 |
700 דולר לחודש הספיקו כדי לפתות בתחילת 1959 את המאמן ההונגרי הנודע גיולה מאנדי לבוא ולאמן את נבחרת ישראל. מאנדי נטע פה כאלה תקוות וכשהתפרסמה הגרלת מוקדמות אולימפיאדת רומא 1960, עם יוגוסלביה ויוון כיריבות, מלאה הארץ תקווה. לקראת שני משחקי הבית שנערכו אז בר"ג נגד יוגוסלביה ויוון החליט יומון הספורט המיתולוגי,'חדשות הספורט', לצאת במבצע שכמוהו עוד לא היה, גימיק שהקדים את זמנו, אולי בהשראת חידון התנ"ך ופסטיבל הזמר שרק הפציעו: מי שימצא קריאת עידוד מקורית לנבחרת ישראל יזכה ב-15 לירות שלמות, מתנת העיתון.
ועדת הבחירה כללה את יו"ר ההתאחדות, יצחק זאבי, את המשורר חיים חפר ואת אחד מעורכי העיתון, יהודה גבאי. 177 הצעות הגיעו אז ל' חדשות הספורט'. ב-17 באוקטובר 1959, נפלה ההכרעה: הצעתו של יצחק בר-און מת"א שכללה את הסלוגן "אל אל נבחרת ישראל", תקוצר ותהפוך ל"אל אל ישראל". כעבור ארבעה ימים בר"ג, במשחק התיקו הסנסציוני נגד יוגוסלביה (2-2), כבר עמד הקהל ושאג את "אל אל ישראל". וכך עמדו האוהדים ב-45 השנים האחרונות בבלומפילד ובר"ג, בירושלים ובחיפה, וניסו להמריץ את בחורינו המצויינים. ישראל היתה במונדיאל, בשתי אולימפיאדות, דורות של שחקנים גדולים התחלפו והנבחרת נותרה כשמאחריה קריאה אחת: "אל אל ישראל".
עם השנים הפכה שאגת העידוד הזו לאנכרוניסטית משהו. מדובר
בקריאה עיצורית שיכולה להחזיק מעמד חצי דקה. היא לא מתגלגלת, היא לא סוחפת, היא רועמת ודי. יותר מ-45 שנה אחרי, התפתחה תרבות קהל בכדורגל הישראלי. לקהלי האוהדים יש היום יותר מקריאה אחת להעניק לאליליהם. מקורי או לא, שנון יותר או פחות, עם נאצות או בלעדיהן, לחבר שיר עם שני בתים ופזמון כבר קטן על האולטראס, הגרעין הקשה, הקופים, הפנתרים, הגברים, או איך שמכנים את עצמם ארגוני האוהדים.
ב-26 וב-30 במארס תארח ישראל את אירלנד וצרפת, שני משחקי בית סופר אטרקטיביים, כשברגליה שמורים עדיין הסיכויים לשחזר הישג שלא נקבע 35 שנה: העפלה למונדיאל. מערכת הספורט של'מעריב', בדומה ליוזמה של'חדשות הספורט' לפני 45 שנה, מכריזה על מבצע: לחבר סלוגן חדש לנבחרת. סלוגן שיתאים לתקופה. שיהיה קליט, זמיר, מהדהד ומרגש. זו יכולה להיות קריאה, זה יכול להיות שיר. פטריוטי אבל גם ממזרי. כזה שידביק את ההמונים בחיוך ובשירה.
רק לפני פחות משנה עמדו בליסבון 18 אלף אוהדי יוון ושרו במשך 20 דקות, לאחר כיבוש שער הניצחון של אנגלוס חריסטאס את השיר המדהים והקליט: "סיקוסטו טו רה מימנו. ת'ן בורו, ת' ן בורו, נא פרימנו", שפירושו : "הניפו את הגביע המזוין, אני כבר לא יכול יותר". גם נבחרת ישראל צריכה שיר סוחף, שיתאים למקצב של תופים, שידליק את הקהל ואת השחקנים ובעיקר ישתק את היריב.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
יהיה שיר חדש לאוהדי הנבחרת? צילום: אי-פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
איך משתתפים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מערכת הספורט של 'מעריב' בחרה ועדה והיא אמורה לבחור עד ה-22 במארס את הסלוגן/שיר הזוכה. אפשר לשלוח הצעות כתובות או מוקלטות באמצעות הדואר הרגיל ל"שרים כל הדרך למונדיאל", מעריב - מערכת הספורט, רחוב קרליבך 2 ת"א, פקס: 03-5638707, או באמצעות הדואר האלקטרוני ל-sport1@maariv.co.il. פרטים נוספים על המבצע והפרס לזוכה יפורסמו במעריב בימים הקרובים. |  |  |  |  | |
|