ספורט NRG - פרה קדושה

ראשי > ספורט > קול העם > כתבה

פרה קדושה

הגולש אברהם שרון על דרור קשטן, איש הגון וישר כסרגל, אבל ההתנהלות שלו מקוממת

דפדף בספורט

אברהם שרון
26/12/2004 10:09

דרור קשטן הוא מאמן בכיר, אולי הטוב שבמאמני הכדורגל בישראל. הוא אייקון, הוא צלמית, הוא עגל זהב, הוא פרה חולבת. הפועל ת"א שילמה לו במשך שנים סכומי כסף עצומים, אסטרונומיים; מחירים של כוכבי-לכת רחוקים - של הגדולים במאורות הענף.

אפשר להתווכח אם הוא אכן "שווה כל גרוש". אפשר להתווכח אם נכון לראות את הסכומים הבלתי-ייאמנו שהוא תובע ממעסיקיו בהקשר כלכלי פשוט, טהור כביכול, של מה שמכונה "חוקי ההיצע והביקוש". מישהו מבקש משהו. מישהו מציע משהו. מתפשרים – אם מתגלע ויכוח – משלמים. סוף טוב, הכל טוב. מה הבעיה? לכאורה, זה נכון. לכאורה, אין בכך שום פסול.

אלא שהנזק שגורם דרור קשטן לכדורגל הישראלי (גם אם הוא אינו מודע לכך) בסכומי הכסף שבהם הוא אומד את מחיר עלות השירות שהוא מציע ואותם דורש ממעסיקיו הוא בכך, שמה שנראה בעיניו כדרישה סבירה, לגיטימית, מתחיל להיראות בעיני עמיתים – מן הסתם קנאים צרי עין – כהפקעת מחיר. אין מקום לסדרי-גודל כספיים כאלה בענף היבש הקרוי הכדורגל הישראלי. אין מאמן ששווה מאות אלפי דולרים לעונה.

הרף הגבוה שמציב קשטן בקובעו את תו המחיר של שירותיו מניע גם מאמנים זוטרים ליישר קו, גם אם נמוך הרבה יותר, על-פי גובה הרף שלו. הסכומים הדמיוניים שלו מזעזעים את שוק המאמנים. השוק הזה מתחיל להתפרע ולהסתחרר בדרישות בלתי אפשריות. הנהלות הקבוצות לחוצות. מאמן הולך ומאמן בא, כי המשחק הפכפך, נזיל, בוגדני, אכזר. לא אחת, חייו של מאמן בליגת העל קצרים כחייו המרפרפים של פרפר. היום הוא עובד, מחר – בספק. אין מאמן שחרב הפיטורין אינה מרחפת מעל ראשו. אין מי שראשו אינו עלול להיערף אם הוא לא "יספק את הסחורה", כמצופה ממנו. גם קשטן, אפילו קשטן. אולי זו אחת הסיבות לתביעה המופלגת, אשר היסוד והמניע לה הוא החשש כי התקופה שבה יוכל "לדפוק קופה" עלולה להיות קצרה, קצרה מאוד. אפילו אם השם שלך חם וטוב.

המאמן היסודי והקפדן הזה, שתקן מדופלם (עם קבלות חתומות, מתויקות מן הסתם בסדר

עילאי, על שתיקתו) מופת של מקצועיות, יושר והגינות (מה שמגיע - מגיע) חש על בשרו כי גם הוא, בכיר, מוערך ומורם מעם ככל שהנו, אינו חסין מפיטורין. מבקשי נפשו עלולים לבקש גם את ראשו, אם וכאשר יכשל.

מי שהניח ושיער כי קשטן לא יישב בבית בחיבוק ידיים ובאפס מעשה ויסתפק לאורך זמן בקפה, בקרואסון ובעיתון (בבית-הקפה הרמת-השרוני, שבו הוא נוהג לפתוח את הבקרים שלו, גם בעיצומה של עונה לחוצה ותובענית) וייענה להצעת אימון בסכום נמוך בהרבה מזה שתמורתו אימן בעונה שעברה את הפועל ת"א, התבדה. קשטן הוכיח שהוא ניחן בכוח, ביכולת ובכישורים לכפות על המציאות – גם בתנאי שוק קשים – את עקרונות הברזל שלו. הוא הוכיח שהוא מסוגל לאכוף על מעסיקיו את תנאי הסף שהוא קובע לעצמו. עובדה. זה עתה התמנה למאמנה של הפועל פ"ת, בתנאים - בהנחה שמה שפורסם נכון - שבוודאי גורמים לעמיתיו להוריק, להכחיל או להצהיב מקנאה.

אלא שבהצלחתו של קשטן טמונים זרעי הפורענות וההשחתה של הענף. אין מצב שקבוצות יוכלו לשלם למאמנים מאות אלפי שקלים בעונה – אף לא בשתי עונות. משהו לא נכון, לא מאוזן, קורה בקשר שבין איבריה של המשוואה "היצע -ביקוש" כאשר מדובר בדרור קשטן. אולי זו ההילה המבהילה שלו. אולי זה האשראי הכמעט בלתי מוגבל שהוא נהנה ממנו. אולי זו משום שגם כיום, עדיין, הוא נחשב ונתפס כ'פרה קדושה'. בדרור לא נוגעים. לכל היותר, רומזים לו בעדינות ואם הוא לא נרמז, מעבים טיפה את הרמז, אבל לא יותר. דרור לעולם לא ייכשל. לכל היותר הוא לא יצליח. לעולם, כמדומה, הוא יימדד ב'פעימות הדופק האחר', כלשונה של המשוררת. מה שנכון ותקף לגבי עמיתיו לעולם לא יחול עליו. אולי משום כך קשטן, רק הוא, מסוגל לדרוש בקור רוח מקפיא ולקבל, ללא ניד עפעף כמעט כל סכום שהוא ינקוב בו.

קשטן הוא איש הגון וישר כסרגל אבל באופן ההתנהלות שלו יש משהו מקומם. משהו שמתחיל - פרדוכסלית - להוציא שם רע גם לכל הטוב הרב שבו. משהו שגורם נזק לענף בכלל ולכל אחד מעליו בפרט.


	על המדור


	ממדור "קול העם" נותן לכם הגולשים במה להיות הפרשנים וכותבי הדעות על כל דבר שמעניין אתכם בעולם הספורט. אם משהו כואב לכם, אם אתם יודעים איך הקבוצה היתה צריך לשחק ומה היו הטעויות של המאמן, אם אתם סתם רוצים לשבח מישהו שמגיע לו, שלחו אלינו טור שאורכו אינו עולה על 200 מילה, ובכל יום נפרסם את הטור הנבחר, בכפוף לשיקולי מערכת הספורט של NRG. ניתן לצרף גם תמונה של הכותב, שתתפרסם יחד עם שמו. הכתובת למשלוח טורים: peoplevoice@maariv.co.il