ראשי > ספורט > כדורגל עולמי > כתבה
בארכיון האתר
הפרנק בעלייה: סיפורו של מאמן ברצלונה פרנק רייקארד
המאמן ההולנדי של בארסה ראה בשנה שעברה את המטפחות הלבנות, אבל כעת הוא מוביל את הקטאלונים לעונה מופלאה ולמקום הראשון בליגה הטובה בעולם
לכתבה הקודמת דפדף בספורט לכתבה הבאה
מיקי שגיא
6/1/2005 18:43
יש מאמן אחד בעולם שבחגיגות הסילבסטר, כשהרים את כוסית השמפניה עם משפחתו וקרוביו, היה מרוח על פניו חיוך רחב, גדול כמעט כמו זה של ז'וזה מוריניו. למאמן הזה קוראים פרנק רייקארד.
 
לרוע מזלו של מאמן ברצלונה, גם אחרי שנה מדהימה מבחינתו עם הקטאלונים – כולל סיבוב שני חלומי בעונה שעברה, סגנות אליפות, 28 ניצחונות ב-37 משחקים ב-2004 ופתיחה מדהימה של העונה הנוכחית עם מקום ראשון ביתרון עשר על האלופה ולנסיה וריאל מדריד - הוא נשאר בצילו של המאמן הפורטוגלי המתנשא שלקח את הצ'מפיונס עם פורטו ודורס את הפרמייר-ליג עם צ'לסי. אבל רייקארד, כמו רייקארד, לא מתרגש מכך שהוא לא מוזכר
כשדנים בקטגוריית המאמן הטוב בעולם, וממשיך לעשות את העבודה שלו בשקט וביעילות האופיינית לו. ממש בדרך שהבטיח כשהוצג במסיבת העיתונאים בקאמפ נואו עם הנשיא ז'ואן לאפורטה.
 
בספרד חשבו כל העת שאחרי טראומת לואיס ואן חאל, ההולנדי הבא שייתן הוראות לשחקנים ה'בלאוגראנאס' יהיה רונלד קומאן, הבלם ההולנדי האהוב שכיכב בעשור הקודם במועדון. אבל אייאקס השמיעה קולות של 'לא נשחרר את רונלד בקלות', ולאפורטה והמנהל הטכני סאנדרו רוסל הפתיעו את כולם כשהציגו לעולם דווקא את רייקארד, מאמן צעיר שלא ממש הרשים בניסיון הקצר שלו ברזומה, עם נבחרת הולנד וספרטה רוטרדאם (ירדה ליגה).
רייקארד והמועמד השני לאימון בארסה, קומאן. צילום: אי-פי-איי
בהתחלה: קשה, קשה
אם המינוי של רייקארד גרם להרמת גבה בתחילת הדרך בקאמפ נואו, אז לקראת אמצע העונה, בשלהי 2003, הגבות הורדו, הידיים נשלחו לכיסים לשליפת המטפחות הלבנות ובאיצטדיון של ברצלונה אלפי אוהדים הביעו את מחאתם בדרך האופיינית בספרד.
 
רייקארד גימגם במסיבות העיתונאים - ולא בגלל שנאלץ לדבר בספרדית. הוא לא הפסיק לשלוף תירוצים מוזרים אחרי התוצאות השליליות ("היו לנו יותר קרנות מליריבה", "היה לנו חוסר מזל, אם נמשיך כך ננצח יותר מאשר נפסיד") ואחרי הפסדים ביתיים ללה קורוניה (2:0) וריאל מדריד (2:1), והשפלות בחוץ מול מלאגה (5:1) וראסינג סנטאנדר (3:0), נראה היה כי שעותיו במועדון ספורות.
 
בארסה הגיעה לפגרת החורף של ינואר 2004 במקום ה-12, קרובה הרבה יותר לקו האדום מלצמרת, שם ראתה את ריאל מדריד השנואה במרחק 15 נקודות ממנה ומוליכה את הליגה. התקשורת הקטאלונית חזרה לדבר על קומאן או הארגנטינאי קרלוס ביאנקי כמועמדים לנחות בקאמפ נואו, וההימורים בשדרת לאס רמבלאס וביתר רחובות ברצלונה היפיפיה היו רק באיזה מחזור רייקארד יפוטר.
 
רייקארד, גימגם במסיבות העיתונאים. צילום: רויטרס
טיהור אתני בקטאלוניה
לאפורטה לא נכנע ללחצים, גיבה את המאמן ובינואר אף הביא לו את אדגר דווידס הבלתי נלאה. ההולנדי המעופף הדליק את חבריו וברצלונה פתחה ברצף מדהים של 17 משחקים ללא הפסד עד שבסים העונה היא כבר דורגה שניה, אפילו מעל הגלאקטיקוס ממדריד שלא רק איבדו את האליפות לוולנסיה, אלא גם ראו את הקטאלונים מחזיקים את הבטן מרוב עונג אחרי שעקפו אותם בפוטו פיניש.
 
אלא שגם שריקת הסיום לעונה לא עצרה את בארסה והקבוצה המלהיבה בעולם ביצעה מהפיכה בסגל בקיץ, שיפרה עוד יותר את המשחק שלה ופתחה את העונה החדשה בדריסה שמציבה אותה היום, על סף אמצע העונה, ביתרון דו ספרתי על הדולקות אחריה. ג'וספ ארטלס, פרשן העיתון 'אל מונדו דפורטיבו' מברצלונה, מסביר את המפתח לשינוי: "רייקארד הוכיח את הגדולה שלו כשלמרות הסיבוב השני הנפלא שלו בעונה שעברה, הוא ידע לעשות את השינויים הדרושים בקבוצה. הרבה מאמנים אחרים היו חיים על ההצלחה הגדולה של סיום אדיר במקום השני, מעל ריאל, ושומרים על הסגל הקיים. פרנק לא פחד לשנות, ניתח את הקבוצה וביצע את השינויים הדרושים. התוצאות לפנינו".
 
אכן, התוצאות לפנינו והתוצאות לא מדברות אורנג'. ברצלונה, שבעשור הקודם הפכה ל'הולנד הקטנה' עם מאמן כתום על הקווים וחצי נבחרת הולנד על המגרש, עברה 'טיהור אתני'. מיכאל רייזיחר, פיליפ קוקו, אדגר דווידס (למרות השינוי שהביא ואולי בגלל ההרחקות המרובות שלו), פטריק קלייברט ומארק אוברמרס קיבלו כרטיס טיסה כיוון אחד להולנד ורק ג'ובאני ואן ברונקהורסט היעיל הושאר. פתאום בארסה הפכה מהולנד הקטנה לבארסה הגדולה בחסות הכח הרב-לאומי שנחת כדי לעזור לרונאלדיניו: הקמרוני סמואל א'טו, הצרפתי ליודוביק ז'יולי, הפורטוגלי דקו, הברזילאים בלטי ואדמילסון והשבדי הנריק לארסון. אם זה לא מספיק, צריך להוסיף ללהקה את אנדרס אינייסטה, הכוכב המקומי הצעיר החדש, ואת לאונל מסי, היהלום הארגנטינאי החדש, רק בן 17, אבל כבר השחקן הכי צעיר בתולדות המועדון שמקבל חוזה ארוך טווח עם סעיף שחרור של 150 מיליון יורו, כמו שיש רק לרונאלדיניו.
 
רייקארד וא'טו, חלק מהכוח הרב-לאומי שהגיע לקטאלוניה. צילום: רויטרס
הגלאקטיקוס האמיתיים
"אלה הגלאקטיקוס האמיתיים, לא בקהאם, רונאלדו וזידאן", אומר לואיס מסקארו מהעיתון הקטאלוני 'ספורט' ומוסיף: "רייקארד הוכיח יכולת אבחון מצויינת כשהנחית בברצלונה את הרכש הדרוש. בלי לעשות הרבה רעש כמו פלורנטינו פרס וריאל מדריד, הוא הביא את השחקנים הטובים בעולם ועשה מברצלונה קבוצה שהיא תענוג לעיניים".
 
וברצלונה באמת תענוג. 42 נקודות מ-51 אפשריות, 82 אחוזי הצלחה והרבה יותר חשוב מזה, כדורגל איכותי. הצבע השולט הוא הבורדו-כחול ולא הלבן של ריאל, ולא פלא שאירופה מדברת על רונאלדיניו (שחקן השנה של פיפ"א), א'טו ודקו, ושחקני הבית, צ'אבי ופויול, ולא על ראול או גוטי. גם לא מפתיע בכלל שהמשחק המוליך את טבלת המשחקים הטובים בצ'מפיונס ליג הוא ברצלונה נגד מילאן (1:2 מאותו שער ניצחון נפלא של המאסטרו הברזילאי).
 
הקפטן קרלס פויול משבח את מאמנו: "רייקארד באמת הביא שינוי לקבוצה. הוא הרגיע אותנו כשהיינו לחוצים בעונה שעברה בגלל התוצאות השליליות וגרם למפנה. הוא בן אדם טוב ואנחנו מקווים לזכות בתואר כלשהו כדי לשמח אותו ואת הקהל הנפלא שלנו".
 
רונאלדיניו עם גביע שחקן השנה של פיפ"א. צילום: רויטרס
לאפורטה: "יש לי את המאמן הטוב בעולם"
ומה אומר המנצח של הלהקה בעצמו, רייקארד? "מוקדם מדי לערוך סיכומים. העונה עוד ארוכה ועוד לא זכינו בכלום. יש לי שחקנים גדולים בקבוצה והקרדיט מגיע להם. זה כבוד גדול בשבילי לאמן במועדון כזה ושחקנים מצוינים כמו שיש לנו".
 
רייקארד שומר על צניעות ובתוך תוכו הוא רגוע. ככה זה כשהדרים-טים בכושר ועובד כמעט בשלמות. כמעט, בגלל שבינתיים רק הפציעות מפריעות. תיאגו מוטה, גברי, אדמילסון ולארסון גמרו את העונה ורייקארד מתפלל מדי בוקר שהרשימה לא תתארך. תחילה הוא ביקש שחקני חיזוק בחלון ההעברות בינואר, אבל בראיון ל'אל מונדו דפורטיבו' הבהיר השבוע: "לא נחתים שחקנים רק כדי להחתים ולהיות רגועים. אם נמצא מישהו מתאים, נחתים אותו. אבל אם לא, נסתדר עם מה שיש. בסך הכל הסגל הזה הביא אותנו לפיסגה".
 
הקהל של ברצלונה כבר יוצא מגידרו בכל משחק ביתי של הקבוצה שלו. 98 אלף צופים הרגישו גאים יותר מתמיד בנובמבר האחרון, כשהכוכבים על הדשא ליהטטו מול ריאל, השפילו אותה 0:3 ובסום אף התמסרו לקול ה'אולה' מהקהל, כששישה שחקני בית על המגרש (ואלדס, פויול, אולגר, צ'אבי, אינייסטה ודמיה).
 
אותו יום נכנס רשמית להיסטוריה כשיאו של הרומן של פרנק רייקארד עם ברצלונה. הקהל, שעכשיו סלח למאמן ההולנדי על הפתיחה האיומה אשתקד ועל שחרורו של חבייר סביולה למונאקו, הניף בגאווה דגל ענק של 'קטאלוניה היא לא ספרד', הריע למאמן שלו ממושכות והנשיא לאפורטה הצהיר בבטחון: "יש לי את המאמן הטוב בעולם. בארסה תעשה היסטוריה ואני גאה להיות במועדון הזה".
 
ג'וספ פראטס מ'אל מונדו דפורטיבו' מסכם: "עכשיו נשאר רק לראות איך ייגמר הסרט הרומנטי הזה בין רייקארד לקטאלונים. אבל עם הצניעות של רייקארד, ההתנהלות שלו שאומרת 'עוד לא זכינו בשום דבר' ועם המשך עונה ללא פציעות, רוב הסיכויים שזו תהיה שנה היסטורית למועדון. אפשר לפנטז בקול רם על הליגה ועל הצ'מפיונס".
 
אז ההימור של לאפורטה הצליח, כך נראה, ובקצב הזה מסתמן שרייקארד יישאר לשנים רבות בברצלונה. לא פלא שרונלד קומאן כבר מנסה למכור את הבית שלו בעיר.
 
רייקארד עם בובאן, חברים  לימים היפים במילאן. צילום: אי-פי-איי
טניס
תמונות
כדורגל ישראלי
כדורסל
כדורגל עולמי
עוד ספורט
לוח תוצאות
רכילות
תרבות ספורט
ווינר
יורוליג 2007
הערוץ האולימפי
  מדד הגולשים
ליברפול סירבה,...
                  28.93%
מאמן חדש? לבית"ר...
                  9.57%
הרומנים מתים...
                  9.31%
עוד...

רייקארד, כמאמן נבחרת הולנד

רייקארד ולאפורטה, רומן בהמשכים

פויול: "רייקארד הביא שינוי"

דקו, אירופה מדברת עליו ולא על ראול


כדורגל עולמי
מוריניו, סקולארי וביליץ' מבוקשים בסיטי  
פרגוסון מעדיף את ליברפול בגמר  
גרנט: לא רוצה שבניטס ידבר על השחקנים שלי  
עוד...