 |
/images/archive/gallery/287/418.jpg ז'אן טלסניקוב.
צילום: עדי אבישי  |
|
|
| טלסניקוב: "אין לי יותר אף אחד בעולם הזה" |
|
| במ.ס. אשדוד קיימו אימון בוקר באווירה קשה במיוחד. יוסי אופיר: "קשה לעכל, ז'אן הוא האדם עם הלב הכי גדול שאני מכיר". טלסניקוב בכה על כתפו של חברו, נאור גלילי, וביקש שלא לנסוע לזהות את הגופה: "אני רוצה לזכור אותו יפה" |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
יניב טוכמן
2/5/2005 14:47 |
|
|
|
|
|
|
|
שחקני מ.ס. אשדוד ורבים מאנשי עולם הכדורגל הישראלי הרכינו הערב (שני) ראש,
בהלוויתו של סמ"ר דן טלסניקוב, אחיו של כדורגלן מ.ס. אשדוד ז'אן טלסניקוב, שנהרג הלילה בפעילות מבצעית ליד טול כרם.
אימון אשדוד התנהל היום באווירה קשה מאוד, והמאמן יוסי מזרחי חיפש רק איך להעביר את הזמן ולאפשר לשחקנים להגיע עוד לפני ההלוויה לבית משפחת טלסניקוב במושב ניר גלים, הסמוך לאשדוד, שם שהה באותן שעות ז'אן טלסניקוב עם אמו ועם עשרות חברים ובני משפחה שהגיעו לנסות לנחם.
בשעות הבוקר המוקדמות, כשטלסניקוב עשה את דרכו מירושלים לאימון אשדוד ביחד עם חברו עמר סלמן, שנהג ברכב, הוא החל לקבל טלפונים מאנשים ששאלו כל מיני שאלות מוזרות. באחת משיחות הטלפון שאלה את טלסניקוב עיתונאית מקומית מאשדוד האם יש לו קשר לדן טלסניקוב, וכשהכדורגלן אמר שמדובר באחיו ניתקה העיתונאית את הטלפון.
אז הבין ז'אן שמשהו אינו כשורה, ומיהר לצלצל לבית אימו. את הטלפון הרים איש צבא, שבישר לו בתחילה כי אחיו נפצע וביקש ממנו להגיע. טלסניקוב הגיע יחד עם סלמן לבית המשפחה, שם הוא קיבל את הבשורה המרה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
אלמושנינו: "האימון הכי מדכא בחיי"
|
|
|
 |
|
|
|
ז'אן טלסניקוב, שהתייתם מאביו לפני כ-16 שנים, היה קשור מאוד לאחיו היחיד. למרות פער גילאים של 12 שנה ביניהם, היתה בין השניים חברות חזקה, ולא עבר יום בו לא שוחחו במשך שעות ארוכות.
שחקנים במ.ס. אשדוד סיפרו היום על האווירה הקשה באימון. "זה היה האימון הכי מדכא שהיה לי בחיים", סיפר אייל אלמושנינו. "מלבד הטרגדיה של ז'אן, גם סבתו של אדיר טובול נפטרה והוא לא הגיע. רצינו לסיים את האימון, הלב שלנו היה כל הזמן עם ז'אן". יוסי אופיר הוסיף: "קשה לעכל שדבר כזה נורא קרה לז'אן. זה הבן-אדם עם הלב הכי גדול שאני מכיר, עם שמחת חיים, וברגע אחד כל עולמו חרב".
חברו של טלסניקוב, שחקן העבר ומנכ"ל מ.ס. אשדוד לשעבר נאור גלילי, היה בין הראשונים שהגיעו לבית המשפחה בשעות הבוקר. גלילי, שהכיר היטב גם את דן, מירר בבכי כשז'אן אמר לו: "נאור, אין לי אחים, אין לי יותר אח, אין לי אף אחד יותר בעולם הזה". גלילי חיבק אותו והשיב לו: "מהיום אני האח שלך".
טלסניקוב ביקש לא לנסוע לזהות את הגופה ואמר לסובבים: "אני רוצה לזכור אותו יפה כמו שהוא היה". אבל בשעות הצהריים המאוחרות הוא נאלץ להגיע לביה"ח בתל-השומר בכל זאת, על מנת לזהות את אחיו לפני ההלוויה. "היה לו חיוך כל כך יפה", סיפר ז'אן. "הוא אהב את ארץ ישראל, והיה ביחידה הכי מובחרת שיש. הוא אהב את החבר'ה ואת היחידה. הוא מת מות גבורה בשביל המדינה הזו".
|
|
|
|
|
|
|  | | חברים מתאבלים על דן טלסניקוב, הבוקר. צילום: אדי ישראל
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
