 |
/images/archive/gallery/276/091.jpg אוהדי אירלנד.
צילום: אי-פי  |
|
אייריש קרים - סיפורם של אוהדי אירלנד |
|
סממן זיהוי בולט: צבע ירוק. כמות: עשרות אלפים. מיקום: כמה שיותר קרוב לפאבים. משקה מועדף: כל דבר שמכיל אלכוהול. מקום אליו לא יטוסו כדי לראות משחק: אין. יעשו למען הנבחרת שלהם: הכל. אוהדי נבחרת אירלנד, השבוע אצלנו |
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
רון עמיקם ויעקב זיו 20/3/2005 8:00 |
|
|
|
|
 |
24 שנים עברו, אבל עד היום זוכרים זקני כיכר אתרים את הפלישה הסקוטית של "צבא הטרטן" לרחובות ת"א לקראת המשחק בו פגשו בחוריו של ג'וק סטין את בחוריו של ג'ק מנסל. רק 1,500 סקוטים הגיעו אז, אבל הבירה נשפכה כקינלי. מאז נסעו 6,000 ישראלים ללימאסול, ו10,000- אדומים לסן-סירו, אבל המצב הבטחוני לא הצליח להביא מאז לישראל יותר מכמה עשרות אוהדים זרים.
בסוף השבוע זה יקרה: בשילוב מופלא בין פורים, תחילת חג הפסחא וכמה אלפי אוהדים אירים (רשמית אמורים להגיע ,2,000 תיכף תבינו שהכל עוד פתוח,( ת"א הולכת לעבור חגיגה כזו שבה אפילו הבטון המזעזע של כיכר אתרים ייצבע ירוק. חגיגה, כי האוהדים
האירים נחשבים לאוהדים הטובים בעולם, גם ברמת המסירות שלהם, בכמויות האדירות ובמזג הנוח. איך כתב לנו אוהד אירי אחד: "בדרך-כלל הם בעלי מזג טוב. כל העניין שלהם הוא להגיע למקומות חדשים, לפגוש חברים חדשים ולצחוק. גם ניצחון אירי עוזר."
"הבחורים בירוק," הוא ספר שהולך לצאת בשנה הקרובה, והוא יכלול סיפורים מ18- שנות אהדה ברחבי היבשת. האירים מתחילים את סיפור הכדורגל שלהם מהיום בו מונה ג'קי צ'רלטון כמאמן ב:1986- מבחינתם, מאותו רגע החל הרומן של היבשת עם הקהל שלהם. זה מדהים, אבל עד 1988 לא הגיעה אירלנד לאף אירוע גדול, אלא שמאז היו לה לא מעט. האוהדים שלה הגיעו איתה, ולא רק איתה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
האוהדים האירים, השבוע אצלנו. צילום: אי-פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
ואלס עם מתילדה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
צריך להבין שאירלנד היא מדינה שהדת הכתיבה את ההיסטוריה שלה. מדובר בעם קלטי שמוצאו מגאליה העתיקה (גבול צרפת וגרמניה של היום,( שקיבל על עצמו את הדת הקתולית מפטריק הקדוש במאה החמישית. במאה ה12- נכבשה אירלנד על-ידי האנגלים, אוליבר קרומוול ניסה במאה ה16- לכפות על האירים את הדת הפרוטסטנטית ומאז חיים האנגלים והאירים בסכסוך שאמנם תם מזמן, אבל נותרה בו האיבה הבסיסית. לאומית, אבל בעיקר דתית.
ולכן, רוב אוהדי סלטיק הסקוטית הם בעצם אירים. כשיש דרבי בין סלטיק וריינג'רס, המעבורות מאירלנד שחוצות את הים לסקוטלנד מפוצצות באוהדים הקתולים של אירלנד, שמגיעים עם צעיפים שכתוב עליהם "אירי לוחם." גלי הגירה גדולים מאירלנד לסקוטלנד בתחילת המאה, שהסתיימו רק בשנות ה,60- גרמו לכך שהאירים רואים בסלטיק את הקבוצה שלהם: סלטיק משחקת בירוק-לבן, כצבעי הנבחרת האירית, ו42- אלף, לא פחות, אירים וסקוטים ליוו אותה לפני שנתיים לגמר גביע אופ"א בסביליה. טום, אוהד אירי, סיפר לנו בסוף השבוע שהנסיעה הכי טובה שלו כאוהד אירי היתה למשחק הידידות בסקוטלנד לפני שנתיים: 'ישבנו ב"קיילי,' פאב שחציו היה מלא באירים וחציו בסקוטים, והשתוללנו משמחה כששמענו שאנגליה הפסידה לאוסטרליה .3-1 שרנו דקות ארוכות את 'ואלס עם מתילדה,' השיר האוסטרלי הידוע."
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אוהדי אירלנד. שמחים גם לאידה של אנגליה. צילום: אי-פי-איי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
3 פאבים על כל 2 אירים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
לא ברור אם האוהדים האירים רוצים למחוק את המורשת שהעם השאיר לעולם, אבל אין ספק שהתנהגותם מחפה על כך שבתחילת המאה האומה הזו היתה ידועה במלחמת הגרילה שלה, שהנחילה לעולם את הטרור. אפילו ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר, לקח את הרעיון לכינוי המחתרתי שלו 'מיכאל' משמו הפרטי של גיבור מלחמת הגרילה האירית, מייקל קולינס.
העניין הוא שהאוהדים האירים הם באמת ספירה אחרת מבחינת התנהגות ושליטה עצמית (קיבלו את פרס פיפ"א ב1997- על פייר-פליי,( בעיקר כיוון שמה שבעיקר מעניין אותם זה לעשות שמייח, על כמה פיינטים של בירה, 'גינס' או 'קילקני,' שהן כמובן בירות איריות: שלא כמו הבירות המוכרות, הטמפרטורה שלהן לא קרה מדי, הגוף שלהן סמיך וחמאתי והטעם מר. בדיחה אירית מפורסמת אומרת ש"על כל שני אירים יש שלושה פאבים." מה שכמובן, תואם את המציאות.
בדאבלין גרים פחות ממיליון תושבים אבל המבשלה של 'גינס' מייצרת מדי יום ארבעה מיליון ליטר בירה. היציע המזרחי באיצטדיון הלאומי, ה'לנסדואן רואד,' קרוי על שם 'גינס.' למרות זאת, גאים האירים בכך שהם לא שיכורים ומביאים לראיה את ארבעת פרסי נובל לספרות שהם זכו בהם. ג'יימס ג'ויס ")יוליסס,(" ג'ורג' ברנרד שואו ")פיגמליון(" ואוסקר ויילד, הם אירים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
IRA, המחתרת האירית. צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
רחוב הירקון בידינו
|
 |
|
 |
 |
 |
|
האירים מתכננים את הביקור בישראל, ולא רק בישראל, על-פי פריסת הפאבים האירים. פורום האוהדים שלהם באינטרנט מלא אשכולות כבדים שיש להם רק נושא אחד: הנסיעה לישראל במארס, הנסיעה לאיי פארו ביוני, והנסיעה לקפריסין בספטמבר. הם יודעים הכל: על המסיבות, על הבחורות, על הפאבים, על המחירים, על חלפני הכספים.
אוהד אירי, שהיה בישראל 13 פעמים והתחתן עם ישראלית, כותב בפורומים על ישראל הבטוחה. האוהדים האירים מגיעים מוכנים ויודעים בדיוק לאן ללכת. איך אמר ריי טרייסי, סוכן הנסיעות הרשמי של האוהדים, כששאלו אותו על נסיעות לאתרי תיירות בת"א? "יש שבעה פאבים ברחוב הירקון ואם נצטרך, הם יגיעו גם לרחוב אלנבי, גם שם יש פאבים." אפשר לפזר את הכוננות, לא צריך לפתוח במיוחד את מוזיאון השעווה בכלבו שלום.
באוקטובר האחרון הגיעו למשחק של אירלנד בסטאד דה פראנס בפריז 35 אלף אירים. בהתחשב בכך שהוקצו להם רק 15 אלף כרטיסים, מדובר בכמות מפלצתית. לפני שנה וחצי, בבאזל הקטנה במוקדמות היורו, התברר לאירים ש15- אלף מהם נתקעו בלי כרטיסים. אלפי אירים נשארו אמנם בחוץ, אבל בתוך היציעים השוייצרים היתה נוכחות מסיבית ירוקה. האירים קנו גם ב1000- יורו בשוק השחור.
האירים מנצלים שלושה דברים עיקריים כדי להפוך את הנסיעה שלהם לפלישה: .1 הליגה באירלנד כל-כך חלשה, שרק הנבחרת מעניינת. .2 אין נסיעה שהם לא מוצאים בה דיל טוב. לישראל יגיעו הרבה עם 'ישראייר.' לפריז, נדרשה פחות משעה טיסה. .3 באירלנד חיים פחות מ4- מיליון תושבים; לא ברור כמה אירים חיים מחוץ לאירלנד, אבל כנראה פי עשרה. רק בתקופת הרעב הגדול באמצע המאה ה19- היגרו מיליון וחצי אירים לארה"ב. במונדיאל 1994 שיחקה אירלנד פעמיים באיצטדיון של הג'איינטס, וכולו היה צבוע ירוק.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
35 אירים הגיעו לסטאד דה פראנס. צילום: אי-פי-איי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
דריבלים מתחת לאייפל
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הכמויות האדירות והעובדה כי הם לא מפסיקים לשתות ולעשות שמח, מדליקה בכל מקום את האוהדים המקומיים, ולטובה. בפריז שיחקו כדורגל אלפי אירים מתחת למגדל אייפל כשכל אוהד עם פחית 'גינס' בידו, לקול תשואות הפריזאים. יש אוהד אירי אחד שמרוב שתיה לא מצא את האיצטדיון באמסטרדם במשחק נגד הולנד. אוהד אחר הגיע למונדיאל ההיסטורי של אירלנד באיטליה עם המכונית ואחרי שמינית הגמר נגד רומניה, התעקש להישאר לרבע הגמר ברומא נגד איטליה. רק שנגמר לו הכסף. הוא נהג שלושה ימים הלוך ושוב לדאבלין ובחזרה כדי לקבל הלוואה נוספת מהבנק. את הדלק הוא מימן בעזרתם של אוהדים אירים שלקחו איתו טרמפ הלוך וחזור.
הנסיעה המפורסמת ביותר של האוהדים האירים היתה לאיראן בסוף 2001 למשחק הפלייאוף על העלייה למונדיאל. איראן, כידוע, היא מדינה מוסלמית קיצונית שבה שתיית אלכוהול אסורה, בוודאי מכירתו. גירסא אחת אומרת שהיו שם 1,500 אירים, גירסא אחרת אומרת שרק 500 אבל 488" יותר ממה שהביאו האוסטרלים," לדברי אחד האוהדים. בכל אופן, חלק מהאוהדים המתין בדובאי המתירנית (על כמה פיינטים של 'גינס(' עד כמה שעות לפני המשחק, ואז לקח את טיסת השכר. חלק אחר המריא לטהרן ארבעה ימים לפני המשחק, וניצל את כל 8 שעות הטיסה כדי לגמור את מלאי האלכוהול במטוס, כולל גלונים של 'בייליס,' אייריש קרים שידוע יותר כמשקה בתוך הקפה של הבוקר.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
3 פאבים על כל 2 אירים. צילום ארכיון
|
|
 |
 |
 |
 |
|
הפגנת ענק בעד קין
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מאחר ואיראן לא מתירה לנשים להכנס לכדורגל, הימרו כמה אוהדות איריות על כל הנסיעה והגיעו עד לכניסה לאיצטדיון, שם נאלצו האיראנים להתיר להן להכנס ולעוד כמה עשרות נשים מקומיות עם 'צ'דאר' שעשו היסטוריה וצפו במשחק, בגלל האורחות. למרות זאת סיפר לנו אוהד אירי כי "האיראנים היו מסבירי הפנים הגדולים ביותר שבהם נתקלנו, למרות שחלק מחוקי ה'מולה' קצת דפוקים. הכי מגניב היה לשמוע ברדיו את התוצאות מהמשחקים: 'צרפת ,2 שוייץ ,2 מלטה ,1 אנגליה ,0 המשטר הציוני ,2 אוסטריה ."'1 אוהד אחר דווקא סיפר שהוא וחבריו חטפו מטח של מטבעות, מזלגות וכפיות כשישבו ביציע.
לאוהדים האירים יש השפעה עצומה על ההתאחדות האירית. אחרי שרוי קין נטש את הנבחרת ב2002- בגלל הריב עם המנג'ר מיק מקארת'י, אירגנו האוהדים האירים הפגנת ענק ליד משרדי ההתאחדות ופירסמו הודעה, שממנה אפשר להבין את כוחם. "שמענו מה יש למאמן לומר, שמענו מה היה לקין להגיד ושמענו מה יש לשחקנים להגיד. עכשיו הגיע הזמן שישמעו את הצד הכי חשוב וזה אותנו האוהדים. רק אנחנו מסוגלים להזיז דברים בנבחרת וזו הנבחרת שלנו." בסופו של דבר קין לא חזר לנבחרת ואירלנד שיחקה בלעדיו במונדיאל, אבל המקרה הזה מראה את הכוח שיש לאוהדים.
רק המלצה אחת נותרה לנו: שריינו לכם חניון באיזור הטיילת בסוף השבוע. אתם הולכים לפגוש את האוהדים הנחמדים ביותר בעולם.
זיעה ירוקה - סיפורה של נבחרת אירלנד הצבא הגדול בעולם - דורון כהן על אוהדי אירלנד
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | קין, הפגנת ענק למענו. צילום: אי-פי-איי
| |
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/274/862.jpg
 |
|
|
מאט הולנד
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/274/861.jpg
 |
|
|
רוי קין
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/274/857.jpg
 |
|
|
ג'ון אושיי
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/274/855.jpg
 |
|
|
שיי גיבן
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/274/852.jpg
 |
|
|
קווין קילביין
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/274/850.jpg
 |
|
|
רובי קין
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/257/525.jpg
 |
|
|
קלינטון מוריסון ואנדי אובריאן
|
|
 |
![]()
|
|  | | /images/archive/gallery/166/458.jpg  | | | דמיאן דאף | |  | ![]() |

|
|
|
|