 |
דייויד סטרן התחשב ברון ארטסט, ונתן לו הרבה זמן לעבוד על אלבום הראפ הקרוב שלו. בעצם עזבו אלבום ראפ, הבחור יוכל עוד להעלות מחזה של שייקספיר ולביים סרט באורך מלא. ארטסט, כך הוחלט הלילה, לא ישוב לשחק העונה, ויחמיץ את כל 73 המשחקים הנותרים, וגם את הפלייאוף שיבוא, אם יבוא, אחריהם. כך ייעשה לאיש שעלה לקהל, ושבר את כל החוקים הידועים בליגה.
המכות נחתו על אינדיאנה בצורה שתגרום גם לאיוב להרגיש כמו זוכה בלוטו. ג'רמיין אוניל, הסנטר המצוין, עף ל-25 משחקים. סטיבן ג'קסון, הקלעי שהגיע מאטלנטה כדי למלא את מקומו של רג'י מילר, יישב בחוץ 30 משחקים. הרכז המחליף הפצוע אנתוני ג'ונסון יחמיץ את חמשת המשחקים הראשונים לאחר שישוב מפציעתו. רג'י מילר, גם הוא פצוע היום בידו, יישב בחוץ משחק אחד. מהצד השני, זה של הפיסטונס, בן וואלאס הורחק לשישה משחקים, ואלדן קמבל, צ'ונסי בילאפס ודריק קולמן למשחק אחד.
"אני מכבד את סטרן, אבל אני לא חושב
שהוא היה הוגן איתי בסיטואציה הזו", הודיע ארטסט דרך ארגון השחקנים, כשהפייסרס שלו כנראה איבדו סיכוי ממשי לאליפות. סטרן, אגב, סיפר כי "לא יכולתי להתעלם מכך שארטסט כבר הושעה בעבר בשל בעיות משמעת", ובהמשך לכך, טוענים באינדיאנה כי הקומישנר פעל מתוך מניעים אישיים נגד ארטסט.
סוכנו של אוניל, ארן טלם, זעם על ההחלטה ופירסם הודעה בה נכתב: "ג'רמיין נבחר כאן באופן שרירותי וקפריזי, בלי להתחשב בסכנה שיצרו האוהדים, בלי להתחשב בפחד של השחקנים שהיו תחת מתקפה, ובלי להתחשב בשגיאות האבטחה של הליגה ושל האולם המקומי". הרב סיימון, מבעלי הפייסרס, טען: "העונשים היו חסרי תקדים ולא הולמים בהתחשב בנסיבות. גזר הדין היה נמהר, ולא ניתנה לנו הזדמנות שווה להשמיע את קולנו. נתמוך בשחקנינו בתהליך הערעור". סטרן, שהחליט בעצמו ("פה אחד – ברוב של אחד מול אפס") על ההשעיות, כנראה שלא יחזור בו מהן, גם לאחר הערעור שאמור להגיש ארגון השחקנים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
בן וואלאס, במהלך הקטטה. 6 משחקים בחוץ. צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
 |
|
"היה צריך להשתמש בנשק גרעיני"
|
|
|
 |
|
|
|
מהצד השני, הצהיר טום ווילסון, מראשי הפיסטונס, על תמיכתו בעונש. "זהו מקרה חמור, שיכול היה לקרות רק עם השחקן הזה. אני לא חושב ששום דבר היה חמור מדי, סטרן היה צריך להשתמש כאן בנשק גרעיני". לארי בראון, מאמן הפיסטונס שהדריך את הפייסרס בעבר, הוסיף: "אני מזועזע עבור הפייסרס, ואנחנו איבדנו את הלב והנשמה שלנו".
ההשעיה של ארטסט היא החמורה ביותר בתולדות הליגה, ועוברת בחמישה משחקים את זו שקיבל לטרל ספריוול כשחנק את מאמנו, פי.ג'יי קרלסימו. "הפעולות בהן נקטו השחקנים עברו בצורה פרועה את מה שמצפים משחקני ה-NBA, בכל הקשור לשליטה עצמית ומקצוענות. הגבול צויר ואני מניח שזה לא יקרה שוב, לפחות לא בידי אף אחד שרוצה להשתייך לליגה", אמר קומישנר הליגה, שכינס מסיבת עיתונאים מיוחדת במדיסון סקוור גארדן.
סטרן גם לא הוציא גם את האוהדים נקיים מביקורת, אבל הדגיש שוב ושוב את עניין העלייה לקהל: "צריך להגדיר מחדש את גבולות ההתנהגות המקובלת של אוהדים, את הגבולות בין אוהדים לשחקנים ובין אוהדים לאוהדים, ולהוקיע את אלה שחוצים את הגבול. זה היה דוחה, לראות את האוהדים מאבדים שליטה, אבל זה לא תירוץ עבור השחקנים להיכנס ליציע".
|
|
|
|
|
|
דטרויט התאוששה מול הבובקאטס
|
|
|
|
|
|
|
דטרויט – שארלוט 116:117 (בשתי הארכות). הבובקאטס היו כל כך, כל כך קרובים לניצחון שני, אבל לפיסטונס, גם אם לא היו הרבה חלקי חילוף הפעם בגלל ארבע ההשעיות, עדיין יש לב של אלופים. ריפ המילטון הלך 20 פעם לקו ודייק בכולן בדרך ל-30 נקודות, אנטוניו מקדייס הוסיף 24 עם 13 ריב' ואפילו דארקו מיליצ'יץ' קיבל 9 דקות שלמות, ולא היתה הרבה ברירה כשלפיסטונס נשארו חמישה שחקנים בסגל אחרי ששלושה יצאו בעבירות. דאנק אחד של טיישון פרינס, 16 שניות לסיום, הפך לסל הניצחון של האלופה.
"עם כל התקשורת שהיתה פה, היה אפשר לחשוב שזה הגמר", אמר לינדזי האנטר, ובראון הוסיף את הצד שלו בעניין: "זה לא הכי מרגש, לעבוד בתפקיד שלי כרגע. זה כבר לא כל כך כיף ללכת לעבודה עכשיו". שלושת המושעים של הפיסטונס פרט לבן וואלאס, ששמעו על ההשעיה כחצי שעה לפני המשחק, נטשו בזעם את האולם. ג'ייסון קאפונו קלע 25, סטיב סמית' ופרימוז ברזץ' 22 לבובקאטס, שהחמיצו הזדמנות להפוך לקבוצת האקספנשן הראשונה המנצחת אלופה מכהנת מאז 1969/70.
בשאר המשחקים: סיאטל, סן אנטוניו וקליבלנד נעצרו
|
|
|
|
|
|
|  | | ריפ המילטון. ניצח לבדו את הבובקאטס. צילום: רויטרס | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
