 |
/images/archive/gallery/274/861.jpg רוי קין באימון נבחרת אירלנד
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| זוזו הצידה, רוי קין מגיע. דיוקנו של הכוכב עם הפתיל הכי קצר בכדורגל העולמי: הוא מפרק שחקנים ולא מתחרט, מקלל מאמנים ולא מתנצל, מזמין אוהדים למכות ולא מצטער. רשימת הנפגעים ממנו ארוכה (אלף אינגה האלנד, מיק מקארת'י וסטיב סטונטון), אבל רשימת המעריצים הרבה יותר מרשימה: טדי שרינגהאם, ראיין גיגס, אלכס פרגוסון וג'קי צ' רלטון. רק אל תקראו לו מאונן |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
אייל לוי
23/3/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
מה עם האלנד?
"מה איתו?".
היה שווה להיכנס בו?
"בטח לא בשביל קנס של שבועיים משכורת", רוי קין צחק בקול ולפתע נהיה שוב רציני. "אמרתי לאחד השחקנים הצעירים שלנו שמעולם לא הלכתי בכוונה לפצוע שחקן. אפילו לא האלנד".
אז מה התכוונת לעשות?
"להראות לו שאני זוכר".
אתה מצטער על התוצאה?
"לא. אפילו בחדר ההלבשה לא היו לי חרטות. אמרתי לעצמי 'שיזדיין'. הוא קיבל את מה שמגיע לו. הוא זיין אותי, עכשיו זו עין תחת עין".
אתה באמת מאמין בזה?
"אני יודע שזה לא בסדר. אני לא אלמד את הילד שלי להתנהג ככה, אבל אני בן אדם. ישבתי בגללו הרבה זמן בחוץ".
היית עושה זאת שוב?
"כנראה שכן".
(מתוך ראיון של רוי קין לעיתון 'אובזרבר')
שלוש וחצי שנים שקין, המנהיג של נבחרת אירלנד ומנצ'סטר יונייטד, חיכה לאלף אינגה האלנד בפינה. הוא לא שכח איך במשחק של מנצ'סטר בלידס, הקשר נכנס בו בפראות ובעוד הוא נאנק מכאבים על הדשא, הנורבגי צעק לו בזלזול "תפסיק להתחזות". אחרי שקין פירק להאלנד את הברך, באותו דרבי עקוב מדם של מנצ'סטר, קין עמד מעליו וסינן: "אף פעם, אבל אף פעם, אל תקרא לי 'מתחזה'. חתיכת כוס". להאלנד לא היה צ'אנס למכת נגד. באותו יום הוא גמר את הקריירה.
הפסיכולוג של מנצ'סטר יונייטד, ביל בסוויק, תיאר פעם את קין כדמות מהסרט גלדיאטור. אותו אחד שהלוחמים הולכים אחריו בעיניים עצומות ומספיק לו מבט חטוף בכדי להעביר אסטרטגיה חדשה. "אני זוכר איך כל בוקר סטיב מקלארן, העוזר של פרגוסון, היה נכנס לחדר ההלבשה ושואל את רוי 'החבר'ה כבר מוכנים?'", סיפר פעם בסוויק זיכרונות מאולד טראפורד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
רוי קין בפוזה אופיינית. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
בריאן קלאף התלהב
|
|
|
 |
|
|
|
קין נולד לפני 34 שנה במייפילד, פרבר פועלים בעיר קורק שבאירלנד. בנם של מוריס ומארי, שעטפו בחום את ארבעת ילדיהם. האבא דחף אותו לאיגרוף וקין תמיד דאג לשלב בכדורגל המשובח שלו גם אלמנטים של קרב מגע, שגררו אין ספור כרטיסים צהובים ואדומים. כשרוי היה ילד הוא עדיין לא הבין מה יש לו ברגליים. הוא שלח מכתבים לכל המועדונים בליגה האנגלית וביקש להתקבל אליהם, חוץ מאשר למנצ' סטר יונייטד. אז הוא עדיין חשב שהוא לא מספיק טוב עבורם. היה זה בריאן קלאף, המנג'ר של נוטינגהאם פורסט, ששילם עבורו עשרת אלפים פאונד למועדון מקומי ולקח אותו להיכרות עם הדבר האמיתי.
קין היה צעיר מוכשר, לוחם מלידה. פעמיים הוא הגיע עם פורסט לגמר הגביע, פעמיים הפסיד. לפרגוסון זה הספיק. ב-1993 הוא שילם 3.75 מיליון ליש"ט, אז סכום שיא. הוא זיהה מנהיג, יורש מתאים לפול אינס. קין לא הסתדר עם חיי הכוכבות. המעבר היה חד מדי בשבילו. הרבה כסף נכנס לכיסו והוא לא ידע איך לשמור על פרופורציות. יום אחד הוא קנה מרצדס אדומה, שם עליה לוחית זיהוי 'קין1', אבל מיהר להנמיך פרופיל כשספג עלבונות על חוסר סטייל.
הוא התחיל לשתות הרבה בכדי להיכנס לחבר'ה. "הייתי שקט, ביישן. לפני יציאות, הייתי דופק כמה כוסיות, בכדי להיכנס לראש", הוא נזכר. "במנצ'סטר של אותם ימים היו שתיינים כבדים כמו סטיב ברוס, בריאן רובסון. זה לא כמו עכשיו כשהחבר'ה אומרים שהם יוצאים לארוחה ומתכוונים לזה. אז היינו יוצאים לארוחה וכל הערב לא ראיתי אפילו סנדוויץ'".
קין היה אירי פרוע. הוא היה מסיים משחקים ונוסע הביתה לקורק, רק שם הוא הרגיש בין חברים. "כשאני מגיע לקורק זה כאילו אף פעם לא עזבתי. האנשים שם לא מסתכלים על הבתים, המכוניות ואוסף השעונים. זה מקום בלי בולשיט", הוא ידע לספר.
ערב אחד, אחרי שהלך מכות בבאר במרכז מנצ'סטר, הוא סיים בתא המעצר. העיתונות חגגה, אלכס פרגוסון הגיע בבוקר בכדי לעזור בשחרור וזה היה סוף חגיגת השתייה. "כבר נגעלתי מעצמי", קין שיחזר. "אלכס רק שאל אותי 'אתה בסדר?'. הוא קרא נכון את התמונה. ידע כמה אני כועס על עצמי".
קין הבין שאסור לו לחזור לבקבוק. הצוות הרפואי במנצ'סטר אמר שאוסף הפציעות המרשים שלו נגרם בין היתר בגלל חייו הפרועים וכדאי שיתחיל לחזור למסלול של חיים ספורטיביים. פרגוסון הודיע שהוא זקוק לו כי כשהוא בכושר, הוא הלב והנשמה.
"שיחקתי עם הרבה שחקנים גדולים", אמר פעם טדי שרינגהאם. "אין אחד שגורם לאחרים לעבוד במגרש כמו רוי קין. הוא כנראה הגדול מכולם". אלכס פרגוסון לא ישכח את ההופעה של קין בחצי גמר ליגת האלופות בטורינו ב-1999, כשמנצ'סטר הדיחה את יובנטוס בדרך לזכייה בגביע. הוא קרא לה ההופעה הכי לא אנוכית שראה מימיו. "לא משנה מה יקרה ב-30 השנים הבאות או ב-500. רוי קין הוא אחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון. הוא איש נדיר, הוא באמת כזה", החמיא המנג'ר לחניכו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אלכס פרגוסון. "אחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון". צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
מרושע גם באימונים
|
|
|
|
|
|
|
פרגוסון אוהב במיוחד את הגישה. קין רואה את המשחק כמלחמה שרק המנצחים יוצאים ממנה עם כבוד. כשהוא מוביל את מנצ'סטר למגרש הוא בדרך כלל לא מחליף מילה עם קפטן הקבוצה היריבה, אפילו לא מסתכל עליו. "הוא דמיין, השטן שמככב בסרט 'הסימן'. הוא אפילו מרושע באימונים", ראיין גיגס ניסה לתאר אותו.
קין רואה את הדברים אחרת. יש לו אופי שאי אפשר לשנות. "אני מוכן לקבל שאנשים נותנים 100 אחוז והקבוצה מפסידה, אבל אני לא מבין איך שחקנים יכולים לברבר בחדר ההלבשה אחרי הפסד. אני תמיד חושב לעצמי 'מה, לא כואב להם?'. מאמנים תמיד אמרו לי 'רוי, תירגע'. אני לא יכול. זה לא אני".
זה האופי האירי, הלוחמני. ג'קי צ'רלטון, מאמן הנבחרת האגדי, צירף אותו בגיל צעיר בכדי שיוסיף קצת מהאישיות שלו לסגל. "אתם שם בישראל צריכים לתת לו כבוד", צ'רלטון ביקש ממני להעביר מסר. "בגילו הוא עדיין אחד השחקנים הטובים שיש. כמאמן אני אומר לך שאין הרבה לוחמים כאלה בכדורגל המודרני".
בקמפיין הקודם של מוקדמות גביע העולם קין לקח את אירלנד על הכתפיים בבית שכלל את הולנד ופורטוגל והביא אותה עד יפן. רק שבהכנה, ממש בימים אחרונים לפני תחילת המשחקים, בבית מלון באי סאיפן, הוא התנגש עם מאמנו מיק מקארת'י והחלום התנפץ.
הסכסוך בין השניים הוא סיפור ישן שהחל ב-92', בסיבוב משחקים של הנבחרת בארה"ב. מקארתי' היה קפטן וקין צעיר בן 21. יום אחד קין וסטיב סטונטון איחרו לחזור מסיבוב פאבים וגרמו לאוטובוס הקבוצה לחכות להם. הם ספגו הערה ישירה ממקארת'י וקין בלי חשבון זרק לו "לך תזדיין".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קין. "מאמנים תמיד אמרו לי 'רוי, תירגע'. אני לא יכול". צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
הפיצוץ במונדיאל
|
|
|
|
|
|
|
כשמקארת'י מונה לתפקיד, שחקנים בנבחרת הזכירו לקין שהגיע יומו, אבל השניים שמרו על יחסים קורקטיים. בסאיפן דברים הידרדרו במהירות. "הציוד לא הגיע", נזכר קין, "שאלתי את מיק 'מה קרה?' והוא ענה 'חברת התעופה איכזבה אותי'. לכל הרוחות, הציוד היה צריך להיות שם שבועות לפני. ומגרש האימונים? הקבוצה מהפאב של אח שלי לא משחקת על דשא עם כל-כך הרבה חורים".
את הדברים האלה קין השמיע גם באוזני הכתב של ה'אייריש טיימס', שדאג לפוצץ את הפרשה על כל השער של העיתון. ביום הפרסום, בארוחת הצהריים, הודיע מנהל הנבחרת שבערב יש אסיפה, כולם צריכים להגיע. קין הריח שריפה כשראה את מקארת'י נכנס לחדר עם העיתון בידו. מקארת'י לא התחשב בעברו של הקפטן וירה בצרורות. הוא האשים את קין בחוסר נאמנות למולדת ובביום פציעה בכדי להתחמק מהמשחק נגד איראן.
לקין היו הדברים האלה כמו אגרוף בפרצוף. הוא קם וצעק על המנג'ר: "מיק, אתה שקרן. אתה מאונן מזוין. אני לא סופר אותך כמאמן, לא ספרתי אותך כשחקן ואתה בטח לא בן-אדם. אתה יכול לדחוף את גביע העולם הזה לתחת". שחקנים מוסיפים שרוי גם סינן: "אתה אפילו לא אירי, אלא כוס אנגלי". קין הכחיש את המלים האחרונות, אבל לא ברח מאחריות. אמר שהוא היה תחת שליטה.
קין עזב את המחנה האירי, העלבון היה גדול במיוחד כשלמחרת הופיעו במסיבת העיתונאים, לצידו של המאמן, שניים מהוותיקים סטיב סטונטון, פעם חבר קרוב, וניאל קווין. הם בחרו לחזק את ידי מקארת'י. הקפטן היוצא רתח על הבגידה. "סטונטון אמר 'מעולם לא הייתי עד לאירוע כזה'. מה, הוא אף פעם לא שמע את המילים 'מאונן', 'כוס'? הבחור הזה שיחק בליברפול אצל גרהאם סונס. וניאל קווין, מי הוא, אמא תרזה? סטונטון היה חבר ואתה יודע מה אומרים על אנשים כאלה,'מי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק אבנים'. מצדי שלושתם יכולים להירקב בגיהינום".
המאבק בין מקארת'י לקין הגיע לכל מקום. בעיני חלק מהאירים הקפטן נחשב לבוגד, בעיני חלק אחר הוא היה ונשאר המנהיג. לא מזמן יצא בדבלין מחזה 'אני, קינו', שמתאר את מלחמת ראש בראש ממבט אחר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קין. "ניאל קווין? מי הוא, אמא תרזה?". צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
בית פרבר וחמישה ילדים
|
|
|
|
|
|
|
קין הוא אחד השחקנים הכי פופולריים בתולדות המשחק באנגליה. פרשן הכדורגל, אלן האנסן, תיאר אותו כדומיננטי ביותר בליגה מאז דאנקן אדוארדס, השחקן האגדי של מנצ'סטר יונייטד שנספה באסון המטוס במינכן. חמישה ספרים נכתבו עליו ולא מזמן ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, נדרש לענות על השאלה 'מהן האיכויות שיש בקין שהפכו אותו למודל לחיקוי?'. מרחוב דאונינג 10 נמסר בתגובה שראש הממשלה עדיין לא דן בסוגיה, אך ייתכן שיתעמק בה בעתיד.
כשמקארת'י עזב את תפקיד מנג'ר הנבחרת, מיד עלתה השאלה אם קין יחזור לסגל. יש שם המון כשרון, רק צריך מנהיג אמיתי שילכד את השורות וירגיע את הפוטנציאל של דאף. המנג'ר החדש, בריאן קר, נפגש לא פעם עם השחקן שהבהיר לו שהוא מעוניין לחזור, אבל הכל תלוי ברצון הקבוצה. פרגוסון עיקם את האף. קין כבר לא ילד, גם ככה הוא מתקשה לעמוד בעומס של המשחקים, מרבה להיפצע, והוא חייב אותו. לא מזמן כשקין אמר שהוא חושב שזהו החוזה האחרון שלו בתור שחקן, תפס אותו פרגי ביד, לקח אותו הצידה ואמר "רק אני אחליט מתי תפרוש".
בסוף גם פרגוסון הבין שקין רוצה להגיע לגביע העולמי, וזז מדרכו. "אני שמח שאחד מגדולי השחקנים של הכדורגל האירי נענה להזמנה", נתן קר ללוחם את הכבוד. "הוא מביא איתו ניסיון ואיכות, כשהפוקוס היחידי הוא לעלות למונדיאל".
קין היום הוא איש שקט. בכלל לא אותו טיפוס פרוע שהתחיל את הקריירה, שומר בקנאות על פרטיות, מגדל בהייל, פרבר יוקרתי של מנצ'סטר, את חמשת ילדיו. אנשים מספרים שבנסיעות, כשכל השחקנים מסתובבים בדיוטי פרי, הוא יושב בפינה שקטה עם ספר. במנצ'סטר יש לו אולי שני חברים קרובים. לא יותר. אבל לא צריך לטעות, מדובר בקין הר געש כבוי שבדרך כלל מתפרץ במגרש, ולעיתים מחוצה לו. בספטמבר האחרון, כשיצא לטייל עם כלבו, צעק לו נער מעבר לכביש 'אירי מאונן'. קין לא עשה חשבון. בהליכה מהירה ומאיימת הוא הגיע לצעיר ההמום. תפס אותו בצווארון ושאל "קראת לי מאונן?". הנער, שכמעט השתין במכנסיים, רק פלט בקול חלש "אני כבר לא בטוח".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רוי קין באימון נבחרת אירלנד, אתמול. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
האזרח קין
|
|
|
|
|
|
|
פרטים אישיים: רוי קין (קינו), נולד ב-10 באוגוסט 1971. תארים: 7 אליפויות עם מנצ'סטר יונייטד, 3 גביעי אנגליה, ליגת האלופות (1999). הופעות בנבחרת: 63 משחקים, 9 שערים. הפך לקפטן בעונת 96-97, לאחר שאריק קאנטונה פרש מכדורגל ואלכס פרגוסון העתיק את סרט הקפטן שלו ללוחם הקלטי. את גמר ליגת האלופות ב-1999 הפסיד קין בגלל צהובים. רגע השיא שלו במפעל היה בחצי הגמר נגד יובנטוס בדלה אלפי, בו ספג צהוב וידע שלא יוכל לשחק בגמר. 10 דקות מהפתיחה הוליכה יובה 0-2 והיתה בדרך בגמר, אבל אז הפגין קין את אחד ממשחקיו הגדולים, כבש שער אחד ודחף את קבוצתו לניצחון 2-3 הירואי. היונייטד גמלה לו ב-2000 את החוזה הכי טוב באי הבריטי ושילמה לו 100 אלף ליש"ט לשבוע. אלכס פרגוסון כתב על קינו בביוגרפיה שלו: "אני לא חושב שיכולה להיות לי דעה טובה יותר על שחקן בעולם מאשר על רוי קין". רוי קין הוא הכדורגלן היחיד של אירלנד שנכלל ברשימת 100 הגדולים שפירסמה פיפ"א לחגיגות 100 שנה לקיומה. עורך המגזין הבריטי "דיזיינר", אלכס מקאן, השווה את קין לג'יימס דין, וטען שיש לו ארומה של מיסתוריות כמו לכוכב ההוליוודי הענק. במאמר ל"גרדיין" טוען מקאן: "על דין אמרו שהיה לו כישרון ענק לבטא את התקוות והפחדים של כל צעיר בארה"ב, ועל קין אפשר לומר שיש לו כישרון לבטא את התקוות והפחדים של כל כדורגלן בבריטניה".
יעקב זיו
עמנואל רוזן על רוי קין, אירי לא חביב
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/271/216.jpg
 |
|
|
ריאן גיגס. "הוא אפילו מרושע באימונים"
|
|
 |
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/266/783.jpg
|
|
|
קין בשערי ביהמ"ש, שם הואשם בתקיפת נער
|
|
|
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/277/229.jpg
|
|
|
בריאן קר. מסע שיכנועים
|
|
|
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/103/836.jpg | | | טוני בלייר. עדיין לא דן בסוגייה | | | ![]()
|
|
|
|
|
