 |
/images/archive/gallery/205/394.jpg ניר דוידוביץ מציל פנדל מול קפריסין.
צילום: אי-פי  |
|
|
| טיל לחיבורים: המחקר המקיף על הפנדל המושלם |
|
| התעלומה הזו מעסיקה כבר 30 שנה את פרופ' מיכאל בר-אלי: מהי בעיטת ה-11 המושלמת? לשם כך בדק החוקר הוותיק יותר מ-300 פנדלים מהארץ ומהעולם, במטרה למצוא את השיקולים הפיזיקליים והפסיכולוגיים העומדים בפני הבועט והשוער. המסקנה החותכת: אין סיכוי לעצור כדור שנשלח בעוצמה בדיוק לפינה העליונה של השער. פשוט מאוד, לא? |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
אורי בינדר
5/1/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
מהכורסה, עם הפיצוחים והקולה, זה תמיד נראה כל-כך פשוט: כדורגלן עומד במרחק 11 מטרים מול שער של שבעה מטרים, ומולו רק שוער. אז למה, שואלים עד היום אוהדי איטליה כשדמעה מאיימת לבצבצץ מעיניהם, למה החטיא רוברטו באג'יו הגדול את הפנדל מול ברזיל בגמר המונדיאל של 1994?
באג'יו, למרבה הצער או השמחה (תלוי איזה אוהדים שואלים) אינו לבד.
הוא חלק מרשימה נוצצת של כוכבים (מישהו אמר דיוויד בקהאם? ) שהחטיאו פנדלים גורליים. בימים אלה מתפרסם מחקר שבא בדיוק לחקור את סיבת הכשלונות המתמשכים הללו. המושיע הפוטנציאלי של המחמיצים הוא פרופסור ישראלי כסוף שיער לפסיכולוגיה בשם מיכאל בר-אלי, שהחליט להיכנס לנבכי תורת הפנדלים ויצא משם עם כמה תובנות ומסקנה חותכת אחת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
רוברטו באג'יו, חלק מרשימה נוצצת של מחטיאי פנדלים. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
הכל התחיל בניסקנס
|
|
|
 |
|
|
|
אהבתו של פרופ' בר-אלי לכדורגל ולכדורסל הביאה אותו לנושאים שבארץ לא התקרבו לאקדמיה. בחדרו מרוכזים נתונים על הפנדלים שנבעטו בגביע העולמי, באליפויות אירופה וגם בישראל. למחקר שלו בנושא שותפות פרופ' אילנה ריטוב מהאוניברסיטה העברית ושתי סטודנטיות מאוניברסיטת בן-גוריון, גלית שיין ויעל קידר-לוין.
בעקבות המחקר בנה הפרופסור טבלה המורכבת ממלבנים קטנים, אותיות לועזיות ומספרים, הנראית לרוב האנשים כסינית. למעשה, הטבלה המשונה מחלקת את השער לעשרות חלקים קטנים, והיא חלק ממחקר אקדמי שבו מעורבות סטטיסטיקה, פסיכולוגיה, פיזיקה עם תסכול של אוהד מן היישוב.
"בגמר הגביע העולמי של שנת 1974 נקבע פנדל לזכות נבחרת הולנד", מפליג פרופסור בר-אלי בזכרונותיו לעבר אחד הרגעים הלא שגרתיים שהובילו אותו לחקור את הנושא. "ההולנדי יוהן ניסקנס בעט בעוצמה למרכז השער והכניע את השוער הגרמני ספ מאייר. אחרי אותה בעיטה מפורסמת היתה תקופה שהרבה בועטים העדיפו את הבעיטה החזקה למרכז השער, מתוך הנחה שהשוערים מעדיפים להמר על פינה ולא להישאר תקועים במרכז השער".
30 שנה אחרי ניסקנס מאמין בר-אלי שיש לו תשובה מדעית לביצוע הפנדל המושלם. האם אכן בעיטה למרכז השער היא הפיתרון הבדוק להכנעת השער?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בקהאם לפני הפנדל מול פורטוגל. ממש לא הפנדל המושלם. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
שוער קופץ מראש
|
|
|
|
|
|
|
במסגרת המחקר פגש בר-אלי את צביקה פרידמן מנתניה, שהיה מהנדס בפרויקט מטוס "הלביא" שנסגר, ובהמשך הפך לצייד כשרונות של נבחרת ארצות-הברית בכדורגל. "פרידמן סיפר לי שהוא ניתח פנדלים, לאחר שחילק את השער בחלוקה מקורית משלו", מספר בר-אלי. "הוא מצא שמתוך 42 פנדלים שנבעטו במונדיאל ב-1986, 20 נבעטו למרכז השער ו-50 אחוז מהבעיטות נבעטו במלבן של שני מטרים ממרכז השער. מתברר שבועטי פנדלים רבים חוששים לבעוט ממש לפינת השער".
הבסיס למחקר היה התנהגות השוערים, שדרכה נבדקה דרך קבלת ההחלטות של הבועטים. "השאלה הראשונה היתה האם הם קופצים יותר מדי? והאם על השוער לקפוץ לפינה בזמן ביצוע הבעיטה?".
הצוות של בר-אלי בדק 251 בעיטות 11 ממשחקים מהצמרת העולמי, שנערכו בשנים האחרונות, למשל הגמר של ליגת האלופות בין יובנטוס למילאן ובין באיירן מינכן לוולנסיה ואליפויות אירופה. בר-אלי: "גילינו שהתפלגות הבעיטות שונה מהתפלגות הקפיצות של השוערים. בעוד שהשוערים קפצו ב-95 אחוז מהבעיטות, 31 אחוז מהן הלכו למרכז השער".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ואן דר סאר הודף את הפנדל של מלברג השבדי. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
הנבואה נועדה לשוערים
|
|
|
|
|
|
|
מחקר אנגלי בנושא מצא שהשוערים הבולטים בפרמייר-ליג הם בעלי יכולת חיזוי מסוימת וקופצים לפינה מסוימת בצורה לא אקראית. יכולת החיזוי המוגבלת שלהם קשורה למומחיות שלהם כשוערים, אך הם אינם יכולים להסביר אותה. "השוערים לא הצליחו להצביע על אסטרטגיה ברורה ולהסביר מדוע בחרו לזנק למקום מסוים", מסביר בר-אלי. "התברר שהתנהגותם שונה במובהק מהימור, אבל היכולת לנבא להיכן יבעט הכדורגלן את הפנדל היא ממש מוגבלת".
בשלב זה פנו בר-אלי וצוותו לחקור את כיווני הבעיטה. הם גילו כי כיוון הבעיטה למרכז השער או לפינות אינו משפיע על סיכויי העצירה של השוער. לעומת זאת, כאשר בדקו את מימד הגובה, התגלתה מסקנה קריטית. "הסטייה מהמרכז אינה משפיעה על סיכויי ההבקעה או על סיכויי עצירת הכדור, אבל גובה הבעיטה קובע", קובע בר-אלי. "33 בעיטות מתוך ה-251 שנבדקו נבעטו לאזור הגבוה של השער - וכולן הובקעו! כלומר, בעיטה לגובה מקנה 100 אחוז סיכוי להבקיע, וזה מדהים".
לדברי בר-אלי, המחקר מוכיח שלשוערים אין סיכוי של ממש להגיע לפינות הגבוהות של השער: "95 אחוז מהשוערים קופצים לפינות הנמוכות בזמן פנדל, אז כל הבעיטות לפינות הגבוהות ייכנסו לשער ללא כל בעיה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אריאן רובן בועט נמוך וכובש מול שבדיה. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
הזנחה פסיכולוגית
|
|
|
|
|
|
|
בעקבות המסקנה הזו תוהה הפרופסור מדוע לא מלמדים את הכדורגלנים מגיל צעיר לבעוט לפינות הגבוהות של השער. מומחי כדורגל מגרמניה, טורקיה וסין שעימם שוחח בנושא, הסבירו לו שרוב הכדורגלנים פשוט חוששים לבעוט לפינות הגבוהות, בגלל הסיכון שבהחטאה. בר-אלי גילה שהמאמנים לא מקפידים לאמן את הפנדליסטים לכוון לעבר החיבורים, אלא מאפשרים להם לבעוט על-פי כשרונם. לדבריו, הכדורגלנים לא עוברים כל הכנה כדי להתמודד עם הלחץ של ביצוע הבעיטה הגורלית.
"הפסיכולוגיה גורסת שצריך לאמן היטב בועטי פנדל תחת לחץ כי הבעיטה תלויה בבועט ולא בשוער", הוא אומר. "גם בכדורסל מאמנים לזרוק קליעות עונשין תחת לחץ. בשנה שעברה ביקרתי בגרמניה ונסעתי למשחק גורלי של מינכן 1860. בדקות הסיום קיבלה הקבוצה פנדל לזכותה. אם הם היו מבקיעים, הם היו נשארים בליגה העליונה. כל השחקנים ברחו, ולבסוף אחד מהם בעט שטוח והחוצה".
הצוות של בר-אלי בדק במסגרת המחקר גם 60 פנדלים שנבעטו בישראל בעונת 2001-02. שוערי העבר יצחק ויסוקר, יוסי מזרחי, בוני גינזבורג ולופא קדוש דירגו את כל השוערים בישראל לפי איכותם, ו-21 השוערים הבולטים סיפרו אודות הבועט הטוב ביותר שהם מכירים. בהמשך התבקשו השוערים לסמן לאן ילכו עשרה פנדלים של אותו בועט. המסקנה: השוערים הבכירים בישראל דווקא מזהים כמעט במדויק את מימד הגובה (כלומר רוב הבועטים מכוונים נמוך גם אצלנו) אך טועים בחיזוי כיוון הבעיטה.
לפרופ' בר-אלי יש כמובן עצה מפתיעה לסיום: "אני יכול לסכם את המחקר בהמלצה לבועטי הפנדלים: לבעוט לחיבורים ולהתאמן על כך הרבה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ברוך דגו בועט שמאלה ומכניע את יובה. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
נמני: "מי שאומר שיש לו שיטה מדבר שטויות"
|
|
|
|
|
|
|
האם יש שיטה כלשהי בתוך המתח המתלווה לבעיטת 11? הנה חוות הדעת של בעלי המקצוע:
שביט אלימלך, שוער הפועל תל-אביב ונבחרת ישראל: "זה מאוד נתון לאותו רגע. זה עניין של הרגשה וכושר אישי. כאשר אתה בכושר, אתה מגיב יותר מהר. אין משהו מסוים שאני הולך עליו. תלוי יותר בבועט".
אסי רחמים, שוער מ.ס אשדוד: "אני משתדל לעקוב אחר הבעיטות האחרונות של אותו בועט הניצב מולי. אני מכיר היטב את הבעיות של הבועטים הבכירים בליגה שלנו. בנוסף לכך יש אינטואיציה רגעית העולה לי בראש. בסך הכל צריך הרבה מזל לזנק לפינה הנכונה. אם הבועט הוא טוב - אין לשוער מה לעשות".
אבי נמני, בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל, שני ברשימת מבקיעי הפנדלים של ישראל: "אצלי זה משתנה, וזה תלוי רק בי ולא בשוער. אין לי שיטה בטוחה להבקיע פנדל, ומי שאומר שיש לו שיטה - מדבר שטויות".
רמי אליהו, בועט הפנדלים בהפועל באר-שבע: "אני מחליט לאן אני בועט רק בריצה לכדור. אני מתסכל לשוער בעיניים, מחכה שהוא יזוז ובועט לפינה השנייה. אם השוער זז לפינה שאני בועט, אז אני בועט חזק כדי שהשוער לא יספיק להגיע".
עידן טל, בועט הפנדלים במכבי חיפה: "לפני הבעיטה אני מחליט לאן לבעוט, תוך כדי הנחת הכדור על הנקודה הלבנה. אם בעטתי שבועיים רצוף לאותה פינה, אני משנה אותה. יש הרבה פסיכולוגיה בפנדלים, ואני עובד על זה באימונים".
|
|
|
|
|
|
|  | | אסי רחמים: "אם הבועט הוא טוב - אין לשוער מה לעשות". צילום: עדי אבישי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
