 |
1. אחרי הזכיה של צרפת ביורו 2000 היה נדמה שקמה לברזיל יורשת לשנים רבות. לקראת מונדיאל 2002 נחשבה צרפת לפייבוריטית, אבל פציעתו של זינאדין זידאן ועייפות של כוכבי הנבחרת טרפה לרוג'ה למאר את הקלפים. אלופת העולם עפה מהגביע העולמי מבלי לכבוש אפילו שער אחד בבית המוקדם. מאמן אוקזר, גי רו, הסביר את הכישלון: "כדי להתכונן לטורניר כזה צריך להתחיל להזרים דם חדש לנבחרת שלוש-ארבע שנים לפני כן, אבל השחקנים שזכו בגביע העולמי ב-1998 היו קדושים בצרפת. איזה מאמן היה מעז לגעת בהם?"
2. ביולי 2002 מונה ז' ק סאנטיני למאמן הנבחרת. הביקורת טענה שההתאחדות הצרפתית נכנעה ללחץ של ראשי הליגה, שהריצו את מאמנה של ליון. סאנטיני ניצח בקושי את קפריסין בחוץ ואת ישראל בפאלרמו והגיע ליורו בלי להפסיד במשחק רשמי, אבל גם בלי להרשים.
3. כמה ימים לפני פתיחת יורו 2004, הודיע סאנטיני, שלא קיבל הארכת חוזה מההתאחדות, שהוא סיכם בטוטנהאם. בצרפת האשימו אותו בפגיעה במוראל הנבחרת.
4. למרות ניצחון דרמטי 1-2 על אנגליה, נראתה צרפת חסרת מעוף, עייפה ובלתי מרוכזת, והודחה ברבע הגמר עלידי יוון. דויד טרזגה ירק על סאנטיני בעקבות החלפתו במשחק, והיה ברור שהאימפריה שוקעת. סאנטיני הוציא את הלכלוך בראיון לשבועון הצרפתי "זורנאל דה דימאנש": " השחקנים עשו מה שהם רצו במחנה". זידאן , דסאי, ליזארזו, תוראם וויירה לא עשו דבר כדי לעזור לצעירים להתאקלם". על טרזגה אמר: "אין דבר גרוע מאשר לירוק על המאמן ועל חולצת הנבחרת
5. ריימונד דומנק, מאמן הצעירה, החליף את סאנטיני אחרי היורו, בתמיכתו של מישל פלאטיני. דומנק הלא כריזמטי סחף אחריו את השחקנים, אבל הקהל בסטאד דה פראנס דרש יותר. כוכבי הנבחרת: זידאן, תוראם, ליזארזו ודסאי החלו לפרוש. כישלון של צרפת בשני המשחקים השבוע, אחרי הסכסוך המתוקשר עם רובר פירס, עשוי להביא לפיטורי דומנק. ככל הנראה, הסיבה העיקרית לכך שזה לא קרה עד כה היא שבצרפת כבר באמת לא יודעים מי יוכל לחלץ את העגלה מהבוץ.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
דומנק, כישלון השבוע עלול להוביל לפיטוריו. צילום: אי-פי-איי
|
|
|