 |
/images/archive/gallery/214/187.jpg פאולו מאלדיני.
צילום: רויטרס  |
|
|
| צעיר לנצח: סיפורו של פאולו מאלדיני, קפטן מילאן |
|
| הוא חוגג עשרים שנה לקריירה, כולן במדי מילאן: "בגיל 16 הגעתי לסן סירו וזרקו אותי ישר להרכב הראשון. הכל הלך כל-כך מהר" |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
יעקב זיו
18/1/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
כשפאולו מאלדיני החל לשחק כדורגל ב1985- היה קאקה, שמשחק היום לצידו, תינוק בן שנתיים, ומישל פלאטיני עדיין חגג את זכייתו בתואר כדורגלן השנה של אירופה במדי יובנטוס. בשני העשורים שחלפו מאז ועד היום, הפך מאלדיני למוסד באיטליה.
שלשום, בחגיגות בסן סירו לכבוד עשרים השנים שלו על המגרשים, היה מאלדיני, שיחגוג ביוני יום הולדת ,37 כבר מוכן לדבר על פרישה: "ברור לי שעוד שנה-שנתיים אצטרך לחשוב על איזה ג'וב הגון, אבל אני לא רואה את עצמי יושב במשרד ועובד. הכי טוב שאצור לעצמי ג'וב חדש בספורט שאני עוסק בו. לאמן? לא תודה. תמיד אמרתי שהתפקיד הכי כפוי טובה וגורם למתח הוא להיות מאמן ולא שיניתי מאז את דעתי."
אגב, מאלדיני הוא לא תופעה ייחודית במילאן, שאוהבת לתת דקות לקשישים שלה. אלסנדרו קוסטקורטה, המשחק לצידו של מאלדיני, כבר בן ,38
ועדיין רואה דשא מדי פעם. פרנקו בארזי האגדי שיחק עד גיל ,36 וגם מאורו טאסוטי החזיק מעמד שנים ארוכות. שני האחרונים גם קיבלו תפקידי מפתח במועדון לאחר הפרישה: טאסוטי מאמן את הנוער, בארזי מנהל מילאן. מאלדיני היה מעוניין ללכת בעקבותיהם, אבל בינתיים, הוא רוצה עוד תארים. כדי לשמור על כושר משחק הוא אף ויתר על הנבחרת, לאחר 126 הופעות, יותר מכל שחקן אחר באיטליה. "זה נתן לי המון זמן לנוח ובעיקר להתאמן כמו שצריך," הוא מסביר.
עד כמה שזה יישמע מוזר, מאלדיני מעולם לא זכה בתואר כדורגלן השנה של איטליה, "כדור הזהב" של הפראנס פוטבול או "שחקן השנה" של פיפ"א. "מעולם זה לא היה חסר לי," הוא אומר. "הזכיות הכי חשובות הן באליפויות איטליה, אירופה או הגביע העולמי." גם הפעם, נראה שהדבר שהוא הכי רוצה הוא תואר אירופאי נוסף.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מאלדיני חוגג עם שבצ'נקו במילאן. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
 |
|
 |
|
אף פעם לא החליף קבוצה
|
|
|
 |
|
|
|
לא רבים יודעים שמאלדיני החל את הקריירה שלו כחלוץ באגף ימין. "מי יודע, אולי הייתי נשאר חלוץ בינוני עד היום אם לא היו משנים לי את התפקיד." על תחילת הקריירה שלו הוא מספר: "בגיל 15 היו לי חיים נורמלים. הייתי לוקח את המטרו של מילאנו, קונה כמו כולם בסופרמרקט ומסתובב ברחובות כמו ילד מאושר. פתאום בגיל 16 הגעתי לסן סירו וזרקו אותי היישר לקבוצה הראשונה. הכל הלך כל-כך מהר. לא היה לי אפילו זמן לחשוב על זה, וכבר שיחקתי לצידו של פרנקו בארזי."
מאלדיני הוא מסוג השחקנים שתמיד עובדים קשה. בראיון חגיגי ל"גאזטה" הוא אמר: "כשאפרוש, הכי יחסרו לי האימונים היומיומיים." ג'נארו גאטוסו, חברו לקבוצה, מאשר: "מדהים עד כמה הוא מסוגל לתת הכל באימונים. אני מקנא בו. לפעמים אני מרגיש חולה, רוצה להישאר מתחת לשמיכה, להמציא איזה מחלה. אצל מאלדיני אין דבר כזה. הוא מנהיג אמיתי בלי שהוא צריך להרים את קולו או לצעוק."
מאלדיני ייחודי בעוד אספקט: בעולם של נאמנויות מתחלפות, הוא אף פעם לא החליף קבוצה. כל ימיו הוא גדל וחי במילאנו, וכיום הוא מתגורר בווילה רחבת ידיים, 15 ק"מ מסן סירו. אביו צ'זארה היה שחקן גדול במילאן ואחר-כך מאמן בהתאחדות לכדורגל האיטלקית, אבל פאולו מודה שזה לא הקל עליו את החיים. "היו תמיד אנשים רעים שקינאו בי וטענו שאני בנבחרת עד גיל 21 בגלל שאבא שלי המאמן שלה. לא היה לי קל לחיות עם זה, אבל אף פעם לא דיברתי עם אבא על הבעיה הזו בבית."
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מאלדיני במדי נבחרת איטליה, ביורו 2000. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
|
|
|
|
אף פעם לא בכה
|
|
|
|
|
|
|
פאולו היה קורא לצ'זארה "פאפא," למרות שכינויו בפי כל היה "מיסטר" בגלל ההשפעה האנגלית של מייסדי מילאן הבריטים. גם היום משאיר מאלדיני את הכדורגל מחוץ לבית שלו ושל אשתו אדריאנה, מלכת היופי של ונצואלה. יש לזוג שני בנים (כריסטיאן בן ה8- ודניאל בן ה,(3- ואבא פאולו מעדיף לדבר איתם על כל דבר חוץ מעל הכדור העגול.
בכלל, 'איל קפיטאנו' מאלדיני הוא לא איש שמפגין רגשות בפומבי. במשך 20 שנה של כדורגל מקצועי, הוא אף פעם לא בכה. "בפעם האחרונה שזה קרה לי בגלל כדורגל הייתי בן חמש," הוא מספר. "הפסדתי במשחק, חזרתי הביתה ובכיתי ואמא צעקה עלי. מאז הבנתי שצריך להכניס את הכל לפרופורציות."
גם כשהפסיד את הגביע העולמי ב1994- בארה"ב לברזיל, שמר מאלדיני את הכאב בבטן. אולי זו הסיבה שלמרות הנאמנות המוחלטת שלו למועדון, מערכת היחסים של מאלדיני עם האוהדים ידעה יותר מורדות מעליות. "אף פעם לא היו לי יחסים קרובים מאוד עם האוהדים. היו לי רגעים קשים איתם ב,1999- כשהם מחו נגד הוותיקים קוסטקורטה, רוסי ואלברטיני והכלילו אותי ביניהם. הם פרשו נגדי שלטים ביציע וחשבתי אפילו לברוח מהקבוצה. פגעו בי נורא, אבל היה לי רצון להוכיח את עצמי."
"מדובר בג'נטלמן המושלם," מסכם מאמנו קרלו אנצ'לוטי, ששיתף איתו פעולה גם ככדורגלן. "הוא הסמל לכדורגלן הוגן בכל הזדמנות ומצב. פאולו מאלדיני הוא אבן בהיסטוריה של הכדורגל העולמי".
|
|
|
|
|
|
|  | | מאלדיני עם הסופר-קאפ האיטלקי. צילום: אי-פי-איי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
