ראשי > ספורט > כדורגל עולמי > כתבה
בארכיון האתר
איש קטן גדול: עונת הפרידה של ג'יאנפרנקו זולה
הגאון הקטן, שגדל בסרדיניה והתגלה במקרה, חזר לאיטליה אחרי שנים ארוכות ונותן לקליארי הצנועה את העונה האחרונה בקריירה שלו. סיפורו של השחקן שפעם היה חביבו של דייגו ארמנדו מראדונה
לכתבה הקודמת דפדף בספורט לכתבה הבאה
גיא צדיק
2/12/2004 11:22
12 באפריל 1970. יובנטוס מפסידה 2-0 ללאציו, ג'יג'י ריבה הגדול מוליך את קליארי לניצחון על בארי ונותן למועדון הצנוע מסרדיניה את האליפות החד-פעמית ביותר בעולם. מאז עבר הרבה זמן, התצלומים הצהיבו, ריבה שבר פעמיים את הרגל, ולמרות האליפות ארון התארים של הקבוצה נותר ריק, לאחר שאלמונים פרצו למשרדים וגנבו את הסקודטו.
 
קליארי היא העיר הגדולה בסרדיניה, האי השני בגודלו בים התיכון, אזור כפרי עם מנטליות דרומית פשוטה שדורש כבוד. לפני שנה וחצי, כשגי'אנפרנקו זולה ויתר על חוזה של 3 מיליון פאונד לעונה מרומן אברמוביץ', ועוד תמורת 400 אלף יורו של קליארי מהליגה השניה, סרדיניה קיבלה את הכבוד שלה. לשם שינוי,
איטלקי היגר חזרה אל האי. לפי הסיפורים אברמוביץ', שלא הבין איך הוא מאבד את חביב הקהל לטובת קליארי, התקשר בעצמו למשרדי המועדון ושאל "אז כמה אתם רוצים עבור כל הקבוצה?". אבל אנשי הרוסו-בלו (אדום-כחול כהה) לא רצו שום דבר, זולה היה די והותר.
 
בערך 25 שנה אחרי שהמועדון אותו אהד בנעוריו דחה אותו כיוון שהיה קטן מידי במימדיו, זולה סגר מעגל והפך לחצי אלוהים בסרדיניה. קליארי שחזרה לסריה A נותנת עד עכשיו עונה גדולה עם מקום רביעי והרבה נשמה, והגאון הקטן, בקיץ הבא כבר בן 39, נותן עונת פרישה מופלאה במגרשים בהם לא קיבל מספיק הערכה. לפעמים קצת קשה לו לנשום, אבל הלב והטאץ' כמו בימים הגדולים.
 
ג'יג'י ריבה. אליפות עם קליארי. צילום: האתר הרשמי של קליארי
מסרדיניה לנאפולי
זולה נולד וגדל באוליאנה, עיירת שמן-זית הררית ומבודדת בצפון סרדיניה. האב היה נהג משאית שהשלים הכנסה בחקלאות, הבן המיקרוסקופי בן השלוש הפך לקמע במשחקים של קבוצת החובבים המקומית, אותה ניהל אביו, וכמיטב המסורת בעט בכדור סמרטוטים. "הייתי גרוע בציור, במוזיקה. לא יכולתי לשיר. אבל הייתי חולם הרבה", אמר פעם בראיון לעיתונאי בריטי, "חולם עם העיניים פקוחות. חולם על כדורגל. זו היתה ילדות פשוטה ומאושרת".
 
בגיל 11 הוא התחיל לשחק בקוראסי, כשבקבוצה לא הבינו איך ילד כמעט ננסי מסוגל לשחרר בעיטות בכזו עצמה. התשובה היתה בטכניקה. בגיל 16 הוא עבר לנורסה, מהעיר השלישית בגודלה באי. בסרדיניה התפשטה שמועה על ילד חדש שכובש מכל מצב חופשי ומעביר שחקנים כמו קונוסים, זולה המשיך לטורס מהליגה השלישית אבל ביבשת לא שמעו עליו, הסקאוטים לא הגיעו והקריירה נראתה תקועה. ואז, כשהוא בן 22, ראה אותו לוצ'יאנו לוג'י, המנהל המקצועי של נאפולי הגדולה.
 
"אני בסרדיניה", דיווח לוג'י בבהילות למועדון, "ואני מבטיח לכם שמצאתי מראדונה קטן". לא הרבה אחרי זה ג'יאנפרנקו הגיע לעיר הנמל הדרומית ותרם שני שערים באליפות של 90, אם כי רוב העונה התייבש על הספסל כשדייגו לוקח עליו חסות. התקשורת התחילה להתעניין בשחקן הקטן עם השיער המצחיק והדביקה לו את הכינויים "זולאדונה" ו"מראזולה". "זוליטו ענק", הצהיר יום אחד מראדונה, שאגב חולק עם זולה את אותו גובה מינימלי של 168 ס"מ, אחרי שהילד התבונן במאסטרו בועט כדורים למרחק של 30 מטר שמעצמת הסיבוב היו חוזרים אליו, ואז חיקה אותו בהצלחה רבה.
מראדונה עם קרלוס טבס. "זוליטו ענק". צילום: אי-פי
המעבר לפארמה והכישלון בנבחרת
90/91 היתה העונה האחרונה של דייגו בנאפולי, בה עסק בעיקר בהרצת שורות ופיזור צאצאים ברחבי המגף. חילופי המשמרות נראו טבעיים, זולה ביצע מעבר חד למדי משחקן ספסל ליורש של אולי הכדורגלן הגדול בכל הזמנים. קלאודיו ראניירי נתן לו את החולצה מספר 10 ובנה סביבו את הקבוצה שכללה גם קארקה ואלמאו, זולה נתן 24 שערים בשתי עונות והפך לאליל החדש בדרום, אבל המועדון התחיל להתמוטט פיננסית. ב-93' זולה עבר לפארמה של נביו סקאלה, אז הכוח העולה של הכדורגל האיטלקי, העביר שם שלוש עונות בהן כבש 47 שערי ליגה אבל לא היה מאושר. האווירה הקרירה בצפון לא התאימה לאיש מסרדיניה, מה גם שפארמה זללה כל תואר אפשרי אבל לא הצליחה לזכות באליפות. הלחץ בטארדיני גבר, במועדון החליטו ב-96 שאת החוד יובילו קרספו וקייזה.
 
והיה גם מונדיאל 94, הקיץ המקולל של זולה. לפני הטורניר, באיטליה התנהל פסטיבל שלם אם הנבחרת צריכה לשחק עם זולה או לא, אריגו סאקי החליט שלא לתת לו אפילו דקה אחת בבית המוקדם. בשמינית הגמר מול ניגריה, כשאיטליה מפגרת, הוא החליט לזרוק אותו למערכה, כשהוא נמצא תחת זכוכית מגדלת של מדינה אחוזת טרוף. זולה לא עמד בלחץ והורחק אחרי 10 דקות עם עבירה גסה, ובכך הסתכמו טורנירי גביע העולם של אחד מהשחקנים המוכשרים שגדלו בארץ המגף. איטליה המשיכה לגמר עם כדורגל מגעיל, הרזומה של זולה הוכתם.
 
ביורו 96 זולה שוב סובל ב'סקוואדרה אזורה', שלשם שינוי הציגה כדורגל חיובי, עם פנדל מוחמץ מול גרמניה שעולה לאיטלקים באובדן הכרטיס לרבע הגמר. זוליטו נשחט בתקשורת וגמר עם הנבחרת, אבל הפעם לפחות לקח את סאקי איתו. יחד עם מאנצ'יני, ויאלי וסניורי הוא השלים דור של שחקנים גדולים שנכשלו כולם במדים הלאומיים. באיטליה הסתפקו בבאג'יו אחד ועשרה שומרי ראש, המאמנים ההגנתיים לא מצאו להם מקום.
 
רוברטו באג'יו. גאון בודד שהצליח בנבחרת איטליה. צילום ארכיון
בית חם בצ'לסי
חודשיים אחר כך שילם קן בייטס מצ'לסי 8.2 מיליון דולר עבור קשר מזדקן בן 30 עם תווית של לוזר ופרצוף שלא צפוי למכור יותר מידי מרצ'נדייז. זולה לקח את האנגלית השבורה שלו ואת המשפחה וערק ללונדון, בשיא המתקפה הבריטית על ריבוי הזרים בפרמייר-ליג. קבוצות כמו צ'לסי ומידלסברו עלו לעיתים קרובות לכר הדשא ללא אף שחקן מקומי, באנגליה התפוצצו וכינו את צ'לסי, בה שיחקו גם ויאלי, קזיראגי  ודי מטאו כ"מחסן לחלקי חילוף איטלקיים".
 
הרבה דוגמניות באו והלכו בסטמפורד ברידג', אבל זולה תמיד היה טיפוס שונה, בלי משקפי שמש של גוטייה או חולצות נוזלות, סתם איש נחמד מסרדיניה עם אישה ושלושה ילדים, שדווקא לונדון החזירה לו את החמימות של הדרום. על המגרש הוא נתן לאוהדי צ'לסי רגעים נדירים של קסם שהפכו לשגרה, דייגו לבטח חייך מול המסך ועשה עוד שורה. בסיום העונה הראשונה באנגליה הוא נבחר לשחקן העונה, ושש שנים מאוחר יותר הוכתר לכדורגלן האהוד ביותר של צ'לסי בכל הזמנים, עם 4 גביעים ו-80 שערים, כולל שער ניצחון מול שטוטגרט בגמר גביע המחזיקות, 22 שניות אחרי שעלה מהספסל.
 
אליפות לא יצאה מזה אבל הגמד מסרדיניה מצא בית חם בסטמפורד ברידג' וגם התאחד לבסוף עם ראניירי, מאמנו בנאפולי. "בלונדון הם יודעים להעריך בחור מסרדיניה", אמר פעם, בלי טיפה של ציניות. בעונה האחרונה שלו הוא הרשית 16 פעם, לפני שהגעגועים לסרדיניה הכניעו אותו. לאחר לחץ הולך וגובר מצידה של קליארי, זולה הודיע שבגיל 37 הוא חוזר לאיטליה, ועוד לליגה השניה.
 
ג'יאנפרנקו זולה, נפרד מאוהדי צ'לסי. צילום: האתר הרשמי של צ'לסי
סגירת המעגל בקליארי
"זו לא היתה החלטה קלה לעזוב את צ'לסי", אמר זולה אחרי המעבר. "לונדון היתה טובה אליי, יכולתי לעזוב אותה רק לטובת סרדיניה. תמיד בער בי לחזור לשחק בבית שלי ובקבוצה שאהדתי כשהייתי נער". קליארי עלתה ליגה, והחיוך של זולה, שהפך לסמל המסחרי שלו, רחב העונה במיוחד. את פארמה הוא כבר ניצח, צ'לסי אולי בדרך לאליפות באנגליה, קליארי מצליחה בליגה ויש לה יתרון 1:2 על לאציו בשמינית הגמר של הגביע האיטלקי. המאמן דניאלה אריגוני טוען אמנם שהמטרה היחידה של המועדון היא להישאר בליגה, אבל כשמסביבו של זולה פורחים גם אנטוניו לנגלה, הבינלאומי מאורו אספוזיטו ודניאלה קונטי (בנו של שחקן העבר האגדי ברונו קונטי), האדומים-כחולים ממשיכים לחלום על כרטיס לא שגרתי לאירופה.
 
מלבד היכולת על המגרש, זולה הפך לדמות ציבורית בסרדיניה. כשטיפוסים כמו בקהאם או רונאלדו הם פרסומת מהלכת על שתיים, זולה מאפשר לחברות מסחריות מקומיות להשתמש בדמותו ללא תמורה, תורם לארגוני צדקה ומקדם ברחבי האי פרויקטים של המועדון, שהחליט שהוא רוצה להתבסס על ילידי סרדיניה. לונדון בחרה בו ובמדונה כשגרירים לקידום הצעת העיר לאירוח אולימפיאדת 2012, וב-1 בנובמבר הוא זכה לאות של כבוד מהשגרירות הבריטית ברומא כהוקרה לתרומתו לכדורגל האנגלי. באיטליה עקבו מקרוב והבינו שבלונדון כנראה באמת יודעים להעריך בחור מסרדיניה. 
 
זולה מקבל את אות הכבוד מהשגרירות הבריטית. צילום: אי-פי
טניס
תמונות
כדורגל ישראלי
כדורסל
כדורגל עולמי
עוד ספורט
לוח תוצאות
רכילות
תרבות ספורט
ווינר
יורוליג 2007
הערוץ האולימפי
  מדד הגולשים
ליברפול סירבה,...
                  28.93%
מאמן חדש? לבית"ר...
                  9.57%
הרומנים מתים...
                  9.31%
עוד...

זולה, חוגג עם דניאלה קונטי ניצחון על לאציו

קלאודיו ראניירי. שתי קדנציות עם זולה

רומן אברמוביץ'. "אז כמה על כל המועדון?"

ג'יאנפרנקו זולה. חזר כמנצח


כדורגל עולמי
מוריניו, סקולארי וביליץ' מבוקשים בסיטי  
פרגוסון מעדיף את ליברפול בגמר  
גרנט: לא רוצה שבניטס ידבר על השחקנים שלי  
עוד...