 |
/images/archive/gallery/204/382.jpg יוגב אוחיון.
.  |
|
|
| אוחיון: "לא אלך לשום מקום כדי לשבת על הספסל" |
|
| ביום חמישי הוא לקח את ליגת התיכונים. השבוע הוא עולה לבוגרים של גליל עליון. קבלו את יוגב אוחיון, עוד לא הוריד את הפלטות מהשיניים וכבר משגע את הכדורסל הישראלי |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
יובל לידור ואבי אורנן
9/1/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
יום רביעי בלילה, לובי המלון בו התארחה מכבי ת"א באיטליה לקראת המשחק נגד סיינה. למרבה הפלא, נושא השיחה של פיני גרשון ושותפיו לישיבה אינו חסרונו של יותם הלפרין, השפעת של הדוב החולה או איך עוצרים את דייויד ואנטרפול, אלא משחק כדורסל שייערך בעוד כמה שעות באוסישקין. בסגנון אופייני, הסביר גרשון למסובים שכבר כמה חודשים יש איזה ילד בן 17 שדופק לו את שנת הצהריים המסורתית, בעיקר בימים רביעי וחמישי.
לילד קוראים יוגב אוחיון. מזה שלוש שנים שעמית גל, המנהל של גליל עליון, מתרוצץ מאולם לאולם ומספר שיכולת כמו שלו הוא עדיין לא ראה, לפחות לא מכדורסלן ישראלי. בזמן האחרון מתחילים להאמין לו.
עוד רגע הילד בן ה-17 וחצי מוריד את הפלטה מהשיניים ( " נתנו לי בוקס ועכשיו אני צריך ליישר אותן" ), מצטרף כשחקן מהמניין לבוגרים של גליל, תחת הדרכתו של עודד קטש ( " באימון הראשון אני בטח לא אפסיק להתרגש, אבל אחרי זה אני לא אהיה פראייר ואתן לאנשים לדרוך עליי" ). השבוע הוא נכנס באופן רשמי למשבצת "הדבר הבא בכדורסל הישראלי", ותכף הוא יצטרך להתחיל להצדיק את הציפיות. סוף השבוע
הזה היה אחד מרגעי המנוחה האחרונים שלו.
יוגב הוא הילד הרביעי והאחרון של דוד אוחיון, שחקן עבר מפורסם בקבוצת הכדורגל של בית"ר והפועל ק"ש. כיום האב עובד כנגר פרטי בנגרייה גדולה בקיבוץ דפנה, אבל עיקר עיסוקו הוא בקידום הקריירה של הינוקא. בנבחרת הנוער כבר יודעים שלפני כל טורניר או נסיעה לחו"ל צריך לשריין שני כרטיסים על הטיסה גם להורים של אוחיון, שכבר הפכו לחלק מהקאדר.
תעצרו לרגע ותנסו להיזכר בכדורסלן האחרון שיצא מהעיר הכי צפונית בישראל. קשה להאמין שתצליחו. גם הטובים מבין הכדורסלנים של קרית-שמונה לא הגיעו מספיק רחוק כדי להיכנס לעיתון. זו התוצאה של מדיניות שבמשך שנים מטפחת את הכדורגל וכמעט שלא מתקצבת את הכדורסל. כעת, בניגוד לכל הסיכויים, דווקא כאן צומח הכדורסלן שמנבאים לו להגיע הכי רחוק שאפשר.
"קרית-שמונה זו באמת לא עיר של כדורסל", מודה אוחיון, "אבל מאז שאני זוכר את עצמי תמיד שיחקתי כדורסל. אולי זה בגלל ששני האחים שלי שיחקו כדורסל והם משכו אותי לזה. כדורגל שיחקתי רק עם חברים בשכונה, וכדורסל תמיד היה בשבילי הרבה יותר".
- מה זה "הרבה יותר"?
"כל יום הייתי הולך לזרוק לסל. לא משנה מתי, לבד, בשמש, בחורף ובחושך. שיחקתי כדורסל במגרשים בחוץ בכל מזג אוויר, אפילו כשירד ברד. אם אתה אוהב כדורסל, אין שום דבר שיכול לעצור אותך מלשחק".
- מתי הבנת שכדורסל הולך להיות העיסוק המרכזי שלך בחיים?
"עד עכשיו אני לא בטוח. מי יודע מה יהיה הלאה. החלום שלי תמיד היה להיות שחקן בוגרים, והמטרה שלי היתה לשחק בבוגרים של גליל. גליל מבחינתי זה הבית, זו הקבוצה שתמיד אהבתי, ובשנים האחרונות הגעתי לכל המשחקים שלה בבית".
- איך נראה לך להתחיל להתאמן עם קטש?
"לעבוד עם עודד זה מושלם. זה מאמן ששיחק בדיוק באותה עמדה כמוני, אז מן הסתם הוא יכול לתרום לי הרבה. עודד היה שחקן גדול והוא יהיה מאמן גדול. הוא יכול לתרום לי המון מבחינת העיצוב שלי כשחקן ומבחינת האופי שלי על הפרקט".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אוחיון חוגג אליפות תיכונים עם עמק החולה. צילום: עדי אבישי
|
|
|
 |
|
 |
|
לא נותן למחמאות להרים את האף
|
|
|
 |
|
|
|
אפרופו אופי ואישיות, אלו שני מצרכים שמגיעים בכמויות אצל אוחיון. מאמנו בשנתיים האחרונות בעמק החולה ובנוער של הגליל, נתי כהן, שפרט לשני העיסוקים גם עובד עם יוגב באופן אישי, מעיד: "כולם מכירים את יוגב בתור כדורסלן מוכשר, אתלט גדול ורכז עם ראיית משחק מצוינת, אבל הדבר הכי גדול אצלו זה דווקא האישיות. הוא מנהיג אמיתי, אחד שהאישיות שלו זה הדבר הכי מרשים שאתה לוקח ממנו".
לזכותו של אוחיון ייאמר שהוא למד להישאר על הקרקע, גם לנוכח הכתבות בעיתונים ובטלוויזיה, וההמולה שצמחה סביבו בחודשים האחרונים. ארז אדלשטיין כינה את ליגת העל לתיכונים "יוגב בארץ הגמדים", אבל אוחיון מתעקש להישאר רגוע. "אני מקבל הערות ומקשיב לכל אחד שיכול לתת לי עצה איך להשתפר, אבל מהמחמאות אני מעדיף להתעלם", מספר יוגב וממשיך: "אני מתייחס לזה בתור שטויות. ברור שזה כיף לשמוע מחמאות, אבל אני לא נותן לזה להרים לי את האף. גם האנשים שקרובים אלי דואגים שאני לא אסתנוור מהדברים האלה".
ביום רביעי, במשחק הביתי נגד בי.סי קייב, מתכננים בגליל לעשות כבוד לקבוצה של עמק החולה שזכתה ביום חמישי באליפות התיכונים, אחרי הניצחון על בליך ר"ג. מבחינת יוגב זה יהיה גם המעמד בו הוא יועבר רשמית מהנוער לקבוצה הבוגרת של הגליל. למרות שהוא עומד לעשות רק את הצעד הראשון במגרש של הגדולים, ליוגב יש ציפיות מחצי העונה הקרובה: "אני רוצה לשחק, וכמה שיותר. אני מאמין שאני יכול להשתלב ברמות של ליגת העל. אפילו אם זה יהיה מעט קשה בהתחלה, אני אעבוד בלי סוף כדי להוכיח שאני ראוי להיות בבוגרים. אני יודע ששם יש הרבה יותר אגרסיביות, אבל אני ממש לא מפחד מזה. המטרה שלי היא לקבל דקות בגליל כבר העונה. על הפרקט, אני לא מפחד מאף אחד".
לפני כחודש החלה הנהלת הגליל לנהל מו"מ עם הוריו של יוגב על המשך דרכו בגליל. בקבוצה היו רוצים לראות את הילד חותם על חוזה של חמש שנים, ואילו משפחת אוחיון רוצה רק חוזה לעונה עם אופציה לשנתיים נוספות. אבל אם מישהו חושב שיוגב כבר מפנטז על החיים בצהוב, שימו לב להצהרה הבאה: "מכבי ת"א זה הטופ, אבל אני לא אלך לאף מקום כדי לשבת בו על הספסל. מבחינתי הדבר הכי חשוב זה לשחק, ואם זה לא יקרה בליגת העל אז אין לי בעיה לעשות את זה גם בליגה השנייה. זה עניין של אופי, אני מכיר את עצמי, ולא מתאים לי לעבור את מה שעבר על יותם, למשל. אני יודע שלמכבי יש הרבה מה להציע מבחינת כסף, אבל מבחינתי דקות משחק זה הרבה מעבר לכסף. מה זה שווה אם לא נהנים".
|
|
|
|
|
|
|  | | יוגב ודוד אוחיון. האבא דווקא כיכב בכדורגל. צילום: חיים אזולאי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/234/179.jpg
 |
|
|
גרשון. דיבר על אוחיון באיטליה
|
|
 |
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/195/320.jpg | | | הלפרין. "לא מתאים לי לעבור את מה שעבר" | | | ![]()
|
|
|
|
|
