 |
/images/archive/gallery/179/604.jpg קובי בראיינט.
צילום: רויטרס  |
|
|
| פיצוץ אישיות בעיר המלאכים: מלחמת שאק בקובי |
|
| מאז יולי שאקיל אוניל מחכה לזה: הערב הוא חוזר ללוס-אנג'לס כדי לפגוש שותף ויריב, חבר לשושלת אליפויות ואקס שנוא, האיש שלא רצה אותו בלייקרס והאגו הכי גדול חוץ משלו עצמו: קובי בראיינט |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
23/12/2004 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
קובי אוז הוציא לאחרונה דיסק שירים שתמציתו "אני לבד, אני בודד, אין לי אהבה". בצד השני של העולם, יושב לו קובי אחר, בראיינט, ואם היה לו זמן פנוי, היה מוציא דיסק, שתמציתו "אני לבד, אני בודד, אין לי קבוצה". כלומר, יש שם שחקנים, פיזית, חלקם אפילו די מוכשרים או יהיו כאלה, אבל בטווח הקצר, אין סביב קובי איש גדול שימשוך הגנה, שחקני היכל תהילה שישמשו לו כמורי דרך. יש אור זרקורים, האור מתמקד בו, והוא, מה לעשות, לבד.
עד הקיץ האחרון היו קובי בראיינט ושאקיל אוניל הצמד הגדול ב-NBA, אולי אחד הגדולים בהיסטוריה, והביאו שלוש אליפויות וגמר תחת פיל ג' קסון. רק שאהבה גדולה, גם כשנראתה כביכול במחמאות שחילקו זה
לזה, לא היתה שם, כנראה, מעולם. באמצע יולי פורקה החבילה: ג'קסון עזב, שאקיל אוניל הועבר למיאמי, ובשבת (22.00), לראשונה בקריירה שלהם ובהנחה שהפציעה הקלה בשוק לא תפריע לשאק, יפגשו שני האגואים הגדולים ב-NBA, ואולי בספורט העולמי, זה את זה.
"זה יהיה המשחק הנצפה ביותר בהיסטוריה", טען שאק. אמנם גם באותו יום, ערב חג המולד, תהיה למשחק בסטייפלס-סנטר תחרות קשה - המפגש הראשון בין אינדיאנה לדטרויט מאז מהומות נובמבר - אבל קשה להאמין שיהיה מישהו עם מסך טלוויזיה זמין (וכרגע לא כמונו, המצורעים מארץ הקודש) שלא ידליק אותו. מספר 8 בצהוב יחדור וילהטט, מספר 32 באדוםשחור יעמוד מתחת לסל, משחר לטרף.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שאקיל אוניל. "זה יהיה המשחק הנצפה בהיסטוריה". צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
 |
|
"קובי הוא הקורבט, אני קיר לבנים"
|
|
|
 |
|
|
|
"אתם יודעים מה קורה כשמכונית קורבט נכנסת בקיר לבנים?", שאל שאק ביום שני. "קובי הוא הקורבט, אני קיר הלבנים. אתם יודעים מה הולך לקרות". (קובי הגיב: "אני יותר כמו שילוב בין קורבט להאמר") ההצהרה הזו היתה רק האחרונה בשרשרת. בראיון למגזין 'סלאם' בקיץ הביע שאק ספק ביכולתו של קובי להביא את הלייקרס להישגים. "המערב הוא וווו-אייייי השנה. יש חבר'ה שחושבים שהם יעשו ככה וככה, אבל הם עוד עלולים לא להגיע לפלייאוף".
אכן , וווו-איייי. הלייקרס נאבקים כרגע על מקום בפלייאוף, אין אצלם משחק אחד בטוח. ההיט מובילים את המזרח בפער גדול, כשהם מנצלים את ההשעיות של אינדיאנה והגימגום של דטרויט. הלייקרס בנו סביב בראיינט קבוצה לטווח ארוך יותר. ההגנה שלה לוחצת סביר לעתים אבל מחוררת למדי במשחק עומד ומדורגת אחרונה בליגה בחטיפות, כפי שאפשר היה לחזות עם עזיבת שאק ומאלון מתחת לסל ועלוקות משובחות כדרק פישר וריק פוקס. גם היציבות לא משהו. פרט ללמאר אודום, אין אף אחד שמחתים כרטיס כל יום.
במיאמי שאק משחק בינתיים רוב הזמן כמעט בניוטרל. כשצריכים אותו הוא עדיין מסוגל לנפק 40 נקודות בערב, אבל כרגע האיש הגדול, שגם ככה מתחיל להתאמץ כל עונה בערך במרס, מתרכז בלהפוך את האחרים סביבו לטובים יותר. והאחרים למדו לנצל את כישורי המסירה שלו לחיתוכים וחדירות לסל, ולשלשות חופשיות. עמדות הפורוורד עדיין טעונות שיפור, אבל כרגע, הכל סבבה.
בעוד שאק דואג להשאיר את האש בוערת ("שחקנים גדולים משחקים קבוצתי, ואתם יודעים מי לא", אמר לאחרונה), דווקא קובי ניסה להפוך מפויס יותר, ואף ביקש להתנצל בפני שאק על שעירב אותו בפרשת האונס, כשאמר לחוקרים ש"היה צריך לנהוג כמוהו ולשלם לנשים דמי שתיקה". שאק העדיף להישאר ברוגז. "זה סוג האדם שהוא", הגיב. מחרתיים, הכל יונח בצד. קובי ושאק יסתכלו אחד לשני בעיניים ולראשונה בקריירה, יעלו למגרש, ששאק אמר ש"נבנה עבורו", עם מטרות שונות. מלחמת הכוכבים, שפעם עוד התנהלה בגבולות הגזרה של לוס-אנג'לס, מבטיחה הפעם להיות מלחמה אמיתית.
|
|
|
|
|
|
|  | | בראיינט. "אני יותר כמו שילוב בין האמר לקורבט". צילום: אי-פי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
