ראשי > ספורט > כדורגל עולמי > כתבה
בארכיון האתר
נפילת האימפריה הרומית - קריסתן של רומא ולאציו
העיר רומא, שהפכה לבירת הכדורגל האיטלקי בתחילת המילניום, חוזרת העונה לימים האפורים בהם לא הצליחה להתמודד עם הגדולות מהצפון. ההשקעה הכספית המאסיבית של השנים האחרונות הביאה את שני המועדונים של העיר על סף פשיטת רגל ואת מפלס העצבים באחת מערי הבירה המבורדקות של אירופה לשיא חדש. האימפריה הרומית עדיין לא קרסה באופן מוחלט, אבל השקיעה שלה מאדימה מדי שבוע
לכתבה הקודמת דפדף בספורט לכתבה הבאה
גיא צדיק
5/11/2004 14:40
אוהדי לאציו מתבוננים בתכולים שמתרוצצים על המשטח באולימפיקו ולא יודעים אם לצחוק או לבכות. מצד אחד, הביאנקוצ'לסטה (לבן-תכלת) מציגים העונה את הקבוצה האפורה ביותר שהיתה למועדון בעשור האחרון, עם סגל שגם השרופים שבאוהדים יתקשו לזהות במסדר זיהוי, מאמן אלמוני אף יותר, דומניקו קאסו, ושום סיכוי לשחזר את ההישגים של השנים האחרונות. מצד שני, אחרי קיץ של אי ודאות, לאציו לפחות עלתה על הדשא.
 
הדבר הכמעט ראשון שעשה קלאודיו לוטיטו, איש העסקים הרומאי שרכש את הקבוצה מידי קרניוטי המושחת והזרים בחודש יולי 21 מיליון יורו שאיפשרו לה לפתוח את העונה ב'סריה A', היה להכריז שהמועדון נמצא ב"קומה פיננסית". המסר לאוהדים הפנאטיים היה ברור: ימי הבזבוזים חלפו ואינם, סרג'יו קרניוטי כבר לא גר כאן יותר. בעצם, כמעט אף אחד כבר לא גר יותר באולימפיקו.
 
בקרניוטי, נשיאה הקודם של הקבוצה, נכנסה ככל הנראה בלילה אחד רוחו של יוליוס קיסר, והוציאה אותו לקרב על כיבוש אירופה. כמו סיזר, גם קרניוטי קפץ מעל הפופיק עם האמונה שלאציו, קבוצה גדולה באיטליה אמנם אך מעולם לא כוח רציני ביבשת, יכולה להיות הגדולה מכולן. זה התחיל עם לגיון זרים, משכורות עתק, התלהבות תקשורתית ויציעים מלאים שהביאו לאולימפיקו את גביע המחזיקות
בשנה האחרונה של המפעל ב-99, ואליפות שניה בתולדות המועדון שנה אחר כך עם דאבל אדיר. אלא שרגעי התהילה והשמיים התכולים הוחלפו כמעט מיד בדיכאון קליני, עם זכייתה של רומא השנואה בסקודטו עונה אחר כך. אולי אין דבר טיפוסי יותר ללאציו המנוחסת מאשר לסיים המתנה
ארוכה בת 26 שנים עם אובדן מיידי של השליטה המחודשת בעיר שנה אחר כך.
 
בנוסף, לאציו, למרות כמה ערבים בלתי נשכחים בצ'מפיונס, לא הצליחה להתקדם מעבר לרבע הגמר והחלומות של קרניוטי התפוגגו עד מהרה. הנשיא הבין שילדים סינים ויפנים לא ממש מסתערים על חולצות התכלת, המשכורות המפוצצות החלו להעיק, סוון גוראן אריקסון נטש בריב מתוקשר לטובת נבחרת אנגליה, החובות העמיקו, כך גם חקירות המשטרה, ולאציו מתפרקת מאז כמו חרסינה מימי אוגוסטוס. ויירי, קרספו, נדבד, מנדייטה, קלאודיו לופס, סטאנקוביץ', ורון, סתאם, קוראדי ונסטה הם רק חלק קטן מהפסיפס שמאבד מעט מעצמו בכל עונה. אפילו סיניסה מיכאילוביץ', הסרבי הפשיסט, לא מישהו שהייתם רוצים לפגוש בסמטאות של קוסובו וגיבורם של האולטראס התכולים הידועים לשמצה (קבוצה חביבה שאוהבת את כולם כל עוד הם לא שחורים, יהודים, מוסלמים או צוענים), נטש את הספינה הטובעת ועבר עם מאנצ'יני לאינטר. לך תסמוך על פשיסט.
די קאניו. אחד הבולטים בסגל האפור של לאציו. צילום: אי-פי-איי
הנפילה של הנשרים הזהובים והבניה מחדש
באיטליה חיכו בכל עונה בשנים האחרונות לנפילה של 'הנשרים המוזהבים', בסוף היא הגיעה. לאציו הפכה לקבוצה אפורה עם סגל תמוה שהבולטים בו הם פרננדו קאוטו הפורטוגלי ופאולו די קאניו, שביחד מתקרבים לגיל 410. זה מה שנשאר מהרעננות של לאציו. המצב הפיננסי אילץ את הקבוצה להיפטר גם מהמשכורת הכבדה של השחקן הטוב ביותר שלה, סטפאנו פיורה, ובמקומו הוחזר מגלות ארוכה די-קאניו, גאון של כדורגל עם מנגנון מפותח במיוחד של הרס עצמי וג'ורה מרומא ועד גלזגו (ציטוט מפורסם מימיו בסלטיק: "הם כולם אפסים, אין לי עם מי לשחק פה").
 
ברומא תמיד אהבו גלדיאטורים ודי קאניו, טיפוס מיוחד במינו שגדל במועדון ו-ויתר על סכומים גדולים בכדי לחזור אליו, היה בגדר כדור הרגעה לאוהדים. אבל החלוץ המחורפן, כבר בן 37, למרות רגיעה ושינוי תדמית בעונות האחרונות באנגליה, עדיין נראה לפעמים כמו מישהו שצריך לקשור על אלונקה, לארוז ולשלוח להסתכלות ממושכת. במשחק החזרה שלו מול סמפדוריה הוא התווכח עם סימונה אינזאגי למשך 2 דקות מי יבעט את הפנדל שקיבלה הקבוצה, מיותר לציין מי לקח את הכדור בהפגנתיות ואז רץ לחגוג אחוז אקסטזה כמו ילד בן 6. זה מה שנותר מלאציו, הקבוצה שלפני 4 שנים דרסה את הליגה, וזה מה שהיא תרמה לתקצירי הערב של המחזור הראשון; שני חלוצים ממורמרים שרבים על פנדל במשחק אפור בגנואה.
 
לוטיטו, שטען בתחילת העונה שהכדורגל האיטלקי עמוס שחיתויות ואף האשים את מאמן הקבוצה בעונה שעברה, רוברטו מאנצ'יני, בתשלומים מתחת לשולחן לשחקני הקבוצה כדי שיעברו עימו לסאן סירו של אינטר, מסתמן כאיש שפוי והגון – שתי תכונות שככל הנראה יקשו עליו את המלאכה. בכל מקרה, לאציו שינתה קונספציה ותבנה את עצמה מחדש.
לאציו חוגגת, תמונה מעט נדירה בתקופה האחרונה. צילום: אי-פי
רומא - חשבון בנק ביחס הפוך לאגו המנופח
בצד השני של הקולוסיאום ניצבת רומא, אולי מלכת הדרמות של איטליה, שנראית העונה בדיוק כמו האתר ההיסטורי – אטרקציה מתפוררת. אם בלאציו מדובר בשקיעה הדרגתית, אצל רומא האורות כבו כמעט בבת אחת. לקבוצה היותר פופולרית בתוך העיר (ללאציו, הנושאת את שם החבל, יש יותר אוהדים מסביב לבירה) עדיין יש איכותיות בלתי מבוטלות שכבר אי אפשר למצוא אצל השכנה השנואה, אבל ברור שרגעי הקסם וחגיגות האליפות מ-01' עם כ-2 מיליון איש ברחובות העיר לא יחזרו בקרוב.
 
האליפות של הנשרים ב-2000 הכניסה את פרנצ'סקו סנסי, נשיא המועדון, לאמביציה מטורפת. שחקן העבר פאביו קאפלו הגיע, והמועדון שילם לא פחות מ-33 מיליון דולר לפיורנטינה עבור גבריאל באטיסטוטה בן ה-32, במטרה לזכות באליפות. באטיגול נתן עונה טובה, אבל ברומא תמיד אהבו שחקני בית והסקודטו הושג בעיקר בזכות פרנצ'סקו טוטי ו-וינצ'נזו מונטלה, שהבקיע בצרורות תוך כדי שהוא עולה בקביעות מהספסל ומתכסח עם קאפלו על ימין ועל שמאל (קבלו ציטוט: "מי אתה יא אפס, אתה חושב שכל שבוע אני אציל את התחת שלך?").
 
למרות שמאז רומא שוקעת בחובות כבדים, קאפלו הצליח לשמור על השלד של הקבוצה ולרוץ איתה לעוד 3 עונות מופלאות, אבל העזיבה שלו בסוף העונה הקודמת הותירה קבוצה רקובה חברתית, ועם מצב חשבון בנק שעומד ביחס הפוך לאגו המנופח של כוכבי הקבוצה. האוהדים, שנפגעו עד עמקי נשמתם מהמהלך של האיש שהצהיר שלעולם לא יאמן בטורינו, הכריזו כבר מזמן על קאפלו כ'פרסונה נון גרטה'; הכדורגל ברומא הפך בשנים האחרונות לדרך ניגוח מצוינת בצפון המתנשא, והנה בא האיש שהחיה אותם עם אליפות ראשונה מאז 83' ועורק לטובת יובה הבלתי נסבלת.

מה לא עבר על סגנית האלופה בחודשים האחרונים. מצית הזיפו שנזרקה מהיציע ועיצבה מחדש את מבנה הגולגולת של השופט השבדי פריסק וההפסד הטכני מול קייב היו פתיח ראוי לאחת העונות הסוערות בתולדות המועדון, שכוללת עד כה גם הפסדים משפילים במסינה ובולוניה, כניעה ללא תנאי לקאפלו בדלה אלפי, תוצאות תיקו מביכות באולימפיקו וקמפיין עלוב באלופות ןהדחה מאירופה כבר אחרי ארבעה מחזורים. בנוסף, גם המנהל הספורטיבי פרנקו באלדיני הציע את התפטרותו (שנדחתה ע"י המועדון), ודמיאנו טומאסי והרומני כריסטיאן קיבו, שניים משחקני המפתח של הקבוצה, סובלים מפציעות ארוכות ולא ברור באיזה כושר ישובו.
קאפלו. עזיבתו החלה את הקריסה של רומא. צילום: אי-פי
שלושה בעקבות קאפלו
אחרי קאפלו, נאלץ מחליפו המבטיח צ'זארה פראנדלי לפרוש עקב מחלת אשתו, שחקן העבר רודי פלר שרד פחות מחודש ובמקומו הגיע לואיג'י דל נרי, מי שהמציא את קייבו הקטנה, ושנזרק מפורטו אחרי שבועיים בהם הספיק להסתכסך עם כל גורם אפשרי בפורטוגל. דל נרי, צפוני איש ורונה, נתקל באופוזיציה גם אצל אוהדי רומא, מה גם שהמאמן הקפדן נהג לכתוב טור עבור עיתון המזוהה עם ה"ליגה הצפונית", ארגון של ארבעת המחוזות הצפוניים באיטליה הדוגל בהתנתקות משאר המדינה, שורה ברזומה שספק אם הוסיפה לו פופולריות על גדות הטוורה (נהר הטיבר, עליו שוכן האצטדיון).

דל נרי, שהתרגל למעמד הדי נוח של "אלוהים" בקייבו, נראה אמנם כמו מנהל של פנימייה פרטית אבל גם זה לא עוזר לו להשתלט על סגל הקבוצה, שכולל בין היתר את אנטוניו קסאנו הפסיכוטי, שיצא לחלוטין משליטה וימיו במועדון ספורים, ומונטלה היללן, החלוץ הטוב בעולם (בעיני עצמו, לפחות).
וכאילו שאין די בשניים האלה, שהצליחו בשבועות ספורים לפגוע אנושות במערכת העצבים המרכזית של פלר, רומא הוסיפה העונה עוד קורטוב של טמפרמנט ים תיכוני בדמותם של מידו המצרי ודניאלה דה רוסי, קשר אחורי מוכשר עם סטופקס חדים במיוחד, ולא נשכח גם את פיליפ מקסה, טוטי ופאנוצ'י. רק פיפו אינזאגי וסבסטיאן דייסלר חסרים שם כדי להשלים מחלקה סגורה, אבל גם ככה מדובר בסגל עמוק שיכול לשמש כחומר מחקרי מצוין לעשרות מאמרי דוקטורט בפסיכואנליזה.
קסאנו (מימין). יצא משליטה וימיו ספורים. צילום: רויטרס
פסטיבלים בפיאצות של רומא כנראה שלא יהיו
רומא הגאה ממשיכה להילחם על המגרש בכל משחק, וביום נתון היא עדיין יכולה לנצח כל קבוצה, במיוחד באולימפיקו, אלא שאחרי אמרסון וזבינה, באיטליה מתגברות השמועות בנוגע למכירתם הצפויה גם של פאנוצ'י, קסאנו ואוליבייה דאקור, האחרון כנראה לבארסה. אבל הפחד הגדול של האוהדים מתמקד בחרדת הנטישה האולטימטיבית, זו של מספר 10, פרנצ'סקו טוטי. הקפטן והסמל של המועדון, שגדל על ג'וזפה ג'יאניני ושימש בנעוריו כמחזיר כדורים במשחקי הקבוצה, חי ונושם אמנם את חולצת הארגמן אבל ספק כמה זמן עוד יוכל להמשיך ולתת מעצמו 100 אחוז בכל משחק עבור קבוצה בה אין לו סיכוי לזכות באליפות. נער הזהב כבר הצהיר לא פעם שלעולם לא ישחק עבור מועדון איטלקי אחר, אבל מצד שני לא הסתיר את רצונו לשחק באחת מקבוצות העל של אירופה, ביניהן מנצ'סטר יונייטד וריאל מדריד, שישמחו לקלוט את אחד מהגאונים הבכירים (על המגרש, הכוונה) של היבשת. וחוץ מזה, גם קאפלו הבטיח. אז הבטיח.
 
קשה לדעת איך העונה תסתיים עבור שתי הרומאיות. טוטי הוא שחקן כמעט מושלם שב-1:5 מול קליארי ביום ראשון (אגב, לפני המשחק אוטובוס הקבוצה הופצץ בביצים ע"י האוהדים) שוב הוכיח שהוא עדיין מסוגל לסחוב את האדומים לליגת האלופות, לאציו מראה ים של נחישות וכמו בעונה שעברה יכולה לגנוב עוד גביע, אבל פסטיבלים בפיאצות הרחבות של עיר הנצח לא יהיו. כל מה שנותר לתושבי העיר כרגע הוא לשבת כהרגלם בבר השכונתי, לשחרר כמה קללות רומאיות עסיסיות, להוריד עוד כמה קנקני "וינו די קאזה" (יין הבית) ולבחור מה פחות נורא עבורם – האליפות ה-18 של מילאן או ה-28 של יובה. מצד שני, מדובר בבחירה בלתי אפשרית בין שתי חלופות שאף אחת מהן לא תיזכר כאחד מהאירועים המשמחים בתולדות העיר, ככה שאולי יעדיפו שם פשוט ללחוץ על השלט לטובת איזה סרט של פליני. לפחות שם רומא התוססת תמיד תהיה גדולה על השעמום של הצפון.
טוטי. יצליח להרים את רומא מההריסות? צילום: אי-פי-איי
טניס
תמונות
כדורגל ישראלי
כדורסל
כדורגל עולמי
עוד ספורט
לוח תוצאות
רכילות
תרבות ספורט
ווינר
יורוליג 2007
הערוץ האולימפי
  מדד הגולשים
ליברפול סירבה,...
                  28.93%
מאמן חדש? לבית"ר...
                  9.57%
הרומנים מתים...
                  9.31%
עוד...

גוראן פנדב, חבר בלאציו הנופלת

רוקי. יגנוב גביע עם לאציו?

סוון גוראן אריקסון. הביא דאבל ללאציו, הסתכסך ועזב

פאבל נדבד. איפה הוא ואיפה לאציו

דה רוסי. נקודת אור ברומא

לואיג'י דל נרי. מתקשה להשתלט על הקבוצה

רודי פלר. הצליח כשחקן רומא, נכשל כמאמן

פריסק המדמם, יריית פתיחה לעונה סוערת

אוהד רומא אחרי פיצוץ המשחק המדובר מול קייב

מונטלה. הטוב בעולם (בעיני עצמו)


כדורגל עולמי
מוריניו, סקולארי וביליץ' מבוקשים בסיטי  
פרגוסון מעדיף את ליברפול בגמר  
גרנט: לא רוצה שבניטס ידבר על השחקנים שלי  
עוד...