 |
/images/archive/gallery/274/850.jpg רובי קין חוגג מול איי פארו.
צילום: רויטרס  |
|
|
עד 69' לא היה לה מנג'ר, האיש שבנה את ההצלחה הגדולה הוא גיבור אנגלי, בריאן קלאף כינה את הקפטן שלה 'אל קאפונה של מנצ'סטר יונייטד', היא ניצחה שני משחקים בשלושה מונדיאלים אבל תמיד עברה סיבוב. נבחרת אירלנד, יחידת קומנדו עקשנית, ביום שבת על הדשא בר"ג |
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
גיא צדיק 20/3/2005 12:20 |
|
|
|
|
 |
"לעיתים רחוקות אני יוצא מאוכזב מתוצאות תיקו בחוץ. קבוצה שמנצחת בבית ומוציאה תיקו בחוץ, בדרך כלל מנצחת את הליגה. הנקודה הכי חשובה שאספנו היתה זו של ישראל בפריז", אמר השבוע מאמן נבחרת אירלנד, בריאן קר. "אבל לא נבוא להתגונן. יש לנו שחקני התקפה מצוינים וננסה להוציא את הניצחון בת"א. ראינו את הישראלים בשני המשחקים שלהם עם קפריסין, ולדעתי יש להם את הנבחרת הטובה ביותר שהיתה להם בשנים האחרונות. מצד שני, בישראל יש ציפייה גדולה והם יהיו בלחץ מהקהל הביתי. הם יצטרכו להתמודד עם זה".
לא פראייר, קר. בן לאב שהיה אלוף אירלנד באגרוף, בריאן הצעיר הלך לכדורגל ואחרי קריירה
לא משמעותית בליגה המקומית פנה לאימון, וכמו הרבה מנג'רים בעולם, השחקן האפור הפך למאמן גדול שחתום על אחת מהנבחרות המוערכות באירופה. את הנבחרת האירית העכשווית, כנראה הטובה ביותר שהיתה למדינה אי פעם, הוא בנה עוד בגילאי הנוער. ב-97' הוא הוליך את הנבחרת עד גיל 20 למקום השלישי באליפות העולם במאלזיה, ושנה אחר כך לקח שתי אליפויות אירופה עם שני שנתונים (עד גיל 16 ועד גיל 18) - הישג חסר תקדים בכדורגל האירופי. את הפירות של אותה נבחרת הוא קוצר היום. דאף, אושיי, קילביין, רובי קין ואנדי ריד הם רק חלק מהפאזל הצעיר והאנרגטי שגורם לאברהם גרנט כאבי ראש על סף המיגרנה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
חלק מהפאזל האירי שגורם לגרנט כאבי ראש. צילום: אי-פי-איי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
50 שנה ללא מנג'ר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אירלנד. 4 מיליון תושבים שמתפרשים על 84 אלף קמ"ר של ירוק אינסופי, כ-275 ימי גשם בשנה, תרבות אלכוהול מפותחת, סופרים ומחזאים דגולים, מוזיקה טובה, רוב קתולי מוחלט וכדורגל נמרץ, קשוח ועקשני. עם כדורים ארוכים, הרחקות סתמיות ופרצופים שהשאירו כמה שיניים על הדשא של הליגה האנגלית, או בפאב השכונתי, נבחרת התלתן (סמלו של פטריק הקדוש, נזיר קלטי שהגיע לאי במאה ה-5 והעביר לשבטים המקומיים את הנצרות והאלפבית הרומי) אף פעם לא שיחקה כדורגל אטרקטיבי, אבל תמיד סחטה מעצמה את המקסימום, עד טיפת הזיעה הירוקה האחרונה.
אירלנד החופשית התנתקה מבריטניה ב-1921, כשהמחוזות הצפוניים סביב בלפאסט נשארים תחת דגל הממלכה. הפיצול בין התאחדויות הכדורגל של הרפובליקה של אירלנד (או אייר) לצפון הגיע אחרי שההתאחדות המשותפת הפרה סיכום והעבירה את גמר הגביע מדאבלין לבלפאסט, אבל העסק היה רחוק ממקצועניות והנבחרת התנהלה ללא מנג'ר קרוב ל-50 שנה. הסגל נבחר על ידי מעין ועדה מארגנת, התוצאות היו בהתאם, בדאבלין עשו חושבים ומיק מיגאן התכבד להיות המנג'ר הראשון על הקווים ב-69'. ישראל, אגב, היתה באותה שעה בדרך למקסיקו 70'.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ריד. אירלנד אף פעם לא שיחקה כדורגל אטרקטיבי. צילום: אי-פי-איי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
ג'קי הגדול
|
 |
|
 |
 |
 |
|
למרות הרעיון המהפכני של מאמן על הקווים ושחקנים גדולים כמו פרנק סטייפלטון וליאם בריידי, גם שנות ה-70' ותחילת ה-80' לא הביאו בשורה, אבל הליגה האנגלית התמלאה בשחקנים אירים ונבחרות הנוער התחילו להשתחל לטורנירים החשובים. המפנה הגיע בפברואר 86', כשג'קי צ'לרטון, מגיבורי גביע העולם של אנגליה ב-66', הפך למנג'ר הלא-אירי הראשון בתולדות הנבחרת ובניגוד לציפיות, הפך לגיבור לאומי כשהירוקים העפילו סוף סוף לטורניר הראשון שלהם, יורו 88' בגרמניה. מדינה שלמה נכנסה להיסטריה כשריי האוטון כבש בדקות הפתיחה מול אנגליה, והעניק לירוקים ניצחון בבכורה בטורניר גדול, ועוד מול השכנה הלא הכי-אהובה מהמזרח. לרוע המזל, 1-1 עם ברה"מ לא הספיק בגלל שער מאוחר של וים קיפט ההולנדי במשחק האחרון של הבית. האירים חזרו הביתה, מאות אלפי אזרחים ומיליוני בקבוקי בירה הצטופפו ברחובות דאבלין כדי להריע. הקשר המיוחד עם הקהל נולד, אירים מבוסטון ועד סידני משלמים 30 יורו לשנה להתאחדות עבור חברות בחוג האוהדים ואלפים מלווים אותה לכל משחק חוץ. כ-30 אלף מהם הגיעו באוקטובר לסטאד דה פראנס.
אירופה התחילה להכיר את הצבא הירוק, והנבחרת הקשוחה, עם סטונטון, טאונסנד, אולדרידג', ניאל קווין, פט בונר, מגראת' וקאסקרינו המשיכה גם לאיטליה 90'. שלוש תוצאות תיקו מול אנגליה, הולנד ומצרים, באחד מהבתים המדכדכים של כל הזמנים, הספיקו לכרטיס לשמינית הגמר, ובלם ארסנל דייויד אולירי רשם את עצמו בספרי ההיסטוריה עם הפנדל המנצח בתום 0-0 קשה לצפייה מול רומניה בגנואה. ברבע הגמר, ולמרות תפילה משותפת עם האפיפיור בוותיקן, הסינדרלה הפסידה למארחת באולימפיקו, משער של טוטו סקילאצ'י. האירים שוב עלו הטיסה עם ראש מורם, אבל למרות ההישג הטוב ביותר שלהם עד היום, הבטיחו לעצמם מקום של כבוד די מפוקפק במונדיאל בונקריסטי ואלים, ג'ורג'י חאג'י ורוברטו באג'יו מרגישים עד היום את הקנאקים בברכיים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אירים בסטאד דה פראנס. הצבא הירוק מלווה את נבחרתו לכל מקום. צילום: אי-פי-איי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מונדיאל ושלושה כישלונות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אחרי שהחמיצה ברגע האחרון את היורו בשבדיה, אירלנד הגיעה לארה"ב ב-94' מצוידת בנער רוי קין וגמלה לאיטליה עם 0-1 באיצטדיון הג'יאנטס בניו יורק, באחד מהמשחקים המתוקשרים בתולדותיה. המארגנים, בחוש עסקי אמריקני טיפוסי, שיבצו את שתי הנבחרות בעיר עם מיליוני מהגרים ממדינות האם, והדרבי הקתולי הוכרע כבר בדקה ה-11 משער מדהים של ריי האוטון, שנתן ניצחון ראשון בטורניר גביע העולם. "עשינו מהם לנגוויני" סיכם את ההיסטוריה ג'ייסון מקאטיר, והביע מצוין את הגישה האירית, שלא עושה כבוד לאף אחד. רק תנו להם על מה להילחם. ההמשך היה פחות טוב, הפסד למקסיקו ותיקו מאופס עם נורבגיה שלח את האירים לקרב אבוד מול הולנד בשמינית. כמו ב-88' ו-94', גם ב-96' אירלנד סבלה מנבחרת האורנג', שגמרה לה עם חלומות היורו במשחק פלייאוף מכריע באנפילד, כשהפערים הטכניים צורמים לעין.
מיק מקארת'י, ששיחק 57 פעמים במדי הנבחרת, הגיע במקומו של צ'רלטון ב-96', ונאלץ לבנות מחדש. הוותיקים מדור הזהב החזירו ציוד, הצעירים לא היו מספיק טובים והכרטיס לצרפת 98' אבד במפגש פלייאוף מול בלגיה. הנאחס נמשך גם במוקדמות היורו, כשהאירים ספגו בדקה ה-90 בבית מול מקדוניה, נזרקו מפסגת הבית ושוב עפו, הפעם בגלל שערי חוץ במפגש פלייאוף עם טורקיה. אלא שהנסיגה היתה זמנית, בוגרי נבחרות הנוער של קר הבשילו והירוקים סגרו חשבון היסטורי עם הולנד במוקדמות 2002, ועלו למונדיאל אחרי הפלייאוף הקבוע שלהם, הפעם באווירת איום גרעיני מול איראן בטהרן.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
רובי קין ואירלנד, התרגלו לשמינית הגמר במונדיאלים. צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
אל קאפונה של מנצ'סטר יונייטד
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אווירה עוינת לא חסרה גם בחדר ההלבשה. מקארת'י לא היה בדיוק כוס הבירה של הקפטן רוי קין והפיצוץ הגיע ערב המונדיאל בקוריאה-יפן 2002. "מי אתה חושב שאתה?" ירה קין לעבר המנג'ר ובנוכחות כל השחקנים, "היית שחקן מחורבן, ועכשיו אתה מנג'ר מחורבן. אתה יכול לדחוף את גביע העולם שלך לתחת. הסיבה היחידה שאני מתעסק איתך בכלל היא שאיכשהו נהיית המנג'ר של המדינה שלי, ואתה אפילו לא אירי, אתה 'קאנט' (סלנג לא מחמיא במיוחד לאבר המין הנשי) אנגלי". מקארת'י הנדהם, אירי יליד בארסנלי שבילה את מרבית חייו באנגליה, טען שמעולם לא הותקף כך על ידי בן אנוש וזרק את הקפטן הביתה במטוס פרטי.
ללא קין, שהכחיש שהתבטא נגד מוצאו האנגלי למחצה של המנג'ר, התלתנים עשו תיקו עם קמרון ועוד אחד עם גרמניה, כשרובי קין משווה בדקה ה-92, הביסו 0-3 את ערב הסעודית ועלו לשמינית בפעם השלישית מתוך שלושה מונדיאלים. מול ספרד הם פיגרו החל מהדקה ה-8 אבל שוב חזרו עם הגונג, מפנדל של רובי קין, אבל הולנד, קונולי וקילביין החמיצו שלושה פנדלים ברציפות, הספרדים המשיכו לרבע. האירים, כרגיל, נשארו עם הרבה מחמאות ועוד יותר דמעות.
בנובמבר 2002, ואחרי פתיחה חלשה לקמפיין היורו, מקארת'י התפטר ובמקומו מונה קר, הבחירה מספר אחת של בערך 4 מיליון איש. העם חיכה לקר, רוי קין חיכה למי שלא יהיה מלבד מקארת'י וחזר למדים הלאומיים. "גביע העולם הוא הדבר הכי חשוב בחיי, אף אחד לא רוצה לשחק בו יותר ממני", אמר לא מזמן הקפטן בן ה-34 שמתכנן לפרוש בקיץ 2006, ממש אחרי המונדיאל בגרמניה. קין המזדקן עובר עונה לא קלה במנצ'סטר, במהלכה גם עמד למשפט וזוכה מאשמת תקיפת נער מחוץ לביתו במנצ'סטר. בריאן קלאף כינה אותו פעם 'אל קאפונה של מנצ'סטר יונייטד', אבל למרות השערוריות, ואולי בגלל, הלב והנשמה הפכו אותו לשחקן הכי אהוב, גם באירלנד וגם באולד טראפורד.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
קין בדרכו לבית משפט במנצ'סטר.צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
ההגנה מניוקאסל, הברק מצ'לסי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הפרמיירה של קר עברה עם ניצחון חלק על סקוטלנד, מאז הנבחרת המשודרגת מבחינה טכנית ואסתטית הפסידה רק פעמיים מתוך 27 משחקים. ב-2004 היא שיחקה 14 פעם, ספגה שישה שערים והפסידה פעם אחת, 3-0 לניגריה בטורניר ידידות. ברזיל הגדולה נעצרה על 0-0 בדאבלין, הולנד נכנעה באמסטרדם וצרפת נתקעה על תיקו מאופס בסטאד דה פראנס. החולייה האחורית לוקה מעט בטכניקה אבל מאוד קמצנית במרחבי מחייה, ליוסי בניון מצפה ערב ארוך מול מערך צפוף ואגרסיבי שיעורר בו געגועים עזים לנומנסיה וקפריסין. החדשות הטובות הן שהשוער שיי גיבן, הבלם אנדי א'ובריין והמגן הימני סטפן קאר היוו חלק משמעותי בפתיחת העונה האיומה של ניוקאסל. החדשות הרעות הן שהמגפייז רשמו התאוששות מעוררת התפעלות מאז הפגרה, לא הפסידו ב-11 המשחקים האחרונים וספגו רק שני שערים בחודש מרץ. ג'ון אושיי ממנצ'סטר יונייטד וקני קאנינגהאם מבירמינגהאם משלימים את אחת ההגנות הלוחמניות באירופה, כשגם ריצ'ארד דאן מהסיטי עשוי לפתוח.
כדי להגיע בכלל לבונקר הירוק צריך לעבור קודם כל את שדה המוקשים שבקישור. לצידו של קין, האירים מציגים את קווין קילביין, שנותן עונה גדולה באברטון, ואת הדובדבן החדש, אנדי ריד בן ה-23, שחקן טכני ומאיים שעבר בפגרת החורף מנוטינגהאם לטוטנהאם תמורת 8 מיליון פאונד. על הספסל מחכים מאט הולנד וסטיבן ריד, שחקני הרכב קבועים בצ'רלטון ובלקבורן. הג'וקר של הירוקים והדינמו של צ'לסי, דמיאן דאף בן ה-26, יחרוש באגף השמאלי. 24 מיליון יורו שילמו הכחולים לבלקבורן תמורת הקיצוני הבלונדי הסוחף, שפציעת הכתף שלו חירבנה לאברמוביץ' אליפות כבר בעונה שעברה, ושלרוע המזל, נוחת בישראל בכושר שיא. מאז הפציעה של אריאן רובן, כמעט כל משחק המתפרצות של ז'וזה מוריניו בנוי עליו, דאף בדרך המהירה למקום גבוה בצמרת של האירים הגדולים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אושיי (מימין), חבר באחת ההגנות הלוחמניות באירופה. צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
החלוצים: גיבור לאומי ושואב מים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אם דאף הוא הג'וקר, אז האס הוא רובי קין, שכבר בגיל 24 שבר את שיאו הבינוני של ניאל קווין (23) והפך למלך השערים של אירלנד בכל הזמנים. קין, שערך את הופעת הבכורה במדים הלאומיים בגיל 17 וחצי, עובר עונה לא קלה בווייט הארט ליין, אבל מצד שני, מעטים השחקנים שעברו עונה קלה בטוטנהאם בעשור האחרון. בנבחרת, קין הוא הבאנקר של הטופס. את ההרכב, כולו על טהרת הפרמייר-ליג, משלים קלינטון מוריסון מבירמינגהאם, חוטב עצים טיפוסי עם טכניקה מוגבלת אבל עם התכונות הכי אהובות על בלמים ישראלים, במיוחד במצבים נייחים: פיזיות ומשחק ראש.
למרות הארסנל המרשים, אירלנד היא לא איטליה או ספרד ואין לה שחקן מושלם בכל עמדה, ובר"ג, עם 40 אלף איש, ישראל יכולה להוציא תוצאה טובה, כשגם תיקו, שישאיר את הנבחרת באווירה תחרותית וגם יביא כמה מחמאות ביורוספורט, צריך להתקבל בברכה. אבל בניון לבד לא יספיק וישראל צריכה להילחם באירלנד בנשק שלה. כדי להתמסר למטרה, היא צריכה קודם כל אופי. עד עכשיו בקמפיין, היא הראתה שיש לה לא מעט. בראייה היסטורית של עשרות שנים, היא הוכיחה שיש לה מעט מאוד.
אייריש קרים - סיפורם של אוהדי אירלנד הצבא הגדול בעולם - דורון כהן על אוהדי אירלנד
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
דמיאן דאף, הג'וקר של הירוקים. צילום: רויטרס
|
|  |  | מוריסון, חוטב עצים טיפוסי, חוגג עם אובריאן. צילום: רויטרס
| |
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/276/091.jpg
 |
|
|
חברים בצבא הירוק של אירלנד
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/274/862.jpg
 |
|
|
מאט הולנד, מחכה על הספסל
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/274/855.jpg
 |
|
|
שיי גיבן. ספג רק שני שערים בחודש מרץ
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/274/852.jpg
 |
|
|
קווין קילביין. נותן עונה גדולה באברטון
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/238/059.jpg
 |
|
|
באירלנד תרבות אלכוהול מפותחת
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/163/688.jpg
 |
|
|
אנדי אובריאן
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/276/096.jpg
 |
|
|
אוהדי אירלנד, מגיעים השבוע לת"א
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/271/240.jpg
 |
|
|
דמיאן דאף. נוחת בישראל בכושר שיא
|
|
 |
![]()
|
|  | | /images/archive/gallery/172/939.jpg  | | | רוי קין. רוצה מונדיאל לפני הפרישה | |  | ![]() |

|
|
|
|