 |
/images/archive/gallery/218/425.jpg בנו אודריך מול דירק נוביצקי.
צילום: אי-פי  |
|
|
| סיפורו של בנו אודריך: מסלובניה ל-NBA, דרך מכבי ת"א |
|
| מה משותף לאולימפיה לובליאנה, מכבי ת"א וסן אנטוניו ספרס? התשובה: בנו אודריך, הרכז הסלובני שלא הרשים בת"א, ועכשיו רושם 5.7 נקודות ב-13 דקות משחק בערב ממוצע ב-NBA. בשיחה מטקסס הוא מספר על הבחירה המפתיעה בדראפט, העידוד מדייויד בלאט ברגעים הקשים והחוויות עם טים דאנקן. והיורוליג? מצטער, באמת שאין לו זמן לעקוב |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה, שליח מעריב לסלובניה
9/12/2004 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
סוף יוני 2004, הסיבוב הראשון בדראפט ה-NBA מסתיים . לשירותים של המדיסון סקוור גארדן נכנס אדם עצבני, מתייצב מול הקיר ויורה לאוויר בזעם: "זה הדראפט הכי גרוע אי פעם. הילדים האירופים המזורגגים האלה!". שלוש דקות קודם הסתכלו חלק מהעיתונאים אחד על השני בחוסר הבנה, אפילו במבוכה מסוימת. סן-אנטוניו, שסיימה עם המאזן השני בטיבו במערב, לקחה בתור רכז מחליף סלובני אלמוני יחסית. "במקום ה-27", הכריז דייויד סטרן, "סן-אנטוניו ספרס בוחרת בבנו אודריך".
השנתיים הראשונות של אודריך באירופה היו באולימפיה לובליאנה. הערב (21.10,
שידור ישיר בערוץ 1), שש שעות לפני שאודריך יעלה לשחק מול טרייסי מגריידי, יאו מינג ויוסטון רוקטס, מכבי ת"א תפגוש את לובליאנה בסלובניה. הנה הזדמנות להיזכר ברכז הביישן שעבר בקיץ 2002 מלובליאנה למכבי בגיל 20, אבל גם כשהמאמן דאז, דייויד בלאט, דיבר כל הזמן על הפוטנציאל שלו, אף אחד לא האמין.
"כשהספרס בחרו אותו, זה היה משעשע. לא ממש ידענו מי זה", מודה באק הארווי, המסקר את הקבוצה בסן-אנטוניו אקספרסניוז. "מצד שני, גם על טוני פארקר ומאנו ג'ינובילי לא ידענו כלום, ופתאום זה היה 'וואו, הם טובים!'".
לא הבנתם את הפרינציפ, אחרי כל-כך הרבה שחקנים בינלאומיים?
"המאמן של הספרס, גרג פופוביץ', אוהב אירופים. יש לו ולג'נרל-מנג'ר, אר.סי ביופורד, קשרים חזקים באירופה, הם אוהבים לטייל שם הרבה, להכיר אנשים. הם הכירו את המאמן הסלובני של אודריך, נבן ספאחיה, והוא למעשה שיווק את בנו לספרס".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אודריך במדי מכבי, מול לובליאנה. צילום: אתר היורוליג
|
|
|
 |
|
 |
|
הפרוייקט של בלאט
|
|
|
 |
|
|
|
כשבלאט הביא את אודריך ליד-אליהו ונתן לו את המפתחות, הוא טען בתוקף שלרכז יש פוטנציאל להגיע ל-NBA. האוהדים, מצידם, לחצו לשתף את יותם הלפרין. אודריך סבל מפציעה בקרסול, ונעלם מהאזור בסוף העונה. רק שהתוכניות לא ממש עבדו: קבוצתו הרוסית סראטוב התמוססה, נקע בקרסול השבית אותו לחודשיים, הוא עבר לאולימפיאקוס אבל לא שיחק בגלל שינוי פתאומי בחוק בוסמן, וסיים את העונה במשחקים בודדים בברייל מילאנו. גם כשהיה בגבס סיפר אודריך לכל מי שרצה לשמוע שהוא יגיע ל-NBA, ועם בוא הקיץ, הוא החליט לשכוח מהעונה הארורה.
"נכון, זה מצב שיכול להפיל אותך מנטלית", סיפר למעריב השבוע אודריך, לאחר אימון בוקר שגרתי של הספרס, "אבל לא נתתי לזה לשבור אותי. הייתי עסוק בלטפל בקרסול, אבל ידעתי שאני צריך לעבוד קשה והכל יחזור אלי. שכרתי מאמן כושר פרטי, התאמנתי חזק, הלכתי למחנה הקדםדראפט בשיקגו וקיבלתי שם את תואר ה-MVP. אחר-כך כבר לקחו אותי לאימונים אישיים באינדיאנה, וושינגטון, שיקאגו, טורונטו, שארלוט, יוסטון, סקרמנטו וסן-אנטוניו".
פופוביץ', מאמן הספרס הוותיק, שלקח כבר שתי אליפויות ומחזיק בקבוצה מאגר כישרון חובק עולם מצרפת, ארגנטינה וסלובניה, התרשם מהרכז הצעיר, זימן אותו לאימונים אישיים ולארוחת צהריים עם שחקנים נוספים, והשאר היסטוריה: בגיל 22, אודריך רושם 5.7 נקודות ב-13.2 דקות לערב, כרכז מחליף במועמדת ראשית לאליפות. ובכן, מסתבר שדייויד צדק.
"ישבתי וראיתי אותו במחנה בשיקאגו", מספר בלאט בחיוך ממקום מושבו בסנט-פטרסבורג, "היתה שם מלחמה, מחנה פשוט רצח, והוא נתן הצגות. ישבתי ביציע גאה, כי אנשים ידעו שהבאתי אותו בזמנו למכבי. אני עוקב אחריו כל יום באינטרנט, וכל-כך שמח בשבילו. בקיץ היו לי המון שיחות עם אנשים בספרס, שכל הזמן רצו מידע וחיזוקים לגביו. אני רואה אותו נשאר שם להרבה שנים. הוא ילד נהדר".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בלאט: "במחנה בשיקאגו הוא נתן הצגות". צילום: עדי אבישי
|
|
|
|
|
|
|
עוצר את אייברסון
|
|
|
|
|
|
|
בחזרה לאודריך. "הכל הולך טוב בסןאנטוניו, בינתיים", הוא מספר על חוויותיו אצל דוד סמי. "החבר'ה בקבוצה נחמדים ועוזרים לי. באמת שלא היה לי מושג איך זה יהיה, רציתי רק ללכת ולעשות את העבודה כמו שאני יודע. חשבתי שסקרמנטו או אינדיאנה יבחרו בי, ואז כשהספרס לקחו אותי הייתי מאוד נרגש. זו באמת קבוצה גדולה. מצד אחד זה חלום שהתגשם, מצד שני תמיד ידעתי שיש לי את הצ'אנס להגיע לשם".
פתאום אתה צריך למסור לשחקנים שראית בטלוויזיה.
"תמיד חלמתי לשחק עם אנשים כמו דאנקן, ג'ינובילי. כשהגעתי ההרגשה היתה קצת מוזרה, הסתכלתי עליהם כמשהו מיוחד. טים דאנקן, אין מלים להגיד עליו. הוא עוזר לכולם, מדבר איתנו, מתקן אם אנחנו עושים טעויות. בנאדם מדהים ושחקן מדהים, וכמובן, כשאתה נותן לו את הכדור, סביר להניח שזה ייגמר בסל".
גם המאמן שלו, שחשק לזמן מסוים בשרונאס יאסיקביצ'וס אבל חשש מתדמית הטראבל-מייקר שלו, מבסוט ממה שיש. "בנו נמצא במצב שבו היה פארקר לפני כמה שנים. לוקח לו קצת זמן להבין איפה טימי רוצה את הכדור, מה ברנט בארי עושה, איפה צריך לשלוח את הכדורים למאנו", סיפר פופוביץ' לעיתונות המקומית. "הביטחון שלו הולך וגדל, למרות שהוא בחיסרון גדול כי הוא לא שיחק מעולם נגד השחקנים שהוא פוגש, ואין לו מושג קלוש מה הולכים לעשות נגדו. הוא מקסימום ראה אותם בטלוויזיה".
חיסרון? לא בטוח. "רוב הזמן, רכזים אמריקנים ב-NBA לא ממש מכבדים את מי שהם לא מכירים", מספר הארווי מהאקספרס-ניוז. "כשפארקר שיחק בפעמים הראשונות נגד גארי פייטון, אז פייטון התעצבן ממה שפארקר עשה לו. הוא חשב שאירופים לא אמורים לעשות דברים כאלה. לא מזמן אודריך שמר על אלן אייברסון, וגם אז, אייברסון נראה די מבולבל".
בכלל, הכדורסל של פופוביץ' בספרס הרבה יותר אירופי מאמריקני. "באליפות של 1999 הספרס פשוט דחפו כדורים פנימה לדאנקן ורובינסון", אומר הארווי. "בקבוצה הנוכחית זה משחק של כמה שיותר מסירות, למצוא את האיש הפנוי. לא ממש מזכיר כדורסל NBA מסורתי". לאודריך זה מתאים: "בשיטה הזו, ברור שהיה לי יותר קל להשתלב".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פופוביץ' עם ג'ינובילי. הכדורסל שלו הרבה יותר אירופי מאמריקני. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
"מכבי? כמה נגמר?"
|
|
|
|
|
|
|
ועכשיו , בלו"ז מטורף של 82 משחקים, בנו הופתע לשמוע שיש משחק בין מכבי ת"א ללובליאנה. "כמה נגמר?
"לא נגמר, המשחק היום.
"באמת? תראה, יש לנו כל-כך הרבה עומס ומשחקים, שאין לי זמן לעקוב אחרי היורוליג אפילו באינטרנט".
אז בעד מי אתה הערב?
"האמת, לא ממש אכפת לי. נהניתי בלובליאנה, נהניתי מאוד גם במכבי. בלאט איש ענק, למדתי ממנו המון, אפשר לדבר איתו על הכל. גם כשהגעתי לארה"ב למחנות לפני חצי שנה, אז ברגעים הקשים, כשלא ממש האמנתי בעצמי, דייויד דיבר איתי ודחף אותי קדימה. את מכבי תמיד אזכור לטובה. הם היו הקבוצה הראשונה שלי מחוץ לסלובניה, הם נתנו לי במה, הם תמכו בי, זה אירגון אדיר ברמה הכי גבוהה שיש".
ובהשוואה לסן-אנטוניו?
"כאן הכל פשוט יותר גדול. יש טיסות כל יום, הכל עולה הרבה יותר כסף".
"אני מסתכל אחורה", מסכם בלאט, "על הקבוצה שהיתה לנו במכבי ת"א באותה עונה. וויצ'יץ', מרקוס גורי, קווינסי לואיס, בלות'נטל, אודריך. אני רואה איך הם התפתחו מאז, ושואל את עצמי איפה היינו היום, אם היו נותנים לשחקנים האלה, כמו שתיכננו במקור, להתפתח מעבר לשנה אחת. זה רק מחזק את מה שחשבתי אז על הפוטנציאל שלהם, רק שלפעמים דברים לוקחים קצת יותר זמן. ובישראל אין זמן".
|
|
|
|
|
|
|  | | "נהניתי בלובליאנה, נהניתי מאוד גם במכבי". צילום: עדי אבישי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
