 |
/images/archive/gallery/283/128.jpg סבי אלנקווה בחנות שלו במיאמי.
צילום: טרישה מולדני  |
|
|
| אם הייתי חרא לא הייתי מסתבך |
|
| "עשו כסף על הגב של סבי. סבי לא ידע שום דבר! ", מתעקש סבי אלנקווה, פעם שופט בליגת העל והיום מוכר טי-שירטס במיאמי. אז למה נמלט לחו"ל אחרי שהואשם במכירת משחקים? זה בכלל לא קשור לכדורגל. סתם חוב של חמישה מיליון שקל בגלל שותפים רמאים. אחרי אחד מהם אפילו רדף עם סכין מטבח. בראיון ראשון ממקום גלותו מסביר אלנקווה מדוע חשב לקפוץ מהפנטהאוז, איך זכה להתחתן עם גויה ולמה עדיף לחזור לארץ רק בארון. סבי בסבבי |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
בעז גאון, מיאמי
1/4/2005 10:00 |
|
|
|
|
|
|
|
בשלהי הספק-ראיון-ספק-מונולוג בן שלוש השעות, הציעה טרי אלנקווה, אשתו הטרייה והאמריקנית של סבי אלנקווה, שאותו הכירה רק לפני חמישה חודשים, להצטלם עם חמש דחליליות לבושות בפיסות בד וגומי המתחזות לביקיני. אלנקווה הסכים בשמחה, נעמד בכניסה לחנות "ביצ'וור" בקצה רחוב קומירשל שבפרברי מיאמי, ורגע לפני שהצלמת מחצה את הכפתור הרלוונטי, חילץ את עצמו בתנועה הודינית ממרפקי הכמעט אורגיה פלורידיאנית בפוטנציה. כל זאת כדי לשלוף ממגדל המשקפיים שמאחורי גבו זוג משקפי מראה ששיוו לו מראה של בעל הבית. ואם לא בעל הבית, מי שמנהל עבורו את החנות.
קצת לפני שצללנו יחד לתוך תהומות הייאוש של השנתיים האחרונות, נראה לפתע אלנקווה כהמחשה ויזואלית של אושר, הצלחה ונעורים. אם היינו בסרט הוליוודי, זה היה הזמן להעלות את הכתוביות. אלא שאז כל זה התפוגג, הרעיה חזרה לעבודה, הנערות הגמישות הלכו לרחוץ בים העצל של פורט לודרדייל ואלנקווה חזר להתיישב באי נוחות על כיסא הפלסטיק שבו הוא יושב כל יום, כל היום, כמו מקסיקני מחוסר עבודה בגבול טקססארצות הברית, באחוריה של חנות הטי-שירטס שהוא מנהל בשביל ישראלי אחר.
בראיון נרחב ראשון מאז שברח מהארץ, זמן קצר אחרי הגשת כתב האישום נגדו בגין לקיחת שוחד בסך מצטבר של כ-15 אלף דולר, כל זאת כדי להטות תוצאות
משחקי כדורגל, מסביר השופט הבכיר לשעבר למה ולמי הוא חייב חמישה מיליון שקל, מדוע ברח מהארץ בגלל הנושים ולא בגלל הפרקליטים, למה בכל זאת הוציא אדומים והורה על בעיטות עונשין חוזרות במשחקים שנראו יותר כמו סרט ספורט רע בכבלים מאשר משחק כדורגל ספונטני, באיזה שלב של חייו שקל להשליך את עצמו מהקומה ה-14 של הפנטהאוז החיפאי שלו ואיך פעם כמעט שיסף בסכין קצבים את גרונו של השותף, שרימה אותו בניהול המסעדה של אוניברסיטת חיפה ועצר את עצמו רק כי הילדים, שעמדו בסמוך, זעקו זעקות שבר והורידו דמעות.
ולבסוף, מה היה עושה לעד המדינה משה אטיאס (שהעיד בפני המשטרה והפרקליטות כי במהלך98' שילם לאלנקווה סכומים שנעו בין 4,000 ל-5,000 דולר למשחק כדי שישפוט עם עין אחת עצומה), לו היה נכנס כעת לחנות בסנדלי אצבע כדי לרכוש לו ולאשתו חוטיני ים.
הנה התשובה: שום דבר. את העונש שלו (אומר סבי, המרבה לדבר על עצמו בגוף שלישי) יקבל אטיאס "מאלוהים". כי על פי אלנקווה, הרי הכל שקרים! ומה לגבי הכסף "שעשה על הגב של סבי? ", כל אותם אלפי דולרים שאטיאס גבה לטענתו מלקוחותיו," בזמן שסבי לא ידע על כך שום דבר? ",ובכן," שיהיה לו לתרופות". דברי סבי היושב בפרברי מיאמי עם השמש בעיניים, מבסוט ומריר לסירוגין, כמו חצי אשכולית עם זיגוג של קרמל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אלנקווה. "רוצה סקופ? אני אחזור לשפוט, פה בפלורידה". צילום: טרישה מולדני
|
|
|
 |
|
 |
|
לשפוט זה כמו לדוג
|
|
|
 |
|
|
|
"התחלתי את הקריירה שלי במועדון הכדורגל חיפה לפני כ-27 שנים . היה איזה משחק נגד'אחווה חיפה' והשופט התעלל בנו. פשוט התעלל. אז פניתי לאיגוד השופטים. הפנו אותי לבן אדם בשם פנחס סמדלר, זכרונו לברכה, שהיה אז האחראי על אזור חיפה. ישבתי איתו והוא אמר לי:'תשמע, לפי איך שאני שומע אותך, אתה מבין כדורגל. בוא תהיה שופט'. אמרתי לו:'אתה יודע מה, גם יכול להיות'.
" אז הלכתי ועשיתי קורס. ראיתי מה טוב ועליתי את השלבים. האמת היא שקפצתי כיתות כי הבנתי בכדורגל בתור שחקן. אם לשופט רגיל היה לוקח שלוש שנים לגמור ליגה אחת, אני, באמצע העונה, כבר הייתי מחליף ליגה. כך התקדמתי לליגת העל. פעמיים-שלוש נבחרתי לשופט השנה. הייתי גם קוון בינלאומי. "למה אהבתי לשפוט? זה היה ההובי שלי, כמו לדוג. משכורת? תגיד לי, אתה שמעת ששופטים מקבלים משכורת? מקבלים פר משחק משהו כמו 500-400 שקל . זה היה גרושים. אחרי המשחק הייתי יושב במסעדה ומזמין את הקוונים ואת השופט הרביעי, זה היה עולה לי יותר.
"עכשיו אני אסביר לך משהו. באיגוד השופטים קראו לי'בן אדם מתנשא על המגרש'. מה זאת אומרת בן אדם מתנשא? הייתי שורק לפנדל, רץ לפינה של ה-16, מסתובב עם הגב ועושה לשחקנים ככה עם הידיים. זאת אומרת,' לא לדבר איתי בכלל'. כמו בחוץ לארץ. שחקן שמדבר איתי מקבל כרטיס אדום. אז באיגוד לא אהבו את התנועות האלה וכתבו ש'יש לו תנועות מזלזלות בשחקנים'. אבל אלה התנועות שראיתי בטלוויזיה באנגליה. "עכשיו תסתכל: על המגרש לא הייתי מכיר אף אחד. לא את האבא ולא את אמא. וזה לעומת השופטים שאני רואה עכשיו שהם כולם עושים חשבונות. הם מנהלים פנקס. כי אם לדוגמה הם לא ישפטו טוב למכבי חיפה, אולי מכבי חיפה לא תסכים שהם ישפטו להם. אותו דבר מכבי תל אביב. קח לדוגמה את המשחק אתמול (נפגשנו ביום שלישי, 15 במרס - ב.ג), הפועל פתח תקווה נגד הפועל תל אביב. היה מגיע כרטיס אדום בהתחלת המשחק לשחקן של הפועל תל אביב, אבל האדום לא הגיע. מי היה השופט? איתן תבריזי. אפילו צהוב הבן אדם לא קיבל. למה? לא יודע. שני מטר מהמקום הוא היה, לא לראות?
"הלאה. יום שבת. אני ביום הולדת של הבת שלי. לא שופט באותה שבת. טלפון בשעה 12 בצהריים.'תעשה טובה, סע לאיזה כפר ליד נתניה בשם ברטעה, תשפוט משחק מי עולה ליגה'. אני אומר להם:'חבר' ה, עזבו אותי, ביקשתי חופש'. מתקשר אלי מנכ"ל האיגוד:'אין שופט, תעשה לי טובה', התחנן . "אני לוקח את התיק ונוסע לברטעה, משחק פוגרום. פה יושבים האוהדים של ברטעה, ופה יושבים האוהדים של תל מונד ופתאום בעיטה לכיוון השער. אני רואה יד מורמת, נוגעת בכדור, של שחקן ברטעה. שורק פנדל. כל ברטעה מקיפה אותי, לחצו אותי למרכז, התחילו לשרוט אותי בציפורניים, התחיל לרדת לי דם. אמרתי:'או-קיי, אני אבטל את הפנדל'. זורקים עלי דליים, אבנים. אני עוד מעט מת. רצתי לחדר הלבשה עם הקוונים, סגרתי את הדלת ואמרתי:'אין משחק. נגמר'.
"באו אלי הוועדה המקצועית של האיגוד:'לא היית צריך להפסיק את המשחק'. מה זה לא הייתי צריך להפסיק? כל הידיים שלי סימנים כחולים! את הצמיד שלי חתכו מהיד וגנבו אותו! כמה ימים אחרי זה מצלצלים ואומרים לי:'בוא למשרד של וילק'. חשבתי שאני עומד לקבל את התג הבינלאומי. אני מגיע, מתיישב אצל יושב ראש איגוד השופטים והוא אומר לי:'תגיד שלום לאיגוד'. אמרתי לו:'למה?', הוא אמר:'כי אתה לא דמות שיפוטית'. לא יכולתי לדבר. אמרתי:'תודה רבה' ויצאתי החוצה. שלוש דקות אחר כך אני שומע באוטו במהדורת החדשות, ועוד ידיעה ראשונה, ובמדינה קרו אז דברים, אבל מהדורת החדשות נפתחה במילים האלה:'סבי אלנקווה הועף מאיגוד השופטים'. "נאבקתי. עתרתי לבית המשפט, ניצחתי. גם את ההתאחדות לכדורגל וגם את איגוד השופטים. בדיוק כמו שאני אנצח בשאר המלחמות שלי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עד המדינה אטיאס. "שהכסף יהיה לו לתרופות". צילום: רענן כהן
|
|
|
|
|
|
|
בן אדם בזבל
|
|
|
|
|
|
|
"ביומיים שהייתי במעצר בפתח תקווה ישבתי וחשבתי איך קרה דבר כזה, איך מאשימים בן אדם בדבר שהוא לא עשה? אז אני אגיד לך. "הולך בן אדם שקוראים לו משה אטיאס לכל מיני אנשים ואומר להם:'יש לי חבר בשם סבי, בואו אני אסדר לכם את המשחק. תנו לי 20 אלף, 30 אלף, 50 אלף, אני אסדר לכם'. הצליח, לקח את הכסף. לא לקח את הכסף, לא קרה כלום. אבל פתאום מתפוצצת הפרשה, אתה מבין? הוא צריך להראות לאנשים לאן הלך הכסף, ואני אומר לך שהוא עשה הרבה כסף מהסיפור הזה. הרבה כסף. הוא החליף בית באותה תקופה.
"עכשיו הפרקליטות טוענת שאני הלכתי וסיכמתי עם אטיאס דברים וקיבלתי כסף. נכון? נכון. תגיד לי אתה: הפרקליטות ישבו איתי ועם אטיאס ושמעו מה שאטיאס דיבר איתי? לא. הפרקליטות היתה צד בדברים? לא. אז אני מסביר לך שאטיאס לא פנה אלי. לא פנה!
"אתה אומר לי אטיאס ואטיאס ואטיאס. אני מכיר את אטיאס. למה? עכשיו אני אספר לך. כי אטיאס זה בן אדם שאני הרמתי אותו מהאשפתות, איפה שהוא היה, ושמתי אותו בליגה הראשונה. הוא היה בזבל. בן אדם בלי אבא, כל הדברים האלה. הכרתי אותו באיגוד השופטים, שהוא איכשהו התחיל. הוא עשה איזה תאונה עם איזה אוטו וצלצלה לי אמא שלו ולקחתי אותו לבית חולים, עזרתי לו וטיפלתי והעליתי אותו ליגה אחרי ליגה אחרי ליגה.
"עכשיו אני רוצה שתבין: אטיאס הוא בן אדם בעייתי שצריך אשפוז. יום אחד הוא מצלצל לי בשעה שש בבוקר ממלון בנתניה, ביום שבת, ואני שופט באותו יום. אני מרים את הטלפון, שומע עניינים. אחרי זה אני שומע את אטיאס צוחק,'נו, מה אתה אומר?'. זה הבן אדם. אתה מבין או לא?
"עשו לכל שופטי הכדורגל מבחן של רמת משכל בוינגייט. שלושה או ארבעה קיבלו ציון עשר. במקרה אחד מהם הייתי אני. אחד האנשים שקיבל שתיים, מתוך איזה 15, היה אטיאס. אני אומר לך מי הבן אדם! אפס מוחלט!
"אבל מה? הפרקליטות היתה נואשת, אתה מבין? שחס וחלילה לא תיפול ואף אחד מהשופטים לא ידבר. אז היא מצאה את אטיאס. עכשיו אני מחכה. יש לך שבעה עורכי דין שנלחמים בפרקליטות והפרקליטות כבר נפלה בדברים. יכול להיות שאני בכלל לא אצטרך להפעיל עורך דין. אני אגיד לך עוד דבר ואני מבקש שהדבר הזה יהיה כתוב. הבחור הזה אטיאס, כנראה שעבר עליו משהו. ואלוהים, מלמעלה, רואה ומעניש. הוא יקבל את העונש שלו מאלוהים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אלנקווה. "אני אגמור לאסוף כאן 100 אלף דולר ואבוא לדבר". צילום ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
עשר אלף על מנצ' סטר?
|
|
|
|
|
|
|
"אתה צריך להבין משהו: כל השופטים היו מדברים ביניהם לפני המשחק ואחרי המשחק. כל הזמן שיחות: איפה אתה, ומתי אתה מגיע, ובוא נרוץ ביחד, איפה אתה רוצה להיפגש. זה כל מה שהיה בשיחות עם אטיאס. אתה אומר לי שדיברתי עם אטיאס על הימורים ואני אומר לך: נכון, אבל רק על הימורים בחוץ לארץ. ידעתי שהוא מהמר. אבל אני, סבי, תשאל אותי מה זה Bet, מה זה שתיים וחצי, שלוש וחצי, אין לי מושג. אז הוא היה שואל אותי על משחקים ואני הייתי אומר:'המשחק הזה נראה לי תמוה, המשחק ההוא נראה לי תמוה'. הוא היה מתקשר ואומר לי:'שמתי ככה ושמתי ככה והפסדתי ככה'. נו אז מה? אני אעצור אותו?
"שמו לי במשטרה הקלטה של השיחות שלנו. מה יש שמה? כלום. אנחנו מדברים על זיונים בתאילנד והוא מבקש ממני שאני אסדר לו ארבעה כרטיסי טיסה. ואז הוא אומר לי:'תשמע, היו אצל יוחי מהמשטרה' (יוחנן צ' יבוטרו, נאשם מספר ארבע בכתב האישום הרלוונטי - ב.ג), אז אני אומר לו:'אז מה?'. ' הוא דיבר עליך'. ואני אומר לו:'על מה דיבר עלי? אני סיימתי לשפוט לפני ארבע שנים'.
"לא תגיד שומעים את אטיאס אומר,'אתה תקבל 4,000 דולר, 5,000 דולר'. כלום . הרי אני ישבתי מולו בעימות במשטרה. הבן אדם אפילו לא יודע כמה כסף הוא שילם לי. אתה יודע מה אמר לי במשטרה?'לא זוכר כמה נתתי לך ולא זוכר איפה'. יופי . הבן אדם לא יודע כלום כי לא היה כלום.
"אתה שואל אם הימרתי פעם על משחקי כדורגל ואני אענה לך: כן, אבל רק באנגליה. הייתי נוסע ללונדון, נכנס לספורט'סמן, יושב שעתיים בפוקר, שעתיים בבלק ג' ק, משחק. מה קרה? יושב ראש התאחדות הכדורגל לא פגש אותי בקזינו בהולנד? מאמן הנבחרת לא פגש אותי בקזינו בהולנד? מה קרה? בחוץ לארץ זה חוקי.
"לגבי אבי חודדה (נאשם מספר אחת בכתב האישום של הפרקליטות, שכביכול השתמש באטיאס כמתווך - ב.ג) אני אומר לך שהוא בחור משגע. איך הכרנו? היו לי כרטיסים למשחק גמר ליגת האלופות של ביירן מינכן נגד מנצ'סטר יונייטד. הוא בא למשרד הנסיעות להירשם ושם הכרתי אותו. אחרי שהוא נסע איתי לברצלונה, פתאום גיליתי שהוא חבר של אטיאס. פתאום הוא בא איתו אלי למסעדה. לפני זה לא ידעתי.
"עכשיו מה טוענת המשטרה? שיש לה שיחות שלי עם חודדה, זורק סכומים ומהמר על משחקים. זה נכון. אתה רוצה לצחוק? אני אספר לך את הסיפור.
"אבי חודדה היה מהמר על משחקים בחוץ לארץ. היינו מדברים על זה בבוקר. מנצ'סטר יונייטד ניצחו כבר בערב, נגיד 0-3. הייתי אומר לו:'נו, מה?', אז הוא היה אומר לי:'תפסתי מנצ'סטר יונייטד0-3'. מה הייתי אומר לו?'שים לי 10,000 דולר על מנצ' סטר יונייטד'. אתה מבין? על משחק שכבר היה, בצחוק. בחיים לא שמתי אצלו דולר. שקל לא שמתי אצלו! זה היה הצחוק! ".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
משה דמאיו. "שיסתכל בראי". צילום: עדי אבישי
|
|
|
|
|
|
|
אולי גם השוטר מעורב?
|
|
|
|
|
|
|
"עכשיו לגבי השיחה המפורסמת במחצית במשחק בין אשדוד לבני יהודה. באו במשטרה והראו לי זמן ושעת שיחה מהמספר פלאפון שלי, יענו שאטיאס התקשר אלי באמצע המשחק בשביל לשאול אם הכל בסדר (לפי כתב האישום, אלנקווה התחייב בפני אטיאס וחודדה כי במשחק יובקעו לפחות שלושה שערים - ב.ג).
"גם לזה יש הסבר. באותו משחק אטיאס ביקש ממני שני כרטיסים. שלחתי את הבן שלי לדלת של האיצטדיון והוא השאיר את הכרטיסים שמה. במחצית מצלצל הטלפון שלי שהיה אצל הבן. שואל אותו אטיאס:'הגיעו הכרטיסים?', ' לא יודע', אמר לו הבן,'השארתי אותם בדלת'. זה כל מה שהיה בשיחה הזאת. הרי המשטרה לא הראו לי תמליל! הם הראו לי זמן שיחה ומספר דקות. כל מה שצריך לעשות הוא להביא את הנהג מונית שלי שיגיד: כל משחק שסבי שופט, הארנק והפלאפון אצלי באוטו.
"הלאה. שואלים אותי:'למה חזרת על הפנדל לטובת אשדוד?', או-קיי, ואני אומר:'קחו את הקלטת של הטלוויזיה ותסתכלו'. מה פתאום סבי נותן לבועט כרטיס צהוב? אני אסביר לך: עמדתי עם הגב לבועט, הזזתי את השחקנים החוצה, לא שרקתי ולא שום דבר. פתאום השחקן רץ ובועט. אני מסתובב:'מה קרה, בעטת?', ' בעטתי, השוער הדף'. ' צהוב! בעיטה חוזרת!'. זה הכל. זה החוק. זה מה שהיה במשחק הזה. אני לא מבין, זאת הפעם הראשונה ששרקתי בעיטה חוזרת בפנדל? עשרות פעמים עשיתי את זה. עשרות.
"במקרה, אחד הקוונים במשחק הזה היה שוטר. קוראים לו אבו זאלף מועין. בשלב מסוים של המשחק הוא הרים לי דגל. עצרתי את המשחק, רץ לשוטר:'מה קרה?', ' שחקן בני יהודה מספר שש בעט בשחקן אשדוד מספר חמש'. ' או-קיי, אדום, בחוץ'. אז מה? אולי גם השוטר מעורב?
"עכשיו שמעתי שמשה דמאיו מבני יהודה תבע אותי בגלל המשחק הזה. יענו, שבגללי הם הפסידו כסף. אין בעיה. יש תביעה אחת? תהיה עוד תביעה. מה אתה רוצה שאני אגיד לך? שאני אבכה? הוא בכלל הסתכל בראי הבן אדם הזה בשבע השנים האחרונות? שיסתכל בראי ויגיד אם יש לו בכלל על מה לדבר. בני יהודה זה שוק! שכונת התקווה זה שוק! ומשה דמאיו מנהל את השוק! מי זה דמאיו? ליצן חצר!".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
איתן תבריזי. "איך הוא לא ראה?". צילום: עודד קרני
|
|
|
|
|
|
|
יצאתי הכי גדול
|
|
|
|
|
|
|
"קח את המשחק של ירושלים. המשטרה אומרת לי:'אתה אמרת לאטיאס שירושלים תנצח'. עכשיו איך יכול להיות שאני אמרתי כזה דבר, אם במשחק עצמו, בדקה ה-20, יוצא לירן שטראובר מהשער של ירושלים, נופל בחצי מגרש, מסמן לי הקוון ששטראובר נפל ונפצע, ואני אומר לו:'ראיתי אותך, זה הצגה'. בועטים מעליו, שער לטובת אשדוד. איך זה יכול להיות? תגיד לי! מה, אני שופט נגד עצמי?
"הלאה. ממשיכים לשחק, נכון? אני מוציא לויקטור פאצ'ה מירושלים כרטיס אדום! אז אני קבעתי את גורל המשחק? איך? בזה שאני עושה הפוך? אומרים לי: טשטשת את העקבות. עשית ככה שלא יידעו שמכרת את המשחק. תשמע טוב: בן אדם לא יכול לשפוט נגד מה שהוא רואה. אני עכשיו אתן לך משרוקית ואני רוצה לראות אם אתה מצליח לשפוט נגד מה שאתה רואה. אי אפשר. אנשים לא מבינים.
"שתי דקות לסיום אשדוד הבקיעו שער עם היד. אף אחד לא ראה את זה חוץ ממני. במשחק היו כל אנשי ההתאחדות. כולם ברחו כי הם פחדו מהקהל של אשדוד. מבקר האיגוד אז, מנחם אשכנזי, גם ברח. אחרי זה הוא דיבר איתי בטלפון ואמר:'אני לא ראיתי את ההבקעה של השער ביד'. אז אני חיכיתי לטלוויזיה, אבל הטלוויזיה בוששה להגיע. למחרת מצלצלים אלי מהטלוויזיה ואומרים לי:'אתה היחידי שראית שהשחקן הבקיע עם היד ושהגיע לו כרטיס צהוב'. וביום ראשון באמת הראו את הקטעים. ואני יצאתי הכי גדול".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה עשיתי? רצתי ושרקתי
|
|
|
|
|
|
|
"המשחק בין ראשון לציון להפועל תל אביב נגמר 3-7. 3-7 מה הם חושבים? שפסלתי שבעה גולים, הכנסתי ארבעה פנדלים,חמש נתתי וחמש לא נתתי?אתה שואל למה אני צוחק?אני אסביר לך. כי כשאני אבוא להעיד, יבואו שלושה מבקרים מטעם איגוד השופטים והקוונים שהיו במשחק, ואני אעמיד אותם, והם ידברו. אני אפס! מה עשיתי? רצתי במגרש ושרקתי. שישאלו אותם: מה ראיתם? מה כתבתם בדוח המבקר? זה הכל.
"הרי אני כל החיים שלי מחמיר! אתה לא מבין? אני לא איזה אחד שהוציא בכל הקריירה שלו שני אדומים מסכנים. פתח את הדפדפת שלי! פתח את הציונים שלי! מדברים איתי על בית"ר ירושלים נגד בית שאן? אני בהפועל פתח תקווה נגד מכבי נתניה הוצאתי שלוש אדומים! שלוש! גברי לוי רצה להעיף אותי! צבי שריר היה מבקר, נתן לי 83, ציון הכי גבוה בליגה. אז מה קרה? אתה יודע מה? האוהדים פיצצו לי את המונית. זה מה שקרה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אלנקווה. "המבקר נתן לי 83, הכי גבוה בליגה". צילום ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
קיבלתי שיגעון לראש
|
|
|
|
|
|
|
"אנשים לא מבינים שבשנים האלה של הכדורגל לא היה חסר לי כסף. הייתי מסתובב עם 50 אלף שקל בכיס. מהמסעדה שלי'גלובוס' בנווה שאנן היינו עושים 700 אלף שקל בחודש! לא הייתי חייב שקל! היה לי כסף מפה ועד הודעה חדשה. "מה קרה? שום דבר, מה קרה? הלכתי ומכרתי את החלק שלי במסעדה וזכיתי במכרזים של אוניברסיטת חיפה. אני מדבר איתך על מסעדה של 14 אלף איש. זה היה בשנת99'. רק אז התחיל הברדק.
"דיברתי עם אישה אחת שבעלה עבד עם אבא שלי. היא היתה עיראקית, רציתי שתעשה לי אוכל. מה היא אומרת לי?'תעשה לי טובה, תן לחתן שלי עבודה'. למה ?'כי יש לו תעודת ניהול בתי מלון'. ואני הייתי צריך תעודה כזאת. אלא מה? במקום לשלם לו משכורת, כמו מטומטם נתתי לו 50 אחוז. בגלל הטוב לב שלי!
"יום אחד אומר לי הרואה חשבון:'תשמע, אתה עשית פה אירועים כל חודש, חתונות, בר מצוות, אלפי דולרים במזומן. אבל מה? בחשבון אין הפקדות. אין!', והבת שלי אומרת לי:'אבא, כסף לא נכנס. למה?', כי סבי, כמו שאתה רואה אותו, כל הזמן רץ! והשותף שלי יושב במשרד על המחשב:'תחתום לי על ארבעה צ'קים בלנקו לשלם לספקים'. לקח את הצ' קים בלנקו, השמיד את החשבון בנק, ברח עם הכסף.
"היה איזה יום, עשיתי במסעדה 35 אלף שקל. הבאתי לשותף את הכסף הביתה, במזומן. אני בא בשש בערב למסעדה, הוא אומר לי:'המסעדה עשתה 8,000 שקל'. אני מקבל את השיגעון לראש, הדם המרוקאי עולה לראש, רץ למטבח, יורד למטה, לוקח את הסכין, שם לו את הסכין פה (בצוואר). הילדים בוכים:'אבא תיזהר! אבא מה אתה עושה!', אמרתי לו:'תשמע, אם אתה בא לפה עוד פעם, אני הולך לבית סוהר'. "למחרת בבוקר אני בא לעבודה, רגיל. המשרדים נקיים. לא מחשבים, לא דיסקים, לא משכורות, כלום. ריק. איפה הבן אדם? איננו.
"עוד לפני הסיפור עם האוניברסיטה היה לי הסיפור עם הקונדיטוריה. הלכתי ופתחתי קונדיטוריה בנווה שאנן שהיתה שייכת לאיזה זקן הונגרי. שברתי הכל, עשיתי הכל חדש. הושבתי את הזקן ההונגרי שיעשה את העוגיות של לפני 40 שנה וחלות לשבת. אנשים עמדו בתור! בא אלי חבר קבלן שהיה אוכל אצלי במסעדה, אומר לי'קח 50 אלף שקל, תכניס אותי שותף'. הכנסתי אותו! למה? כי רציתי ללכת לאוניברסיטה. עובר שבוע, שבועיים, שלוש, אני מתחיל להשתגע. הייתי עושה 6,000, 7,000 שקל בשבוע. אני בא בצהריים, דופק על הקופה- 600 שקל ! אני אומר לו:'אבי, מה זה?', אומר לי:'הכסף פה בכיס, מה אתה דואג. שחור'. אומר לו:'לא רוצה שחור!'. ואיך עליתי על זה? חבר שלי אומר לי:'קניתי אצלך טורט, הבן אדם שם את הכסף בכיס'.
"הבאתי את השותפים, אמרתי להם:'קחו את הכסף שלכם ותלכו הביתה'. אומרים לי:'אתה יודע מה? קח עוד 150 אלף שקל, תן לנו את המקום'. יצאתי . הצ'ק השני שלהם כבר חזר. הלכנו למשפטים, מה שאתה רוצה, אבל הכסף מת! הם הונו את בנק אוצר החייל. אין להשיג אותם.
"מה עשיתי? בא אלי בן אדם, השתחרר ממאסר עולם. אמרתי לו:'קח 10,000 דולר , תביא לי את הכסף'. לא עוברות שעתיים, עוצרות לי שתי ניידות ליד הבית. דופקים לי על הדלת, שואלים אותי:'אתה שלחת מישהו שיאיים על אנשים, שיחזירו את הכסף?'. " צלצלתי לבן אדם, אמרתי לו:'אל תתקרב'. ואני שילמתי לבן אדם 10,000 דולר ! הלך הכסף. שבועיים אחר כך הבן של אותו קבלן שיחק עם התנור, הפיל עליו שמיכה, נשרף להם החדר שינה. באו לעצור אותי! אמרו לי,'אתה שרפת להם את הבית!', אמרתי להם:'שאלתם את המכבי אש מה קרה?', הביאו את מפקד התחנה של הכיבוי אש. מה הוא אומר?'שחררו אותו, נפלה שמיכה על התנור'. " אתה יודע שאני עמדתי חודשיים בשוק רמלה-לוד? הייתי קונה בגדים שאריות מסוחרים, מגיע עם הבן שלי ומוכר עם כובע, שלא יזהו אותי. מתחבא! מי שהיה שואל אותי מה אני עושה הייתי אומר:'באתי להסתכל על הבן שלי'. אתה מבין לאיזה מצב הגעתי? "זה החיים שלי. סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור. והכל בגלל מה? בגלל שאני טוב. אם הייתי חרא, לא הייתי מסתבך".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
350 אורחים בוכים
|
|
|
|
|
|
|
פרק שמיני: על הדרך מחיפה למיאמי שעברה בברוקלין. ועל החוב שלי לבחור חמד שהאמין בי בשם עופר רמים. ועל ההחלטה לעזוב את החברה שלי ב-12 השנה האחרונות לטובת אהבת חיי האמריקנית. ועל החתונה של הבת שלי שהחמצתי בשביל לא להיעצר. ואיך זה קרע לי את הלב. "מה עשיתי? כל החובות רבצו עלי, ובמדינה שלנו הרי לא נותנים לך לחיות עם חובות, נכון? הכרזתי על איחוד תיקים מוגבל באמצעים. פתאום אני לא יכול לזוז: אין פנקס צ'קים, ואין ויזה ואין חשבון ואין כלום! מה אני אמור לעשות עכשיו? תגיד לי. לקנות אקדח ולהתאבד? גמרתי את החיים שלי בגיל 48? יש לי חדשות בשבילך: לא גמרתי את החיים שלי. "אז מה סבי עושה? נוסע לאמריקה. אוסף כסף בשביל להביא לאיחוד תיקים מאה אלף דולר, בשביל שאוכל לבוא לארץ מבלי שיעצרו אותי ולסגור את כל החובות.
"נסעתי לניו יורק, ברוקלין. הייתי אצל האחים של אמא שלי, יש להם חנויות בגדים. עד שיום אחד אח של עדה, חברה שלי, אמר לי:'תבוא לפלורידה, תראה מה זה', כי כשהייתי בברוקלין, כל יום הייתי בוכה.
"באתי לפני שנה וחודשיים. איך שבאתי הלכתי לשיט של ארבעה ימים. גמרתי את הקרוז, אמרתי:'אני לברוקלין לא חוזר'. לקחתי אוטו של חבר, הלכתי והבאתי את כל הדברים שלי לפה. גרתי אצל האח של חברה שלי חודש, עד שחברים שלי טובים מהארץ שהיו אוכלים אצלי במסעדה אמרו לי:'בוא, יש פה בחור בשם עופר רמים'. אותו בחור בשם עופר הוא חמד של בחור. היו לו פה ארבע חנויות. תוך שבוע שם לי את המפתח של החנויות ואמר:'קח תנהל את החנויות'. משכורות , סחורות, הכל. הוא נוסע לעשות עסקים בארץ. הלכתי, השכרתי בית, הביא לי רהיטים. הכל הכל הכל.
"מה שקרע אותי באמת היה החתונה של הבת הגדולה. לא יכולתי לנסוע בגלל החובות אז שלחתי הקלטה. אם אני אשמיע לך מה שאני דיברתי אתה תבכה. ישבו 350 איש באולם ובכו. דיברתי מה שהיה לי בלב, על הילדים שלי, על למה עזבתי ועל זה שאני אחזור. אין לי ספק בזה. אני אגמור לאסוף כאן מאה אלף דולר ואז אבוא לשים את הכסף ולדבר. אני ישן טוב. אלה שאני חייב להם כסף, שהם לא ישנו טוב.
"הקטע הוא שגם הילדה לא יכולה לצאת מהארץ, כי סיבכתי אותה. כשקרה כל הדבר הזה וסגרו לי את החשבונות המשכתי לעבוד על פנקס הצ' קים של הילדה. אתה מתאר לך שהיא לא ישנה בלילה שלפני החתונה כי פחדה שיבואו מההוצאה לפועל וייקחו לה את המתנות?
"יום אחד עדה מודיעה לי:'אני באה לפלורידה'. ואני בינתיים הכרתי את טרי, אתה מבין? עכשיו איך אני אעצור אותה? מה אני אגיד למטוס? לעצור באוויר ולהסתובב ולהחזיר אותה לארץ? שלוש פעמים היא היתה צריכה לטוס והיו הוריקנים. בסוף היא הגיעה לפה ואני אמרתי לה:'תשמעי, אני נמצא עם מישהי אחרת. עשיתי חתונה והכל'. זה נגמר לא יפה. אני מצטער שזה נגמר ככה. זה לא אופייני למערכות היחסים שלי.
"איפה פגשתי את טרי? באיזה מועדון. וגם בסיטואציה מאוד מצחיקה. חזרתי מפנמה. הייתי שם בנופש שבוע. היו שם חברים שרצו שאני אשאר שמה ואחזיק להם מסעדה. אמרתי להם:'לא מתאים לי פנמה, זה עני שם'. חזרתי לפלורידה. ראיתי מבט ספורט ביום שבת, החלטתי לצאת לשתות בירה באיזה מועדון. פתאום אני רואה את טרי מגיעה ואחרי דקה מתחילים בינה לבין הברמנית ויכוחים. למה? כי הברמנית רצתה ממנה תעודה מזהה. קראתי לברמנית אמרתי לה:'מה שהיא רוצה לשתות האישה הזאת, עלי'.
"רקדנו שני ריקודים. לקחתי את הטלפון שלה. יומיים אחרי זה היא הגיעה פה לחנות. אחרי יום כבר הייתי אצלה בבית. מאז אנחנו בבית. התחתנו, ניירות והכל. היא לא יהודייה. נו אז מה? היא מכניסה את כל היהודיות בכיס הקטן".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"שילמתי לבן אדם 10,000 דולר! הלך הכסף". עיבוד מחשב
|
|
|
|
|
|
|
בסך הכל הבאה לדין
|
|
|
|
|
|
|
"קוראים לי עופר רמים. את סבי הכירו לי דרך בחור שמוכר לי סחורות. כשהוא הכיר לי אותו, לא אמר לי מי זה, רק אמר שזה בחור רציני מאוד שמגיע מניו יורק ושיכול להיות מנהל עבודה טוב. ואז הוא הגיע וירד לי האסימון, כי את סבי כולם מכירים. איפה שיש פרסום בדרך כלל גם יש לכלוך. אנחנו הרי מקבלים פה את העיתונים ויש לנו כאן גם את הצ'אנל הישראלי. מה הרגשתי כשיצאה הפרשה? תשמע, זה פוגע. פוליטיקאים מושחתים, בסדר. אלה שנותנים תפקידים בעיריות גם הם מושחתים, אלה דברים שאני יכול להבין אותם. אבל שופטי כדורגל? זה דבר שצריך להיות Pure!
"אלא מה? שאני בן אדם שבונה על האינטואיציה שלו. במיוחד בביזנס. כשאתה יושב אחד על אחד עם בן אדם, אתה מתחיל לקרוא אותו בצורה אחרת מאשר סתם איזה כתב אישום, שזה חתיכת נייר. זה גם לא אשמה. זה בסך הכל הבאה לדין ואחר כך מתבררת האמת. נכון או לא? ויש בזה גם הרבה מזל, תדע לך. זה לא מקרה של רצח, ששם יש דנ"א, עובדות. פה מדובר על איזה מישהו שאמר מה שאמר ועכשיו לך תוכיח את זה שחור על גבי לבן. אני אומר לך שכשגיסתי עבדה פה היא לא קיבלה את המפתחות של החנות. אבל לסבי אני נותן חופשי.
"לא שאלתי את סבי מה קרה ומה לא קרה. אני אמרתי לו משהו אחר. אמרתי לו:'תקשיב לי. לא מעניין אותי מה היה לפני שהגעת לפה. בשבילי אתה פותח דף חדש. אל תנצל את זה. למה אם תעשה לי נזק, אני אקרע אותך'. בזה נגמר הסיפור".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שישנו את החוק במדינה
|
|
|
|
|
|
|
"אתה רוצה סקופ קצר? אני אחזור לשפוט. פה, בפלורידה! כבר קיבלתי את הטפסים. אני אעשה זה בשביל הכיף. בשביל לרוץ. הריצה חסרה לי.
"עכשיו השעה שלוש בצהריים. בשמונה בערב סבי סוגר פה כמו גדול, הולך הביתה, מבשל לו ולרעייתו ארוחת ערב, נכנס לג'קוזי, יושב ורואה את הטלוויזיה בג' קוזי ושוכח מהכל. אתה ידוע באיזה לחצים הייתי בארץ? אתה יודע שהייתי עומד במרפסת של הפנטהאוז שלי בקומה 14 של רמות יצחק ופותח וסוגר את התריסים? עד שהחלטתי: לא פותח יותר את התריסים. פחדתי.
"עכשיו יכול להיות שיהיו אנשים שיקראו את הדברים שלי ויגידו שאני מוציא להם את העיניים. מה אני אומר להם? שישנו את החוק במדינה, שיגידו שבן אדם שנפל בעסקים מגיע לו זמן להתאושש. לא שמים אותו כמו שטיח בכניסה לבית ודורכים עליו.
"לפני כמה חודשים התחילו להתקשר אלי חברים ולהגיד לי:'תחזור לארץ, נעזור לך'. אמרתי להם: 'לארץ, עדיף לי לחזור בארון מתים'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגובות
|
|
|
|
|
|
|
עו"ד בני כץ הגיב לדברי אלנקווה בשם משה אטיאס:
1. דווקא מר אלנקווה, המפליג באישומיו כלפי מרשי, היה זה שברח לחו"ל באישון לילה וזאת לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשה. מרשי מזמין את ה"ה להציג את עמדתו בבית המשפט ולא להתחבא מאחורי ראיונות עיתונאיים שנעשים בארצות הברית ומהווים בליל הכפשות ריקות מתוכן בבחינת "הנייר סופג הכל".
2. יצוין ויודגש כי מרשי שפט ועלה בסולם הדרגות בזכות ולא בחסד. ההוכחות לכך מצויות בעובדה שמרשי נמצא במקום הראשון בליגה בתקופה שעלה לליגה לאומית דאז (היום ליגת העל). ביקורת על יכולת השיפוט של מרשי נמצאת בארכיון איגוד השופטים וכל אמירה בלתי מבוססת הבאה להכפיש ולהשחיר את פניו של מרשי הנה בגדר פגיעה בשמו הטוב. לסיום, יציין מרשי כי אינו אמון על הרשעתו/ניהול משפטו של מר אלנקווה, ובשל מעמדו והתנהלות ההליכים אינו מתכוון להשיב על טענותיו הקשורים לחומר הראיות.
רונית אשכנזי, דוברת קבוצת בני יהודה: "לא מכבודנו להגיב על דברים שנאמרו מפי עבריין נמלט ".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרשת שופטים באדום
|
|
|
|
|
|
|
* נובמבר 2001. ניב רסקין, כתב גל"צ, חושף כי שופטים וקוונים מטים משחקי כדורגל בעבור כסף.
* דצמבר 2001. היחב "ל מתחיל לחקור. נחתם הסכם עד מדינה עם משה אטיאס.
* מאי 2002. סבי אלנקווה ועימו חיים מירובסקי, קוון בינלאומי לשעבר, תחסין בריק, שופט פעיל, ומשה אטיאס נעצרים. מאוחר יותר נעצרים גם השופטים יוחנן צ' יבוטרו ויריב מעתוק. מעתוק, שהואשם בהטיית משחקים, חותם עסקת טיעון עם המשטרה, ומשוחרר לאחר יום. באותו חודש נעצר גם אורי ביטון ומאיר אמסילי נחקר לגבי הטיית משחקים. שחקן העבר, אלי (קוקוס) כהן, הוא העצור התשיעי בפרשה בחשד שסיפק את הכספים להטיית המשחקים.
* יוני 2002. מוקפאת פעילותם של בריק תחסין ויוחנן צ' יבוטרו, היחידים מבין השופטים המעורבים בפרשה שעדיין פעילים באותו מועד.
* ספטמבר 2003. הפרקליטות מגישה 13 כתבי אישום נגד המעורבים.
* דצמבר 2003. במסגרת עסקת הטיעון נגזרים על מעתוק שנת מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 20 אלף שקל.
* דצמבר 2004. בית משפט השלום בתל אביב מרשיע את שופטי הכדורגל אורי ביטון ומאיר אמסילי בקבלת שוחד בסך 7,000 שקל כל אחד כדי להטות משחקים. גזר הדין: חצי שנה מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי וקנס בסך 21 אלף שקל. במקביל החל משפטם של תשעה נאשמים נוספים: אבי חודידה, אלי כהן, פיני שרון, נאביל דגש, באסם שיח-סולימאן וכן של השופטים סבי אלנקווה, יוחנן צ' יבוטרו, חיים מירובסקי ובריק תחסין. כל הארבעה כופרים בהאשמות. על פי כתב האישום, אלנקווה לקח שוחד והיטה תוצאות בשלושה מקרים שונים: במשחק בין מכבי עירוני אשדוד לבני יהודה ב-12.9.98, שהסתיים בתוצאה 3-0 לטובת מכבי עירוני אשדוד. ב-31.10.98, במשחק בין הפועל ירושלים למכבי עירוני אשדוד, שהסתיים בתוצאה 4-2 לטובת ירושלים וב-21.11.98, במשחק בין הפועל ראשון לציון והפועל תל אביב. תל אביב ניצחה אז 7-3. הדיון בעניינם של אלנקווה, צ' יבוטרו, מירובסקי ותחסין נדחה למרס 2005. שמו של אלנקווה הוסר בינתיים מכתב האישום במטרה שלא לעכב את ההליכים, כיוון שנמלט מהארץ.
* מרס 2005. בני יהודה מחליטה להגיש תביעה אזרחית לבקשת פיצוי על נזקים ועגמת נפש מאלנקווה, בסך חצי מיליון שקל.
אליענה שפר
|
|
|
|
|
|
|  | | פרשת שופטים באדום. עיבוד מחשב
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
