 |
/images/archive/gallery/268/487.jpg וינצ'נזו מונטלה.
צילום: אי-פי-איי  |
|
|
| הילד בן 30 (וקצת): הקאמבק של וינצ'נזו מונטלה |
|
| חלוצה המזדקן של רומא צוחק לכל המבקרים וביום שבת ינסה לסגור חשבון ישן עם פאביו קאפלו ושאר החברים לשעבר ביובנטוס
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מסורת חשובה בתרבות הנאפוליטנית היא ה'ואנדטה', הנקמה. התעסקת עם ה'קאמורה', בקרוב תתפוס תנומה עם הדגים. בכדורגל, נהוג לדבר על 'נקמה ספורטיבית'. אבל וינצ'נזו מונטלה, שינסה לסגור במוצ"ש חשבון ישן עם פאביו קאפלו, מחפש נקמה ברמה הכי אישית שיש. "אני רענן, נחתי הרבה בשנים האחרונות", הגיב חלוץ רומא באירוניה לפני כחודשיים לשאלות העיתונאים, שתהו לפשר הפריחה המחודשת שלו, שכוללת 19 שערים ומקום ראשון בצמרת המבקיעים של הליגה, הרבה לפני אדריאנו ושבצ'נקו. כולם ברומא ביכו בקיץ את עזיבתו של קאפלו, כולם מלבד החלוץ העקשן, ילד נצחי שבקיץ הקרוב יסגור 31.
להבדיל מטוטי או דל פיירו, שגדלו במחלקות נוער משובחות,
מונטלה, שנולד בפרבר של נאפולי, העריץ בילדותו את מראדונה והתחיל לשחק עם חברים ברחוב. לפי הסיפורים, הילד היה רץ ברחובות עיר הנמל עם כדור ומעביר אנשים שבאו מולו. בבית, ההורים שהיו שומעים שוב ושוב את ההמנון האיטלקי בקולי קולות, עודדו את הבן לעזוב את הבית בגיל 13 לטובת קבוצת הנוער של אמפולי, עיר קטנה מערבית לפירנצה. אחרי 5 עונות של התבגרות בליגות הנמוכות הגיעה הפריצה, מונטלה הצעיר והמחושל ארז מזוודות ונחת בגנואה מהליגה השניה. 21 שערים בעונה אחת ויחידה הספיקו לראשי סמפדוריה, היריבה העירונית השנואה, וה'אירופלאנינו', ('האווירון הקטן', 1.72 מ' שחוגג תמיד כמו מזרחי אצלנו) קם וחצה את הכביש.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מונטלה. ההורים עודדו אותו לעזוב את הבית. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
 |
|
 |
|
אהבה ממבט ראשון
|
|
|
 |
|
|
|
50 שערים ב-3 שנים עם הבלו-צ'יקריאטי (כחולים עם פסים כרוכים) הפכו אותו לדבר הבא באיטליה, אבל בנבחרת העדיפו את אינזאגי ותחילתו של המרמור החל, מה עוד שב-99' גם סמפדוריה נפלה לסריה B. מונטלה בן ה-24 כמעט נחטף על ידי רומא תמורת סכום עתק של 25 מיליון יורו, והרומן עם היציע הדרומי של האולימפיקו נפתח ב-18 שערים, שניים מהם בדרבי הראשון שלו ב-1:4 מפואר מול לאציו, שבא אחרי שהרומאים הושפלו ארבע פעמים בעונה על ידי הלבן-תכלת. ואז, כשהכל נראה מושלם, זדנק זמאן אמר שלום ובמקומו הגיע קאפלו, ואיתו באטיסטוטה.
מונטלה התעקש שבועות ארוכים לפני שויתר לארגנטינאי על החולצה מספר 9, וגם ההמשך התנהל באותה אווירה. בפעם הראשונה בקריירה, מונטלה הפך לשחקן ספסל, אבל הנאפוליטני חם המזג לא היה מסוגל לשבת בצד כמו רובוט ולהנהן ש"יש מאמן והוא קובע ואני מקבל כל החלטה". עבורו, קאפלו היה איש מאוס שקבר אותו מסיבות אישיות, הפה הגדול לא הפסיק לעבוד אפילו לרגע אחד.
מערכת היחסים בין השניים הפכה לדבר הכי הרסני באיטליה, אבל גם המאמן הבין שבאטיסטוטה לא נהיה צעיר יותר ובסיבוב השני, שהארגנטינאי סובל יותר ויותר מהשרירים התפוסים, מונטלה נזרק 16 פעם מהספסל והוסיף 14 שערים מכריעים בלעדיהם רומא לא היתה זוכה בשום דבר. במקום לחגוג, המרירות גברה. כל שער היה ניצחון קטן על קאפלו. "חתיכת אפס", זרק לעברו אחרי עוד ניצחון, "אתה חושב שכל שבוע אני אציל אותך?". המסר היה ברור: פה זה מילאנו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מונטלה.50 שערים ב-3 שנים במדי אמפולי. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
חדרי ניתוח ושערים של מגזינים
|
|
|
|
|
|
|
בסוף העונה, כשהוא עם מניות בשמיים, מונטלה הציב אולטימטום של 'או אני או קאפלו'. בהתחשב בכך שעיר הבירה התמלאה ביוני 2001 בכרזות של 'גרציה קאפלו', המועדון אפילו לא ענה. מונטלה המתוסכל כבר היה בדרך החוצה, לפני שהתחיל את הרומן עם שולחן הניתוחים. בעונת הפוסט אליפות הוא שיחק רק 16 פעם, ועדיין כבש 13, ארבעה מהם ב-1:5 מדהים מול לאציו - שיא הבקעות בדרבי של הבירה. אחרי המשחק ההוא, מונטלה, על כל שנאתו לקאפלו, כבר לא היה מסוגל לעזוב.
בסופו של דבר, האווירון שרד ארבע עונות ארוכות ומתסכלות באולימפיקו. בשלב מסוים, כשהפציעות והניתוחים משביתים אותו לתקופות ארוכות, הוא מצא זירה חדשה וכיכב במגזינים והצהובונים יחד עם אשתו ריטה, עיתונאית (ודוגמנית לוהטת בשעות הפנאי) וסלבריטית מוחצנת במדינה שהמציאה את הפפראצי. גם הגברת, אגב, דאגה להביע את דעתה על קאפלו ומאמני נבחרת איטליה בכל שני וחמישי. כשהחבילה התפרקה, בוותיקן נשמו לרווחה.
העונה, כשמונטלה הביע את סלידתו מההצדעה הרומית של פאולו די קאניו וטען שהקפטן מהווה דוגמא רעה לנוער, די קאניו ענה במקום הכי כואב: "פתאום הוא מדבר על מוסר ואבהות טובה. אז אני יכול להגיד לו שהבנות שלי מאוד גאות באבא שלהן, איש עקבי וישר בנוגע לערכים שלו. אני לא בטוח שהמשפחה של מונטלה יכולה להגיד אותו דבר".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מונטלה ואשתו ריטה. כיכבו בצהובונים. צילום: אתר ריטה מונטלה
|
|
|
|
|
|
|
לא זוכר מי משחק אצל יובנטוס
|
|
|
|
|
|
|
מונטלה התאושש מהמשבר בחיים האישים עם עונה גדולה על המגרש. המצב הכלכלי העגום של המועדון הקנה לו שוב את חולצת ההרכב ומונטלה חזר להיות אותו חלוץ מתנקש, שחקן חכם ומהיר עם מיקום מושלם ויכולת טכנית גבוהה שמגיע בכל משחק לפחות ל-2-3 מצבים. בגיל 30, מונטלה מצא את הנחלה, שאולי אפילו תסתיים עם נעל הזהב האירופית, וגם חזר לנבחרת איטליה, עבורה שיחק רק 19 פעם. לקבוצה שלו, סיר לחץ של אמוציות, נותרו שתי מטרות עיקריות - כניסה לליגת האלופות וזכייה בגביע האיטלקי. רומא היא כבר לא אותה קבוצה מהשנים הקודמות, אבל לואיג'י דל נרי הוא מאמן שנותן לשחק כדורגל ואם טוטי, מונטלה, מאנסיני וקסאנו קמים על צד ימין, רומא באולימפיקו היא עדיין הקבוצה הכי מלהיבה באיטליה.
המטרה השלישית שנותרה היא סגירת החשבון עם שלישיית 'הבוגדים' - זבינה, אמרסון וכמובן קאפלו, האיש שהפר את מילתו ונטש את המועדון בקיץ לטובת יובנטוס השנואה. בעונה שעברה הרומאים השפילו את הגברת הזקנה עם 0:4, בשבת כל תוצאה אפשרית אבל הרבה אמוציות ולא פחות חזיזים יעופו באולימפיקו המפוצץ. מונטלה, כהרגלו, לא עושה כבוד לאף אחד, בטח שלא ליובנטוס: "יש לי זיכרון נוראי" ענה כשנשאל לגבי המלחמה הקטנה בשבת, "אני אפילו לא זוכר מי משחק אצל הביאנקו-נרי (לבנים-שחורים)".
מה שבטוח, הזיכרון של מונטלה לבטח משתפר פלאים כשהוא חושב על מי מאמן את הביאנקו-נרי.
|
|
|
|
|
|
|  | | מונטלה. רוצה לסגור חשבון עם הבוגדים. צילום: רויטרס
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
