ראשי > ספורט > כדורגל עולמי > כתבה
בארכיון האתר
הצל של בארסה ואני: העונה המפתיעה של אספניול
כמו אנטיתזה ליריבה העירונית, האיצטדיון חצי ריק וארון התארים דליל, אבל עם איבן דה לה פניה וראול טאמודו, אספניול קרובה להופעה סנסציונית בליגת האלופות
לכתבה הקודמת דפדף בספורט לכתבה הבאה
גיא צדיק
28/4/2005 21:02
רק ניצחון על מורסיה במחזור האחרון של העונה שעברה הבטיח לאספניול עוד שנה בליגה הבכירה. לואיס פרננדס, המאמן הבאסקי-צרפתי, רטוב ממים, שמפניה, יין ובעיקר זיעה, חגג כשהוא בתחתונים על הדשא של המונז'ואיק, שהתמלא באופן נדיר ב-55 אלף צופים שפירקו בסיום את השערים בפרץ של אקסטזה קיצית שנמשכה שעות ארוכות. כמעט שנה עברה, והקבוצה הקטנה של ברצלונה מפתיעה את כל ספרד כשהיא במקום הרביעי, ובקצב הזה, בסוף העונה ההנהלה תצטרך להזמין סט נוסף של קורות ומשקופים.

כל מועדון מצליח מטיל צל על מה שמסביבו, ואין צל גדול יותר מזה של היריבה העירונית ברצלונה, הסמל של
קטאלוניה ומועדון הספורט הגדול בעולם, אספניול נידונה לחיים בחשכה. הכינוי של הקבוצה נגזר מסוג של תוכי ארגנטיני (לוס פריקיטוס, מהימים המוקדמים של הקבוצה בהם שיחקה בצהוב וירוק), ארון התארים מכיל שלושה גביעים ספרדיים ולוח התוצאות האלקטרוני לא עבד למשך כמה שבועות במהלך העונה שעברה, כי היה סכסוך עם העירייה מי ישלם את החשבון. מצד שני, המועדון מתגאה במייסדים, סטודנטים מקומיים, בניגוד לבארסה של האנס גאמפר, מתאזרח שוייצרי, בכך שהקבוצה בילתה רק 4 עונות מחוץ לליגה הבכירה, וגם בזה שההורים של פאו גאסול כדררו פעם בקבוצת הכדורסל. הבן גזר רשתות בבארסה.
האוהדים מפרקים את המונז'ואיק, בסיום העונה שעברה. צילום: אי-פי-איי
מהקופסא בסארייה לואקום של הר היהודים
אספניול הוקמה ב-1900 כקונטרה פוליטית וחברתית לבלאוגראנה (כחול-בורדו). בעוד שבקאמפ נואו הכרזות מבהירות ש'קטאלוניה היא לא ספרד', מעל הסמל של אספניול מתנוסס כתר זהבהב, והוא לא של מלך קטאלוניה. המועדון אומץ כבר בימיו הראשונים על ידי בית המלוכה ממדריד, ופירוש השם המלא 'RCD אספניול' הוא מועדון ספורט ספרדי מלכותי. הכי לא קטאלונית שיש, אספניול הפכה לקבוצה של מהגרים מקאסטיליה, חיילים של פרנקו, סטודנטים קטאלונים וגם קומץ פשיסטי, חבורה של אוהדים שהיא בעצם סניף של האולטראס מהברנבאו, ודואגת לנופף בסמלים מימי פרנקו, בעיקר בדרבי מול בארסה. אם כבר להפסיד, לפחות להרגיז קצת בדרך.

מקור נוסף לגאווה היה המגרש הביתי 'סארייה', אבל ב-97' המועדון מוכה החובות נאלץ למכור את המיתולוגיה לטובת כמה פסוס, והנוסטלגיה שאירחה את איטליה - ברזיל ב-82' הפכה לערימת אבק, ואחר כך לשכונת מגורים ומרכז מסחרי. בעיריית ברצלונה התקבלו טלפונים נזעמים מארץ המגף כשהמגרש עלה באוויר. אספניול בונה כעת את ה'סארייה החדש', בינתיים היא משחקת על הר היהודים (מונז'ואיק, גבעה אליה נודו בזמנו יהודי העיר), ומרגישה שם כמו דיירת זמנית עם משכנתא וללא ריהוט. האצטדיון, שנבנה לרגל אולימפיאדת ברצלונה, נהנה אמנם מתצפית פנורמית על אחת מהערים היפות בעולם אבל הוא בגדר אכסניה שגדולה על מידותיה הצנועות. מרוב כיסאות הפלסטיק המיותמים, המועדון והאוהדים דואגים לכסות אותם בדגלים ענקיים בכחול ולבן. העונה חל שיפור, אבל הפלסטיק עדיין מבצבץ.
הקומץ מרים ראש, בדרבי מול בארסה. צילום: אי-פי-איי
המהפך של לוטינה
לואיס פרננדס הסחוט עזב בסוף העונה, ובמקומו הגיע מיגל אנחל לוטינה, שלקח את סלטה ויגו לליגת האלופות ועונה אחר כך התרסק לתחתית, נטש באמצע העונה וראה את ויגו שלנו משלימה ירידת בזק מדהימה (כעת במקום הראשון בליגה השניה ובהפרש ניכר). עם מניות בירידה, למאמן הבאסקי היה הרבה מה להפסיד, אלא שהיום כבר קשה להוריד לו את החיוך מהפרצוף, כמו גם לנשיא שלו, דניאל סאנצ'ס ליברה, שטפח לעצמו על השכם וכמעט הוציא לעצמו את הכתף כשהצהיר שההחלטה להחתים את לוטינה היתה אחת מהטובות שהתקבלו אי פעם במועדון. הכדורגל הוא לא ממש שיא האסתטיקה והפרשנים מספידים אותה כל שני וחמישי, אבל איכשהו האוויר נשאר בבלון ואספניול העיקשת תמיד חוזרת, הרבה בגלל חוסר יציבות מחפיר של הצמד מסביליה, ויאריאל ולנסיה ובילבאו.

אבל גם אספניול תעשה את הבלתי יאומן ותגיע לצ'מפיונס, לא ברור איזה קבוצה היא תשלח לשם. את השוער הקמרוני אידריס קרלוס קאמני, שעזב את אפריקה בגיל 13 ושיחק 7 שנים בלה האבר הצרפתית, היא רכשה תמורת סכום מגוחך של חצי מיליון יורו, אלא שעכשיו קבוצות גדולות באירופה דופקות על הדלת שלו, וייתכן שגם מטח הבננות שהושלך לעברו לפני שבועיים בויסנטה קלדרון של אתלטיקו מדריד לא יגרום לו להישאר. גם הארגנטיני מקסי רודריגס, עוד תוצר מחלקת הנוער של ניואלס אולד בויס, נותן עונה גדולה ומכין חתיכת קלטת. מי שבטוח יהיה שם הוא ראול טאמודו, המלך של המונז'ואיק שהעדיף כנראה להיות נרקיס בביצה וספק רב אם יעזוב אותה יום אחד, וכנראה שגם איבן דה לה פניה, או-טו-טו בן 29, שחזר מהמתים עד לנבחרת ספרד דווקא בצד הנשכח של העיר.
איטו עוצר את קאמני, אחרי שספג קריאות גזעניות במשחק בסראגוסה ורצה לסגור חשבון. צילום: אי-פי
שובו של הבודהה
לא הרבה שחקנים עברו את מה שעבר דה לה פניה ב-10 השנים האחרונות. הכינוי שהודבק לו בימים הגדולים בבארסה, 'הבודהה הקטן', היה גם בגלל הלוק והקרחת אבל יותר בגלל סגנון המשחק, משהו מעולם אחר. מאז, דה לה פניה בעיקר סבל. סבל מפציעות, סבל מהציפיות, סבל ממאמנים כמו לואי ואן חאל, נשלח ללאציו, נפצע, דוכא ונעלם כמעט בזמן שיא. גם ברצלונה סבלה והקאמפ נואו לא שכח ולא סלח לואן חאל, ששמע בעיקר שאת ברצלונה לא מנהלים מתוך מחברת. הבודהה באותה שעה נקלע לסיוט מתמשך עם התכלת-לבן מרומא, הושאל והתבזבז גם במארסיי, נדחה על ידי סלטיק, בקושי מצא קבוצה עד שבסוף אספניול עשתה לו טובה. השנה הוא מחזיר לה. הוא משחק יחסית רחוק מהשער, הפציעות עלו לו בהרבה מאוד דברים וזה כבר לא אותו דה לה פניה שיבקיע מחצי מגרש, אבל חכמת המשחק, המסירות והבעיטות החופשיות עדיין שם, הבודהה הקטן חזר כמו גדול.

מאיורקה ואוסאסונה בחוץ, נומנסיה, ולנסיה ובילבאו במחזור האחרון בבית, זה לוח המשחקים שיש לאספניול, וכמו שהעניינים נראים, עדיין מותר לה למעוד לפחות עוד פעם אחת. והחדשות הבאמת טובות של הכחולים-לבנים הן שטאמודו, אהוב הקהל שהיה בינוני בחצי הראשון של העונה, מתעורר בשבועות האחרונים ועושה כל מה שהוא יכול, והוא יכול הרבה, כדי שהבלון אולי בכל זאת לא יתפוצץ. כל ברצלונה מחכה לאליפות הראשונה מאז 99', במונז'ואיק רק רוצים את המקום הרביעי.
טאמודו חוגג צמד מול סראגוסה, בשבוע שעבר. צילום: אי-פי-אי
דה לה פניה. הבודהה חי ובועט. צילום: אי-פי-איי
טניס
תמונות
כדורגל ישראלי
כדורסל
כדורגל עולמי
עוד ספורט
לוח תוצאות
רכילות
תרבות ספורט
ווינר
יורוליג 2007
הערוץ האולימפי
  מדד הגולשים
ליברפול סירבה,...
                  28.93%
מאמן חדש? לבית"ר...
                  9.57%
הרומנים מתים...
                  9.31%
עוד...

ראול טאמודו. המלך של המונז'ואיק

מקסי רודריגס. עונה גדולה של הארגנטיני

פאו גאסול. ההורים כדררו באספניול

לופו חוגג עם החברים. יחייכו גם בסוף?


כדורגל עולמי
מוריניו, סקולארי וביליץ' מבוקשים בסיטי  
פרגוסון מעדיף את ליברפול בגמר  
גרנט: לא רוצה שבניטס ידבר על השחקנים שלי  
עוד...