 |
/images/archive/gallery/262/200.jpg ג'וש סמית מאטלנטה הזוכה בתחרות הדאנקים באולסטאר, הלילה.
צילום: אי-פי  |
|
|
| שלושה דאנקים מושלמים, וג'וש סמית' הוא אלוף ההטבעות |
|
| ג'וש סמית', הרוקי התיכוניסט מאטלנטה, עשה כבוד לדומיניק ווילקינס, זכה בתחרות ההטבעות עם שלושה דאנקים מושלמים וקילקל לפניקס לילה נדיר של שלושה תארים |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
20/2/2005 8:05 |
|
|
|
|
|
|
|
הנעליים של דומיניק ווילקינס הן די גדולות, אבל מי מדבר על נעליים הבוקר, כשאפשר לדבר על גופיה. אחד הדאנקרים הגדולים בהיסטוריה, היום בן 45, ישב בחליפה ביציע כשגילה פתאום שיש לו יורש. אבל עוד קודם, היה לפניקס סאנס לילה ענק. כמעט
חסר תקדים. לא ברור אם הקבוצה הזו, שהחזירה את הכיף והראן-אנד-גאן ל-NBA העונה, תצליח באותו הסגנון בפלייאוף, אבל שלושה תארים אישיים כבר יש לה. ואם היא תמשיך ככה, בסיום העונה לסטיב נאש יהיה עוד אחד, כזה שכתוב עליו MVP.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מג'יק ג'ונסון נהנה מתחרויות האולסטאר, הלילה בדנבר. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
28 שניות, שישה סלים
|
|
|
 |
|
|
|
השלישיה של דטרויט התקשתה להעמיד סיפתח ראוי לשבת האולסטאר בתחרות ה'חיובים' (השוטינג-סטארס), כשסווין קאש מאלופת ה-WNBA דטרויט שוק נתקעה על קשת השלוש שניות ארוכות בלי יכולת לעשות סל. רונלד דופרי ואדריאן דנטלי ניסו, ובסופו של דבר דופרי חתם בקליעה מהחצי מקצה ראשון של דקה ו-18 שניות. ואז הגיעו החבר'ה מפניקס: שון מריון, דיאנה טוראסי ודן מארלי. שישה סלים תוך 28 שניות, קצב של הסאנס במשחק ליגה, הציבו את הרף גבוה במיוחד, כשמארלי מדייק מהחצי.
שתי השלישיות הבאות, דנבר (אנדרה מילר, בקי האמון שקלעה מהחצי ואלכס אינגליש) והלייקרס (מג'יק וליסה לסלי שהחטיאו ממצבים של קט-סל, לוק וולטון שלא היה הרבה יותר טוב) לא הצליחו אפילו להתקרב. המארחים הצליחו לסיים את העסק תוך 44.3 שניות, 4 עשיריות יותר ממנצחי השנה שעברה; הלייקרס, למרות סל של מג'יק מהחצי, סיימו אחרי יותר מ-80 שניות ועם המקום האחרון.
סטיב נאש, ה-MVP הכמעט בלתי מעורער של חצי העונה, זכה בתחרות הסקילז (כישורי הרכזים). 25.4 שניות, שש פחות מאשר לבארון דייויס בשנה שעברה, הספיקו לקנדי של פניקס כדי להתגבר על ארל בויקינס מדנבר, לוק רידנאור מסיאטל וגילברט ארינאס מוושינגטון, ונאש לקח הביתה תואר ראשון, כדי להשלים דאבל לסאנס.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
נאש עובר מכשולים בתחרות הסקילז, הלילה. (לחצו להגדלה). צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
ואז ריצ'רדסון קיבל ידית
|
|
|
|
|
|
|
האסיסטים של נאש היו חסרים לשחקני פניקס בתחרות השלשות בסיבוב הראשון. ג'ו ג'ונסון קלע 8 בלבד לאחר סיפתח בינוני של קייל קורבר (14), קוונטין ריצ'רדסון השתפר קצת לקראת הסיום וסיים עם 14, ולאדימיר רדמאנוביץ' לא פגע בכלום עם 6, ריי אלן פספס עם 13 והמקומי וושון לנארד הצליח לחתום את הסיבוב עם תצוגה מרשימה ו-17 נקודות, כדי להדיח את אלן ולעלות לגמר.
את הגמר פתח קורבר, שטיווח אתמול 7 מ-10 לשלוש במשחק הרוקיז, קצת יותר טוב. תוך דקה הוא צבר 18 נקודות, ומצבו נראה טוב יחסית ליכולת הכללית באותו ערב. בטח כשקוונטין ריצ'רדסון לא פגע בכלום בשתי התחנות הראשונות ועמד על 4 נקודות בלבד כשהגיע לתחנה השלישית. שם צבר עוד ארבע, אבל החטיא את הזריקה הראשונה בתחנה הרביעית.
תשע זריקות נשארו לו, לאיש שקולע יותר משלוש שלשות למשחק העונה, לבוגר מכללת דה-פול שהצליח השנה לקלוע שלוש פעמים 7 שלשות במשחק, פעם אחת 8 ועוד פעם 9. תשע, זה היה מספר המזל שלו גם הפעם. תשע שלשות רצופות, כולל שני Money-balls ששווים שתי נקודות כל אחד, השלימו מהפך מדהים, וכשהתפזר העשן שעלה מהידית של קיו, עמד הניקוד שלו על 19, נקודה יותר מקורבר. גם לנארד, עם 16 חביבות, לא הצליח לשנות את התוצאה הסופית, ולסאנס יש כבר טריפל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ריצ'רדסון צולף שלשות, הלילה. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
 |
|
ריצ'רדסון עם גביע הזכיה, הלילה. (לחצו להגדלה). צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
ג'יי.אר מאחורי הגב, אנדרסן מפשל
|
|
|
|
|
|
|
ההורים של ג'וש סמית נכנסו להריון בערך שלושה שבועות אחרי שדומיניק ווילקינס זכה בתחרות ההטבעות הראשונה שלו, בתחילת 1985. לא ברור אם בגיל 4 ישב ג'וש הצעיר בביתו בג'ורג'יה והתפעל מהביצועים של דומיניק, כשהמעופף של אטלנטה הוקס לקח את התואר השני באולסטאר של 1990, אבל אם ג'וש אי פעם חלם לעוף, הלילה הוא הגשים את החלום, לעיני כל אמריקה.
תחרות ההטבעות החלה עם ג'יי.אר סמית' מההורנטס, שבנסיון שלישי הצליח לו דאנק מרשים בו העביר את הכדור ביד שמאל מאחורי הגב ליד ימין, והטביע בה. 45 נתנו לו השופטים. ג'וש סמית' ביקש מכולם לפנות את המגרש, לקח הרצה של קופץ לרוחק, התרומם קצת אחרי קו העונשין לריחוף דומיניקי, שהעניק לו 45 משלו.
ואז הגיעה הדמות הטראגית של הערב, כריס אנדרסן מניו אורלינס. הנסיונות שלו נראו כמו כל העונה של ההורנטס. במשך שמונה פעמים הוא ניסה לזרוק לעצמו כדור מספיק טוב כדי שיוכל לתפוס ולהטביע. הקהל, שבשנה שעברה חיבב את איש הציפור אנדרסן כשזה שיחק במדי הנאגטס, עדיין עודד, אבל השחקנים וצוות השידור נקרעו מצחוק בעוד הכדורים של אנדרסן מטיילים על הפרקט לכל עבר. נסיון תשיעי, אותו סיים בדאנק בשתי ידיים, העניק לו 41 והשופטים עוד עשו לו טובה. אמארה סטודמאייר, שהיה לחוץ משהו אחרי ההצלחות של חבריו לפניקס, רץ מהבייסליין, עלה לפאמפ סולידי ודאנק אחורה, וקיבל 45 נוסף.
הסיבוב השני במוקדמות היה בשיתוף שחקן NBA אחר. ג'יי.אר ואנדרסן החליטו לעשות את הדברים יחד, וגם כאן, זה נראה כמו העונה של ההורנטס. אנדרסן הפגין רגישות של נגר כשניסה למסור לג'יי.אר בהקפצה, ובסופו של דבר הצליח ג'יי.אר להטביע ביד אחת בחצי סיבוב כדי לקבל עוד 45. ג'וש סמית' היה הבא בתור. קניון מרטין מהנאגטס ישב על כסא בתוך הצבע, זרק כדור באוויר וג'וש התעופף מעליו בסטייל, כדי לסיים בווינדמיל שמאלי פנטסטי שקיבל 50 ראשון לערב.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סטודמאייר מטביע, הלילה בתחרות הדאנקים. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
 |
|
סמית' קופץ מעל שחקן בדרך להטבעה, הלילה. (לחצו להגדלה). צילום: אי-פי-איי
|
|
|
|
|
|
|
נאש עובר לכדורגל, ג'וש מוריד חולצה
|
|
|
|
|
|
|
לאנדרסן נדרשו עוד שישה נסיונות כדי שיצליח טו פוט דה בול אין דה הול, והדאנק שלו, אסתטי כמו ציפור שנתקעת בעמוד, זיכה אותו ב-36 וב"אל תפריע לנו יותר". אמארה הלך על שיתוף הפעולה שקורע את הליגה, עם סטיב נאש. האיש שהתחיל כשחקן כדורגל נגח לו כדור שחזר מהלוח, אמארה הטביע נהדר, קיבל 50 ועלה לגמר נגד ג'וש.
סמית' הוריד את הגופיה מספר 5, נתן לעולם כמה שניות להתפעל מהקעקוע על גבו, ולבש את הגופיה מספר 21 של דומיניק ווילקינס, בלבן עם פס אדום. גופיה שמזכירה ימים טובים יותר, בהם ההוקס היו קבוצה גדולה, ולא מועדון ששוכן בביוב של הליגה. הקהל קם על הרגליים. הציפיות עלו לשמיים. גם סמית'. 21 שנה אחרי אליפות הדאנק הראשונה ב-NBA, שנערכה גם היא בדנבר, המריאה גופיה מספר 21 עם השם ווילקינס על הגב, ועם ידיו של סמית', לשיחזור יפהפה של הווינדמיל (תחנת הרוח) המפורסם משנות השמונים. נייר קופי. 50, מושלם ומרהיב.
אמארה נכנס עוד יותר ללחץ. ההאנג-טיים שלו באוויר, הוא ידע, לא יכול להתחרות בזה של סמית'. הוא הלך על העברת כדור בין הרגליים והטבעה אחורה בשתי ידיים כשהראש כמעט נוגע בטבעת, אבל הצליח רק אחרי מספר נסיונות וקיבל 45 בלבד. סמית' היה זקוק ל-46 כדי להבטיח את האליפות, אבל לא התפשר על בינוניות. עוד ריחוף נפלא, 360 מעלות שהסתיימו ביד שמאל בתוך הטבעת, ויש 100 בגמר. השופטים, כולל דוקטור ג'יי ודייויד "סקייווקר" תומפסון, לא היססו אפילו לרגע.
נאש עוד הקפיץ עם העקב באוויר לאמארה שסיים ב-42 סולידי, אבל ג'וש ודומיניק כבר התייצבו מול המצלמות. סמית', בחירה מספר 17 בדראפט שחלק מהפרשנים הגדירו כפלופ עוד מרגע בחירתו, סיפר איך דומיניק עוזר לו מתחילת העונה, וכשדומיניק נשאל על הנעליים הגדולות שסמית' ניסה להיכנס אליהן, הוא זרק מחמאה אדירה. "יש לו כבר נעליים משלו", אמר אגדת העבר של ההוקס, "היום הוא הצליח להפתיע אפילו אותי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סמית' עושה כבוד לווילקינס, הלילה בתחרות ההטבעות. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
סמית' מנשק את הגביע שקיבל אחרי הזכיה, הלילה. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
הלילה: האולסטאר ה-54
|
|
|
|
|
|
|
הלילה שבין ראשון לשני (03.00, שידור ישיר בספורט 5 וספורט 5+)
זהו, עוברים לדבר האמיתי. בערך. עדיין, לא תראו פה הגנות מבריקות, אבל קודם כל לא יהיו שם כל מיני אנשים שאף אחד לא מכיר, אגדות העבר יישבו ביציע בסתלבט, והבמה תפונה לכוכבים הנוכחיים. בעונה שעברה ניצח המערב 132:136 בעיקר בזכות קליעה עם הלוח (עם הלוח! באולסטאר!! געוולד!!!) של טים דאנקן, והנה, לקראת המשחק הנוכחי, חמש אטרקציות ששווה להסתכל עליהן:
1. קובי נגד שאק. שני האגואים המפלצתיים נפגשים בפעם הראשונה באולסטאר משני צדי הליגה. שאק, בחולצה כחולה, ינסה להזכיר לקובי בלבן מה קורה כשקורבט נתקעת בקיר לבנים. אמנם המשחק הזה הוא בעיקרו כיף, אבל כשקובי יעלה לסל מול שאק, מי מהמר ששאק יזכור שכאן המטרה היא לקלוע?
2. קובי נגד לברון. משחק האולסטאר של 1997 ייזכר כאחד המפורסמים בהיסטוריה, כיוון שקובי, אז עוד פושטק ופישר קטן שעולה מהספסל בלייקרס ולא שחקן אדיר (ויש שיאמרו, עדיין פושטק ופישר קטן) שמחזיק את כל הלייקרס קצר, פגש את מייקל ג'ורדן. דיברו אז על העברת השרביט, אבל מה שכולם זוכרים, פרט לריחוף המדהים של קובי במתפרצת, זה בעיקר את חוסר הכבוד שקובי הפגין כלפי קארל מאלון כשסירב להשתמש בחסימה שלו. מי האמין שתוך כמה שנים קובי ומאלון ישחקו ביחד, ואז יסתכסכו בגלל התבטאות כמו "אני צד נערות מכסיקניות קטנות". אח, היו ימים. בכל מקרה, אם ב-97' קובי היה היורש של ג'ורדן, הפעם לברון בא לרשת את קובי, וקובי, הרי, בקושי בן 26 וחצי.
3. קובי עם מגריידי. שני הסווינגמנים הטובים בליגה ישתפו לראשונה פעולה, כשיפגשו מהצד השני סווינגמן גדול שלישי, וינס קרטר הנמצא בתקופה נפלאה. כולם זוכרים את הדאנק שבישל לעצמו טימאק עם הלוח, כשהוא סוחט מבטי התפעלות מדירק נוביצקי. השנה נוביצקי איתו באותה קבוצה, מה שלא פוסל אפשרות למבטי התפעלות נוספים.
4. סטיב נאש עם דירק נוביצקי. במשך שנים נאש עזר לנוביצקי להפוך לאחד השחקנים הגדולים ב-NBA, ואז, בקיץ, הוא העדיף הצעה כספית גבוהה יותר מפניקס והפך את הסאנס למכונת הסלים המרשימה ביותר בליגה. נוביצקי, למרות עונה אדירה, עדיין מתגעגע לחברו הקנדי, ולזכר הימים הטובים, צריך לקוות שפופוביץ' ייתן להם לשחק ביחד. בכלל, המערב משופע בבינלאומיים. מאנו ג'ינובילי ויאו מינג, וגם אחד, יליד איי הבתולה, טים דאנקן.
5. שאקיל נגד המערב. בקיץ 1996 שינה שאקיל אוניל את מאזן הכוחות בליגה כשעבר מהמזרח (אורלנדו) למערב (לייקרס). עכשיו המזרח מתאושש, עם האלופה דטרויט ועם המעבר של שאק לפלורידה בחזרה, אבל למערב עדיין יש קו קדמי מפחיד. מול שאק יעמדו דאנקן, יאו מינג, סטודמאייר וגארנט, לעתים שניים (או שלושה) מהם ביחד, ובאמת שלא צריך לקנא בבחור הגדול ממיאמי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
שאקיל אוניל מתראיין, אתמול בדנבר. צילום: אי-פי
|
| |  | | בראיינט ומינג מקבלים תדרוך מפופוביץ' באימון המערב, אמש. צילום: אי-פי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/237/114.jpg
 |
|
|
כריס אנדרסן. דמות טראגית
|
|
 |
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/254/494.jpg
|
|
|
ולדימיר רדמאנוביץ'. לא פגע בכלום
|
|
|
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/215/059.jpg | | | ריי אלן. פיספס | | | ![]()
|
|
|
|
|
