 |
/images/archive/gallery/136/534.jpg רוז'ה פדרר.
צילום: רויטרס  |
|
|
| פדרר: "כבוד עבורי להיבחר לספורטאי השנה גם בישראל" |
|
| לינט פדרר, אמו של ספורטאי השנה 2004, מספרת למעריב איך גידלה את הטניסאי הטוב בתבל: "הוא היה אוכל הרבה נקניקיות" |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
מיקי שגיא
26/12/2004 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
אחרי בחירתו
של רוז'ה פדרר לספורטאי השנה של מעריב ושל NRG מעריב, ואחרי כל המחמאות שנכתבו עליו, התברר שהדבר היחיד שיותר קשה מלנצח אותו, הוא להגיע אליו.
פדרר אמנם הגיע להישגים נפלאים ב-2004 ללא מאמן, סוכן רשמי, מנג'ר, עוזר אישי, שומר ראש, טבח או נהג, אבל גם לבד הוא רמס את הסבב ופתח שלטון יחיד. בעצם, לא ממש לבד. אחרי ניצחונות, הוא לעולם לא שוכח להודות על התמיכה של חברתו מירקה וורינץ', משפחתו ובעיקר אמא לינט.
בעיירה בוטמינגן, הסמוכה לבאזל, מתגוררת האמא של שחקן הטניס מספר 1 בעולם. רוז'ה מביא לה כמעט כל שני וחמישי גביע, וכנראה שמגיע לה. היא לבד עומדת בראש הארגון הנקרא רוז'ה פדרר ומשמשת כאחראית על לוח השנה שלו, הרישום לטורנירים, משחקי ראווה וכל השאר. הגברת פדרר לא ממש נפלה מהכסא לשמוע שגם בישראל נבחר בנה לספורטאי השנה של מעריב: "אני מקבלת כל-כך הרבה שיחות מכל מיני מקומות בעולם, שהתרגלתי לזה. כמה שיחות כאלה היו? הפסקתי לספור. התקשרו אלינו מאוסטרליה, בריטניה, צרפת, בלגיה, עיתונים ורשתות רדיו וטלוויזיה כמעט מכל אירופה".
שלחנו, דרך לינט, מספר שאלות לפדרר עצמו, והוא מסר בדואר אלקטרוני את התייחסותו לבחירתו על ידי מעריב: "זה כבוד גדול בשבילי להיבחר לספורטאי השנה גם בישראל. זו היתה שנה מצויינת עבורי, ולקבל את כל ההכרה הבינלאומית הזו רק גורמת לי להבין עוד יותר מה שהצלחתי להשיג. אני רוצה להודות על הבחירה". לשאלה האם בכוונתו להגיע מתישהו בעתיד לישראל, השיב פדרר: "אני אשמח. באופן כללי אני נהנה בסבב לבקר במדינות ותרבויות שונות. אני גם מאמין באלוהים ואשמח לבקר בישראל יום אחד".
פדרר, שנכנס לתודעה כשהדהים את פיט סמפראס בווימבלדון 2001, אמר לאחרונה: "המטרה שלי כרגע היא להישאר ברמה הזאת ולזכות בכמה שיותר טורנירים כל עוד אפשר". על העליונות הברורה שלו בסבב אמר: "קיבלתי ביטחון אחרי שניצחתי שחקנים מולם היה לי מאזן שלילי. איך אני מסתדר עם ההגשה של רודיק? קוסמים לא חושפים סודות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
"אשמח לבקר בישראל יום אחד", רוז'ה פדרר. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
 |
|
 |
|
לינט: "אני נוסעת לטורנירים לבד, בעלי עצבני"
|
|
|
 |
|
|
|
אגב, לא הרבה יודעים, אבל פדרר היה שחקן כדורגל מצוין בצעירותו, ושיחק כחלוץ. האוהד השרוף של באזל (ומחוץ לשוייץ, רומא), עיר הולדתו, והמעריץ של זידאן וטוטי, הכריע רק בגיל 13 לעזוב את הכדורגל ולהתמקד בטניס. לינט מספרת בראיון מיוחד למעריב: "אני ובעלי רוברט באים מתחום הרוקחות, אבל רוז'ה כל-כך אהב ספורט כילד, זה היה מדהים. הוא גם שיחק פינג-פונג וכדורסל. בסוף הוא החליט על טניס, במקום כדורגל, כשגילה שהוא בין 3 הטובים במדינה לגילו".
כאמא, את מתגעגעת לילד שכל השנה מסתובב בעולם רחוק מהבית?
"כבר בגיל 14 רוז'ה עזב את הבית לטובת אקדמיית טניס בשוייץ, אז התרגלנו לכך שהוא רחוק. ברור שהייתי רוצה אותו יותר זמן בבית, אבל התרגלנו".
איך את עוקבת אחרי משחקיו?
"כשהוא בטורניר גדול אני משתדלת לנסוע, אבל לצערי זה לבד כי בעלי מוכן לראות רק בטלוויזיה, הוא עצבני כשרוז'ה משחק. אם לא, אז בטלוויזיה, אבל אני לא בודקת תוצאות באינטרנט ב-2 בבוקר".
רוז'ה לפחות מביא לך מזכרות?
"כשהוא היה בנוער כן, עכשיו כבר לא".
היית רוצה משהו מישראל?
"כן, למה לא. אבל הוא לא היה שם כשחקן נוער או בוגרים. אני זוכרת רק שהוא שיחק באיזה גמר זוגות בנוער מול איזה ישראלי, רם משהו".
כאמא של מספר 1 בעולם, אפשר רק לדעת מה נתת לרוז'ה לאכול כשהיה קטן?
"רוז'ה, כמו כל ילד, אהב לאכול הרבה ג'אנק פוד ודברים מתוקים. ככל שהוא גדל הוא הבין שכספורטאי הוא צריך לאכול בריא. כשהיה קטן הוא היה אוכל הרבה הרבה נקניקיות. עד היום הוא מת על זה".
ומי שרוצה לנסות, חוץ מנקניקיות, יכול גם לקחת בתיק, כמו פדרר, בובת טוויטי, שאמורה להביא מזל. כנראה שזה עובד.
בשנה הבאה: טורניר נוסף של 25 אלף דולר בארץ - לזכר אנדה זימנד
|
|
|
|
|
|
|  | | "בסוף החליט על טניס, במקום כדורגל", פדרר. צילום: אי-פי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
