 |
/images/archive/gallery/211/994.jpg מג'יק גונסון.
צילום: אי-פי  |
|
|
| הניצחון החשוב בחייו: סיפורו של מג'יק ג'ונסון |
|
| לרגל יום האיידס הבינלאומי, NRG מעריב מגיש את סיפורו של שחקנה האגדי של הלוס אנג'לס לייקרס, שהדהים את העולם ב-91' כשהודיע שהוא נושא את נגיף ה-HIV, והפך למודל לחיקוי מחוץ למגרש כשהוא נרתם למלחמה הארוכה נגד המחלה. אלוף אמיתי |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
30/11/2004 16:58 |
|
|
|
|
|
|
|
לארון התארים המפואר בביתו של מג'יק ג'ונסון נוסף לאחרונה עוד תואר, אבל תואר קצת שונה. כזה שהוא לא השיג בזכות עוד אסיסט נפלא, עוד מתפרצת מחשמלת, עוד בייבי-הוק בלתי נשכח. אחרי שתוך מספר שנים הפכו שלוש האותיות הכי מזוהות עם מג'יק מ-MVP ל-HIV, הוסיף לעצמו ג'ונסון בחודש שעבר את פרס ה-URI, המכון לחקר אורבני, על פעילותו השנה בתחום הסברת האיידס.
כמו על המגרש, גם בחיים שאחרי המגרש, מג'יק
מעולם לא ויתר. אחרי שהפך לאחד מסמליה של מחלת האיידס, שפרצה לתודעה העולמית בתחילת שנות התשעים, החליט מג'יק לשקם את עצמו, ולא פחות חשוב, את סביבתו. מוליך ההתקפות המתפרצות הטוב בהיסטוריה, הפך למוליך של התקפת נגד מול המחלה הנוראית. ומה הם 10,141 אסיסטים בליגה בקריירה, לעומת 10,000 מקומות עבודה שיצר עבור אוכלוסיות במצוקה. מג'יק ג'ונסון, גם בימים אלה, מצליח לנצח כל יום מחדש.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מג'יק ג'ונסון. זכה בפרס ה-URI. צילום ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
כמו ילד בפארק
|
|
|
 |
|
|
|
אחרי קריירה מוצלחת במכללת מישיגן סטייט, נבחר ארווין ג'ונסון על ידי הלייקרס בדראפט ועם תחילת שנות השמונים, הפכו הוא ולארי בירד את ה-NBA מליגה עמוסת בעיות סמים ובעלת פופולריות של הערוץ המקומי ליוצאי הקווקז, להצגה הכי גדולה על כדור הארץ. בירד עם מוסר העבודה והנחישות ומג'יק, הרכז הגבוה בתולדות הליגה (2.06 מטר), עם החיוך והשואו, הוליכו שתי קבוצות גדולות לפסגת הליגה, בוסטון סלטיקס ולוס אנג'לס לייקרס.
מג'יק הוביל את הלייקרס לחמש אליפויות בשנות השמונים, כשהוא משתף פעולה עם פט ריילי הצעיר כמאמן, ועם החמישיה האולטימטיבית של ביירון סקוט, ג'יימס וורת'י, איי.סי גרין וקארים עבדול-ג'באר. שלושה תארי MVP בסיום שנות השמונים, שלושה תארי MVP של סדרת הגמר, תשע בחירות לחמישיית הליגה, אלה היו המספרים.
אבל מג'יק היה יותר מזה: הוא הראה לכולם את הדרך האולטימטיבית לנצח בנחישות, אבל גם לתת כבוד ליריב; לשחק בכיף כמו ילד בפארק, אבל לא לוותר על אף כדור; להלהיב את הקהל, אבל לא על חשבון המשחק הקבוצתי; להיות הכי גדול שיש, ועדיין, לעשות את הקבוצה יותר גדולה ממך. כמו שאמר עליו מאמנו הראשון, פול ווסטהד: "חשבנו שהוא כוכב קולנוע, גילינו שהוא גם חובש כובע פלדה. הוא היה כמו מנתח אורתופדי שמסוגל גם להסיע בולדוזר".
התמונה המאושרת האחרונה שזוכרים ממג'יק השחקן, לפחות בתקופתו המפוארת, היתה מגמר המערב של 1991 נגד פורטלנד. כשהזמן עומד להיגמר והלייקרס צריכים רק לשמור על הכדור, מג'יק השליך אותו בשניות הסיום לחצי המגרש השני ונתן לו להתגלגל עד הבאזר, בעודו קופץ משמחה. בגמר, שושלת ג'ורדן והבולס עשתה את הפרמיירה על חשבון הלייקרס המזדקנים, עם ניצחון 1:4. בגיל 32 מג'יק נראה כשחקן בדעיכה, אבל שום דבר לא הכין את העולם ל-7 בנובמבר, 1991.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מג'יק במדי הלייקרס. חמש אליפויות. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
חיידק הכדורסל נשאר
|
|
|
|
|
|
|
חודשיים לאחר שנשא לאישה את אירלת'ה "קוקי" קלי, התייצב מג'יק מול המיקרופונים והודיע שבמהלך בדיקה גופנית שגרתית, התגלה כי הוא נושא את נגיף ה-HIV, הגורם למחלת האיידס. קודם לכן הוא סיפר לחבריו, עמיתיו לקבוצה וראשי הליגה על החדשות הנוראיות; בהצהרה הפומבית הוא הודה כי היה נאיבי, כשקיים מין לא בטוח עם אישה, ולא חשב שאי פעם יידבק באיידס. העולם, שהדיעה המקובלת בו היתה עד אז שאיידס עובר רק ביחסים הומוסקסואלים, ושהכיר את המחלה רק מהמקרה של השחקן רוק הדסון שש שנים קודם, נכנס להלם.
מג'יק פרש מיידית מהלייקרס, שנכנסו לתקופת דעיכה ואיבדו בבת אחת את הקסם שלהם. את האנרגיות שלו הוא תיעל לשני מישורים: עסקים, וטיפולים. הוא האמין ביכולתו להחלים מהמחלה, ובמקביל החל להשקיע בפתיחת מרכזי קניות ובתי קולנוע באזורים הפחות אטרקטיביים של לוס אנג'לס, ושל ערים אחרות. הוא הודיע שיהפוך לאיש הסברה במאבק נגד המחלה.
עם זאת, החיידק האמיתי שקונן בגופו של מג'יק, האהבה לכדורסל, לא איפשרו לו להתנתק מהענף. הוא חזר למשחק האולסטאר של 1992, הוביל את המערב לניצחון גדול ורשם הופעה בלתי-נשכחת, כשהוא מקבל את ה-MVP. בהמשך הוא אימן את הלייקרס למשך 16 משחקים, אבל החליט שאימון זה לא בשבילו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מג'יק במשחק חגיגי באולסטאר 2004. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
העולם מחייך בחזרה
|
|
|
|
|
|
|
בינואר 1996, החל העולם שוב לחייך אל מג'יק בחזרה. סימנים ראשונים נראו לכך שהשחקן מתאושש מהנגיף, בו בזמן שהתברר כי נמצא טיפול יעיל שמחליש את המחלה. ב-1992 הוביל קארל מאלון גל של מחאה נגד חזרה אפשרית של ג'ונסון למשחק פעיל, בטענה שמגע גופני, ואפילו כזה המערב דם, קורה הרבה במהלך משחקים ועלול להדביק גם שחקנים אחרים במחלה. ב-1996, כשהתברר שהסיכוי להידבק במחלה במהלך משחק הוא אפסי, מג'יק חזר למגרשים. הוא היה כבד יותר, אבל לאף אחד כבר לא היה אכפת מהמשקל, או מהסגירה לריבאונד. כולם פשוט שמחו לראות אותו משחק שוב. 32 משחקים במדי הלייקרס, סדרת פלייאוף אחת, ומג'יק שוב פורש, הפעם לתמיד. באותו קיץ כבר הגיעו ללייקרס שאקיל אוניל וקובי בראיינט, ושושלת חדשה נוצרה.
"השחקנים חינכו את עצמם", הסביר ג'ונסון, "וכשאתה מחנך את עצמך, לא צריכות להיות לך מחשבות משוגעות". שחקני הליגה, שכבר היו מודעים יותר למחלה ב-1996, כבר לא חששו לעמוד עם מג'יק על אותו פרקט. "זה לא שאנחנו הולכים לעשות איתו סקס על המגרש", הסביר צ'ארלס בארקלי, ואפילו מאלון הודה: "אין לי בעיה לשחק נגדו. אנחנו כבר יודעים הרבה יותר עכשיו". גם גארי ויטי, הפיזיותרפיסט הנצחי של הלייקרס, התייצב לצד ג'ונסון ונגד הספקות האחרונים, כשטיפל בפציעה של מג'יק בידיים חשופות.
מג'יק אמנם אירגן בשנים הללו משחקי ראווה בכל העולם, אבל באינדונזיה וטייוואן, למשל, לא הרשו לו להיכנס לגבולות המדינה, בשל איסור על כניסתם של אנשים הנגועים במחלה. ואז, ב-1997, הגיע ההישג המשמעותי ביותר בחייו של מג'יק. רופאיו הודיעו שבעקבות טיפול תרופתי מסיבי, הנגיף "ירד עד לכמות שכמעט אינה ניתנת לגילוי". בעוד הרופאים שיבחו את המדע, האישה קוקי הודתה לגורמים אחרים, והודיעה ש"האל הוא זה שהבריא את מג'יק".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מג'יק עם לארי בירד. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
"כל יום הוא חג עבורי"
|
|
|
|
|
|
|
"החיים יימשכו עבורי, ואני אהיה אדם שמח" הודיע מג'יק במסיבת העיתונאים הדרמטית ההיא. עשר שנים לאחר מכן, ב-2001, הוא כבר סיפר, "אני מרגיש נפלא, וכל יום הוא יום חג עבורי". ג'ונסון, למרות שנדבק בנגיף, מעולם לא הגיע לשלב של פריצת המחלה. הוא מקפיד לתקן כל כתב שמתייחס אליו כאל "חולה" באיידס. "התרופה עשתה את שלה, אני עשיתי את חלקי וגם האל עזר", הוא אמר. "תמיד האמנתי שלא אהיה חולה, תמיד האמנתי שאהיה כאן".
החלק שלו בעניין כלל הטפה בכל פורום אפשרי למין בטוח, ונסיונות להעלות את המודעות של המחלה, אבל לא רק. הוא הפך לאיש עסקים מצליח, השקיע בפרויקטים של העצמה לאפרו-אמריקנים ושכבות חלשות, והקים את "קרן מג'יק ג'ונסון" המסייעת לצעירים בעיקר בענייני בריאות, מלגות לימודים וטכנולוגיה. "המחלה מזעזעת את הקהילה שלי", הוא אמר לאחרונה, לאחר שזכה בפרס ה-URI על פעולתו יחד עם מכון המחקר הרפואי גלקסו-סמית'-קליין, "המשימה שלי היא לעזור לאפרו-אמריקנים ולאחרים להילחם בה, דרך העלאת המודעות כיצד למנוע את התפשטות המחלה, והחשיבות של גילוי מוקדם וטיפול באלה שכבר נדבקו".
במסגרת מסע ההסברה הנוכחי, "תקווה אחרי ה-HIV", שנמשך כשנתיים, הגיע מג'יק ל-50 אלף אמריקנים ב-32 ערים שונות. אירועים אחרונים צפויים בימים אלה בבוסטון ובאוקלנד. 13 שנים לאחר ההודעה ההיא, מג'יק נחשב לגיבור בעולם כולו ובפרט בארה"ב, שם 50 אחוז מנושאי הנגיף כיום הם אפרו-אמריקנים. "מג'יק הוא מודל לחיקוי עבור כל האמריקנים", אמר עליו לאחרונה פיט הייר, ראש היחידה למחקר האיידס בגלקסו-סמית'-קליין. "הוא ההוכחה החיה לכך שעם טיפול נכון, אנשים בעלי איידס יכולים לחיות חיים נורמליים ופעילים. הוא מביא עמו מסר של תקווה".
|
|
|
|
|
|
|  | | מג'יק ג'ונסון במדי נבחרת ארה"ב. צילום ארכיון | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/120/561.jpg
 |
|
|
לארי בירד. הרים יחד עם מג'יק את ה-NBA מההריסות
|
|
 |
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/122/813.jpg | | | קארל מאלון. הוביל גל מחאה שדעך עד מהרה | | | ![]()
|
|
|
|
|
