 |
/images/archive/gallery/297/192.jpg לטיסיה בק.
ארכיון  |
|
|
| חבטת פתיחה - פריחת הגולף בארץ |
|
| פעם הם היו פריקים של כדורסל וכדורגל * עכשיו הם מבינים שכל זה היה רק המשחק המקדים * לאחרונה יצאו עשרות ישראלים מכורים למחנה אימונים באנטליה כדי לחבוט כדורים לבנים לגומות קטנות * אבל יש כאלה שהגולף הוא לא רק תחביב עבורם: במועדון בקיסריה נושאים עיניים אל הדור הצעיר ומחכים ל"איאן פרומן" של הגולף, שיפיץ את הבשורה בכל הארץ |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ניר שועלי
1/5/2005 10:00 |
|
|
|
|
|
|
|
ממש באותו יום שבו שיחקה באיטליה מכבי תלאביב בכדורסל על ההעפלה לפיינל-פור האירופי, באותו סוף שבוע של תחרות המאסטרס של הגולף בארצות-הברית, נחתה באנטליה משלחת של כ-40 ישראלים ממועדון הגולף של קיסריה אל היסטוריה משלהם: הם היו קבוצת הגולף הישראלית הגדולה ביותר שיצאה אי פעם למשחק מסודר בחו"ל.
הכל התחיל כאשר מועדון הגולף הוותיק של קיסריה החליט להיות תחרותי והישגי יותר ולשדרג את מעמדו הספורטיבי. זמן קצר לאחר מכן כבר מצאו את עצמם הגולפאים מקיסריה מתרוצצים במשך יומיים על מגרשי הגולף הנפלאים והחדשים של אנטליה ומגלים לראשונה מהי המשמעות האמיתית של משחק חוץ. כיווני הרוח, הדשא, השיחים, האגמים - הכל נראה פתאום שונה בתחילתו של המשחק. וכך ראו הגולפאים הישראלים בעיניים כלות כיצד הכדורים שהם חובטים נוחתים להם באגמים הקטנים מסביב, במקום שיתקדמו אל עבר הגומות הקטנות ויקנו להם עוד ועוד נקודות.
לא שישראל הפסידה פה באיזה משחק חשוב. אחרי הכל, מול הקבוצה הישראלית ניצבה, למרבה המזל, קבוצה ישראלית אחרת ולמעשה, היה מדובר בינתיים בלא יותר ממחנה אימונים בחו"ל. הקדמה לקראת הדבר האמיתי, אם תרצו. אבל היוקרה הפנים-מועדונית היא לא פחות חשובה אצל חובטי קיסריה - החל מהילדים והנערים שחולמים על קריירה מקצוענית, ועד השחקנים הבוגרים.
אין ספק שמדובר בהתמכרות קשה, כזו שחברי המשלחת אפילו לא מנסים להסתיר. כבר עם ההגעה למקום בחמישי בערב, למרות האיחור בטיסה וחרף העובדה שנותרו רק דקות מועטות של אור בחוץ, לא ויתרו החברים על
האימון שהובטח להם. הם אפילו הקריבו את ארוחת הערב כדי לצבור דקות מגרש זר וללמוד אותו. בסוף, אחרי התחרות, הם גם יקטרו בחצי פה על המנצח ניר ירון, חבר המועדון שהגיע כחיל חלוץ כמה ימים קודם לכן כדי להכין את השטח, אבל הספיק להתאמן על המדשאות הטורקיות. "בטח", מלמל מישהו בטקס הסיום, כשירון גרף את הפרס הראשון, "הוא בא כדי ללמוד את המגרש".
המשחקים עצמם נערכו בבקרים של שישי ושבת עד הצהריים, אבל רק מעטים פרשו לאחר ארוחת הצהריים הדשנה לשנת צהריים. הרוב פשוט חזרו אל המגרש כדי להתאמן. מדובר בעיקר באנשים מבוגרים, בעלי מקצועות שונים, שכבר עשו לביתם ועכשיו יש להם זמן לעצמם. לצדם בולטים גם כמה כישרונות צעירים, שעבורם הקים המועדון השנה את אקדמיית הגולף, בתקווה לייצר סוף סוף שחקן שייצג את ישראל בסבב המקצועני הבכיר. אבל לכולם יש בכל זאת מאפיין אחד משותף: אהבה בלתי מתפשרת למשחק ונכונות להקריב המון כדי לחבוט את הכדור חזק יותר, רחוק יותר, מדויק יותר.
אחד מהמכורים הוא יוסי גרמן, בעלה של יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה: "ולחשוב איך כל השנים בזבזתי זמן על לשחק כדורסל בימי שישי. מה יצא לי מזה? רק הרסתי את הרגליים", הוא אומר. גם אורון עדני, שהיה כדורגלן בהפועל חדרה ואחר כך גם ניהל את הקבוצה, עשה הסבה מקצועית. דווקא כמי שבא מתחום הכדורגל, הוא מתמרמר על ההזנחה של הבייבי החדש שלו בעיתונות: "אין סיכוי לראות משהו בעיתון על תוצאות גולף. אבל מספיק שאיזה כדורגלן אומר משהו, או שהוא קצת פצוע, כבר הוא מקבל כתבה עם כותרת".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
איתמר כהן ולטיסיה בק, בין אור עקיבא לקיסריה. צילום ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
"הגולף הכי מאתגר"
|
|
|
 |
|
|
|
את האימונים השוטפים הם אמנם מקיימים בקיסריה, אבל המקום שבו ניתן למצוא הכי הרבה חובבי גולף הוא, למרבה ההפתעה, דווקא באורעקיבא, עיירת הפיתוח השכנה. פעם, כשעולי דרום-אפריקה רק הקימו לראשונה את המועדון, נאלצו תושבי אור-עקיבא להיות לכל היותר ה' קדים' - נושאי הכלים שפשוט נאסר עליהם לשחק. אבל עם הזמן הבינו בקיסריה עד כמה זה מוטעה, ומשנפרץ הסכר, תפסו גולפאי עיירת הפיתוח הקטנה את צמרת הענף, והם שולטים בו עד היום ביד רמה. עד כדי כך שבבתי-הספר של אור-עקיבא לומדים גולף, ממש כמו אצל השכנה העשירה.
אחד מאלופי הגולף של השנים האחרונות שייצרה אור-עקיבא, איתמר כהן, מנסה כעת את כוחו בארצות-הברית. כהן הגשים חלום כשהשיג ספונסר שחתם איתו לאחרונה על חוזה אימוץ בסך 100 אלף דולר לשנה, לשלוש שנים. בכסף הזה כהן מסתובב מתחרות לתחרות ומחוף לחוף, בניסיון להגיע לתחרויות הגדולות, מקום בו טרם דרך ישראלי.
עכשיו כבר מתחילים לשאת עיניים בקיסריה אל הדור הבא: לטיסיה בק, ילדה בת 13 שכבר בשנה שעברה זכתה באליפות ישראל לנשים וסיימה רביעית באליפות בלגיה לצעירות, משם היא עלתה לפני שבע שנים. הנערים שמפסידים לה מקניטים אותה ואומרים לה שהיא כמו בן, אבל האמת היא שמדובר בילדה מקסימה בעלת עיניים כחולות ונחושות, ששונאת להפסיד. בק כבר מסומנת חזק בקיסריה, וכעת נשאלת השאלה אם תוכל להיפרד ממשפחתה ולנסוע לקריירה בחו"ל. להתקדם בארץ, עם המגרש וחצי שיש כאן, זה כמעט בלתי אפשרי.
גם ללטיסיה עצמה כבר יש תוכניות ברורות: "עוד שנה-שנתיים אני אנסה להסתדר לבד בחו"ל. בינתיים אני רואה את טייגר וודס בטלוויזיה וחולמת להיות בכל המקומות האלה, של הגדולים באמת. שיחקתי גם ארבע שנים טניס והייתי אמורה לשחק בנבחרת האתלטיקה של בית-הספר, אבל הכל פחות מעניין אותי מהגולף, שהוא הכי מאתגר". כוכב צעיר אחר שמטופח במיוחד במועדון הוא רוי שטיינברג בן ה-15, בנו של כדורגלן העבר דניאל שטיינברג. בשביל רוי, הגולף הוא לא סתם ענף ספורט להתחרות בו, אלא גם העיסוק שסידר לו יציבות, אחרי תקופה של צרות בבית-ספר.
אנדי סנטוס (37), המנהל המקצועי של המועדון, מתבונן בכוכביו הצעירים בגאווה: "מהילדים האלה עוד ייצא משהו. הם כה צעירים וכה מוכשרים, אבל מתישהו הם ייאלצו לעזוב את הארץ. אין ברירה אחרת. בשביל לייצר שחקן מקצוען ברמה גבוהה בישראל, נצטרך יותר ילדים באקדמיה. כיום יש 20, אבל צריך לפחות עוד עשרה חדשים בכל שנה".
בקיסריה מתעקשים שהבעיה העיקרית של הגולף היא לא תדמיתו היקרה, אלא העובדה שיש כאן רק שני מועדונים, בקיסריה ובגעש, ובקרוב ייבנה מגרש נוסף בגליל. "הרי גם הטניס היה מיוחס בעבר לעשירים, עד שהגיע איאן פרומן שבנה את המרכז ברמת-השרון והפיץ את הבשורה לכל ילדי ישראל, גם אם הם גרים ברמלה", אומרים שם. הגולף הישראלי מחכה עכשיו לאיאן פרומן שלו.
הכתב היה אורח מועדון הגולף קיסריה
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
 |  | | /images/archive/gallery/172/313.jpg  | | | איאן פרומן, יו"ר איגוד הטניס. בגולף מחכים לאחד משלהם | |  | ![]()
|
|
|
|
|
