקת אנרגיה מהספסל. ורג'י מילר, תשאלו את הניקס מה הוא יודע לעשות. הפייסרס מתחילים את העונה בלי אוניל, פוסטר, ג'ונסון ומילר, ובתקווה שפתיחה איטית, אם תהיה כזו, לא תפריע להם בהמשך.
רג'י מילר שבר את היד ויחמיץ את פתיחת העונה
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אוניל (במרכז), לא טיפוס של כוכב. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות וחסרונות
|
|
|
|
|
|
|
פלוסים
אוניל וארטסט עדיין צעירים יחסית, אבל הם מתבגרים על המגרש מהר מאוד. הספסל עמוק למדי ומלא קליעה (קרוז'ר וג'קסון) ואתלטיות (בנדר וג'ונס) כרימון. קרלייל, שהיה עוזרו של לארי בירד בעבר בפייסרס, החדיר מנטליות מנצחת והגנה חזקה, והדברים הללו לא אמורים להשתנות השנה.
מינוסים
איך אמר ג'רמיין אוניל בתקשורת, פחות או יותר: "ג'ף פוסטר הוא בחור טוב, אבל אנחנו צריכים עוד ביג מן רציני". הוא רצה להחזיר לאינדיאנה את אריק דמפיר, שהחל שם את הקריירה ב-NBA ב-1996/97 (אחרי שהעיף עם מיסיסיפי סטייט את דורון שפר מטורניר ה-NCAA האחרון שלו). רק מה, דמפיר הלך לדאלאס, והפייסרס נשארו עם פוסטר, פולארד וצמד רוקיז – דייויד האריסון מקולורדו, שהרשים במחנות קיץ, וג'ון אדוארדס מקנט סטייט שלא ברור אם ישחק בכלל. עמדת הרכז לא מאכלסת סופרסטארים: ג'ונסון יציב אבל אפור, טינסלי יכול להבריק לחמש דקות ולהיעלם באותה מהירות, ולא ברור אם זה רכז שמתאים לקבוצה אלופה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ארטסט. ראש מתוסבך, אבל מתבגר על המגרש. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
מה יש
|
|
|
|
|
|
|
שימו לב
פרד ג'ונס. אלוף תחרות ההטבעות 2004 היה השחקן היחיד של הפייסרס שתיפקד במשחקם הלפני אחרון העונה, התבוסה הביתית לדטרויט במשחק 5 של גמר המזרח. הוא קלע 13 נקודות באותו ערב, כשקרלייל השתמש בו כברירת מחדל מהספסל. בהיעדרו של רג'י, יצטרכו פרד וסטיבן ג'קסון לספק כוח אש מעמדות 2-3 לצד ארטסט, ואחרי שבפלייאוף ג'ונס כבר רשם 18.8 דקות לערב, נראה שקרלייל מתחיל לחבב את הבחור ממכללת אורגון, שייכנס בסך הכל לשנתו השלישית בליגה.
מאמן
ריק קרלייל, שהיה אחראי מעשית, כעוזר מאמן, על הקבוצה של בירד שהגיעה לגמר מול הלייקרס בשנת 2000. יחל עונה שניה בפייסרס ואחראי, גם רשמית, ל-61 הנצחונות ו-21 ההפסדים אשתקד.
אני זה רק לשאול שאלה
דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: שלוש שניות לסיום המשחק השביעי בגמר המזרח, בפיגור נקודה, אוניל עם 34 נקודות, ארטסט עם 27, רג'י עם 0 מ-6 מהשדה. למי אתם נותנים את הכדור האחרון?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קרלייל, אחראי למאזן המדהים אשתקד. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
מה יהיה
|
|
|
|
|
|
|
אופטימי
ספייק לי נבחר לביים את הסרט התיעודי על חייו של אלוף ה-NBA רג'י מילר; ארטסט פותח סדנת שליטה בכעסים לילדים משכונות מצוקה.
פסימי
רג'י מילר מצליח לנצח רק את הניקס עם הבאזר; הליגה מחוקקת חוק שאוסר לשנות את מספר הגופיה יותר מפעמיים בקריירה, וארטסט, בתגובה, עולה למשרדים של דייויד סטרן במנהטן ותוקע לו צרור בין העיניים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פוסטר. "בחור טוב, אבל צריך עוד ביג מן רציני". צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/193/690.jpg
 |
|
|
ג'קסון. הפגיז בצרורות בטרום העונה
|
|
 |
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/193/690.jpg
|
|
|
טינסלי. ימשיך להריץ את ההצגה
|
|
|
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/193/687.jpg
|
|
|
בנדר. ההרינגטון של העונה הקרובה?
|
|
|
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/113/417.jpg | | | מילר. נפצע ויחמיץ את פתיחת העונה | | | ![]()
|
|
|
|
|
